תנ"ך - ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט: (שמות פרק טז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: (שמות פרק טז פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט: (שמות פרק טז פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט: (שמות פרק טז פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
וַעֲבַדוּ כֵין בְּנֵי יִשׂרָאֵל וּלקַטוּ דְּאַסגִּי וּדאַזעַר :

רש"י:
המרבה והממעיט - יש שלקטו הרבה ויש שלקטו מעט , וכשבאו לביתם מדדו בעומר איש איש מה שלקטו , ומצאו שהמרבה ללקוט לא העדיף על עומר לגלגלת אשר באהלו , והממעיט ללקוט לא מצא חסר מעומר לגלגלת; וזהו נס גדול שנעשה בו.

רשב"ם:
וילקטו - בלא אומד ובלא מדה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעשו. על דרך הפשט , כי המרבה והממעיט - לפי מספר נפשות אהלו. וקדמונינו אמרו (ראה רש"י) , כי היה דבר פלא: וימדו בעמר - מצא כל אחד כפי מה ששיער.

ר' יוסף בכור שור:
המרבה והממעיט - יש מהם שהרבו ללקוט , ויש מהם שהמעיטו , וכולם לקחו במידה: שהמעט - נתרבה בידם , והמרבה - נתמעט בידו , עד שבאו למידה שוה על ידי כן. ואמרו רבותינו (יומא עה , א) , כי אף דינין היו עושין במן: שאם היה האחד שדן על העבד (אומר): זה עבדי הוא , וזה אומר: עבדי הוא , אמר להן משה: לבֹּקר משפט (ע"פ יר' כא , יב) , ורואין בעומרי המן שאוכל מי שנמצא (אצלו) עומר יתירה , יותר ממניין בני ביתו , וידע שהעבד שלו; וכן אם גירש אדם אשתו , ונשאה אחר בתוך שלשה לראשון , וילדה לסוף שבעה של נישואי השני , ולא נודע אם (הוא בן) תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון - על ידי המן היה נודע , שאצל שנמצא עומר יתירה נודע שהוולד שלו. ולפי הפשט כך הוא אומר: לא העדיף המרבה - אלא היה משליך המוֹתר; והממעיט לא החסיר - אלא חוזר ולוקט עד שממלא מדותיו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויעשו כן בני ישראל - ללקט עומר לגלגלת , כאשר צוה להם משה. וילקטו , מי שהיו לו בני בית מרובין ומי שהיו בני ביתו מועטין , לפי האומד , באופן שיהיה בו "עומר לגולגולת" (לעיל , טז); וכאשר מדדו מה שלקטו , מצאו שהמרבה לא העדיף מעומר לגלגלת והממעיט לא החסיר , וזה היה דבר פלא. או יהיה המרבה - מי שהיה חושב ללקוט יותר מן החק , והממעיט - מי שחשב ללקוט פחות מהחק. ואיך שהיה , הנה היה זה כן , לפי שהרצון היה מהשם יתעלה שיהיה להם לחם חקם , לא פחות ולא יתר; ולזה סבב שימצאו הענין בזה האופן. והנה היה זה פלא עצום , איך שהיה משני אלו הענינים .
ריכוז קישורים