תנ"ך - וימדו
בעמר
ולא
העדיף
המרבה
והממעיט
לא
החסיר
איש
לפי־אכלו
לקטו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּמֹ֣דּוּ
בָעֹ֔מֶר
וְלֹ֤א
הֶעְדִּיף֙
הַמַּרְבֶּ֔ה
וְהַמַּמְעִ֖יט
לֹ֣א
הֶחְסִ֑יר
אִ֥ישׁ
לְפִֽי־אָכְל֖וֹ
לָקָֽטוּ:
(שמות פרק טז פסוק יח)
וַיָּמֹדּוּ
בָעֹמֶר
וְלֹא
הֶעְדִּיף
הַמַּרְבֶּה
וְהַמַּמְעִיט
לֹא
הֶחְסִיר
אִישׁ
לְפִי־אָכְלוֹ
לָקָטוּ:
(שמות פרק טז פסוק יח)
וימדו
בעמר
ולא
העדיף
המרבה
והממעיט
לא
החסיר
איש
לפי־אכלו
לקטו:
(שמות פרק טז פסוק יח)
וימדו
בעמר
ולא
העדיף
המרבה
והממעיט
לא
החסיר
איש
לפי־אכלו
לקטו:
(שמות פרק טז פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וְכָלוּ
בְעֻמרָא
וְלָא
אוֹתַר
דְּאַסגִּי
וּדאַזעַר
לָא
חֲסַר
גְּבַר
לְפוֹם
מֵיכְלֵיהּ
לְקַטוּ
:
רש"י:
המרבה
והממעיט
-
יש
שלקטו
הרבה
ויש
שלקטו
מעט
,
וכשבאו
לביתם
מדדו
בעומר
איש
איש
מה
שלקטו
,
ומצאו
שהמרבה
ללקוט
לא
העדיף
על
עומר
לגלגלת
אשר
באהלו
,
והממעיט
ללקוט
לא
מצא
חסר
מעומר
לגלגלת;
וזהו
נס
גדול
שנעשה
בו.
רשב"ם:
וימודו
-
בבתים.
וימודו
-
מן
'מדד';
מן
'סבב'
-
"ויסובו"
(יהו'
ו
,
יד).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויעשו.
על
דרך
הפשט
,
כי
המרבה
והממעיט
-
לפי
מספר
נפשות
אהלו.
וקדמונינו
אמרו
(ראה
רש"י)
,
כי
היה
דבר
פלא:
וימדו
בעמר
-
מצא
כל
אחד
כפי
מה
ששיער.
ר' יוסף בכור שור:
המרבה
והממעיט
-
יש
מהם
שהרבו
ללקוט
,
ויש
מהם
שהמעיטו
,
וכולם
לקחו
במידה:
שהמעט
-
נתרבה
בידם
,
והמרבה
-
נתמעט
בידו
,
עד
שבאו
למידה
שוה
על
ידי
כן.
ואמרו
רבותינו
(יומא
עה
,
א)
,
כי
אף
דינין
היו
עושין
במן:
שאם
היה
האחד
שדן
על
העבד
(אומר):
זה
עבדי
הוא
,
וזה
אומר:
עבדי
הוא
,
אמר
להן
משה:
לבֹּקר
משפט
(ע"פ
יר'
כא
,
יב)
,
ורואין
בעומרי
המן
שאוכל
מי
שנמצא
(אצלו)
עומר
יתירה
,
יותר
ממניין
בני
ביתו
,
וידע
שהעבד
שלו;
וכן
אם
גירש
אדם
אשתו
,
ונשאה
אחר
בתוך
שלשה
לראשון
,
וילדה
לסוף
שבעה
של
נישואי
השני
,
ולא
נודע
אם
(הוא
בן)
תשעה
לראשון
או
בן
שבעה
לאחרון
-
על
ידי
המן
היה
נודע
,
שאצל
שנמצא
עומר
יתירה
נודע
שהוולד
שלו.
ולפי
הפשט
כך
הוא
אומר:
לא
העדיף
המרבה
-
אלא
היה
משליך
המוֹתר;
והממעיט
לא
החסיר
-
אלא
חוזר
ולוקט
עד
שממלא
מדותיו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויעשו
כן
בני
ישראל
-
ללקט
עומר
לגלגלת
,
כאשר
צוה
להם
משה.
וילקטו
,
מי
שהיו
לו
בני
בית
מרובין
ומי
שהיו
בני
ביתו
מועטין
,
לפי
האומד
,
באופן
שיהיה
בו
"עומר
לגולגולת"
(לעיל
,
טז);
וכאשר
מדדו
מה
שלקטו
,
מצאו
שהמרבה
לא
העדיף
מעומר
לגלגלת
והממעיט
לא
החסיר
,
וזה
היה
דבר
פלא.
או
יהיה
המרבה
-
מי
שהיה
חושב
ללקוט
יותר
מן
החק
,
והממעיט
-
מי
שחשב
ללקוט
פחות
מהחק.
ואיך
שהיה
,
הנה
היה
זה
כן
,
לפי
שהרצון
היה
מהשם
יתעלה
שיהיה
להם
לחם
חקם
,
לא
פחות
ולא
יתר;
ולזה
סבב
שימצאו
הענין
בזה
האופן.
והנה
היה
זה
פלא
עצום
,
איך
שהיה
משני
אלו
הענינים
.