תנ"ך - ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (שמות פרק טז פסוק ו)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות פרק טז פסוק ו)

ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים: (שמות פרק טז פסוק ו)

ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים: (שמות פרק טז פסוק ו)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְכָל בְּנֵי יִשׂרָאֵל בְּרַמשָׁא וְתִדְּעוּן אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרעָא דְמִצְרָיִם :

עין המסורה:

משה ואהרן - כ"ח (בתורה): ראה שמ' ד , כט.

רש"י:

ערב - כמו: לערב. וידעתם כי יי' הוציא אתכם - לפי שאמרתם לנו: "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג) , תדעו כי לא אנחנו המוציאים , אלא יי' הוציא אתכם , שיגיז לכם את השליו; אבל לא בפנים מאירות , שהרי מִמְלֹא מעיים שאלתם אותו , שלא כהוגן. ובקר , כשיורד לכם המן , וראיתם בירידתו כבודו של מקום , שבפנים מאירות ודרך חיבה יורידהו , כמונח בקופסא (ראה מכיל' בשלח ויסע ב; וכן יומא עה , ב). [(נוסח חילופי - תנייני:) ובקר וראיתם וגו' - לא על הכבוד , שנאמר "והנה כבוד יי' נראה בענן" (להלן , י) , אלא כך אמר להם: ערב וידעתם - כי יכולת בידו ליתן תאותכם , ובשר יתן לכם , אך לא בפנים מאירות יתננה לכם , כי שלא כהוגן שאלתם אותו , ומכרס מלאה; והלחם , ששאלתם אותו לצורך , בירידתו תראו בבקר את כבוד יי' - אור פניו , שיורידהו לכם דרך חיבה בבקר , שיש שהות להכינו , וטל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא.] [(תרי"ק:) ערב וידעתם כי יי' הוציא אתכם - אתם הלינותם עליו: "בשבתינו על סיר הבשר" (לעיל , ג) - אימתי אדם יושב על סיר הבשר? בערב. אתם הלינותם: "באוכלנו לחם לשובע" (שם) , בשעה שאדם יושב על הלחם לאכול , והוא בשחרית. על תרעומת ראשון: ערב - "בתת יי' לכם בערב בשר לאכול" (להלן , ח) , וידעתם כי יי' הוציא אתכם מארץ מצרים , ושילם לכם , תחת שבתכם במצרים ערבית על סיר הבשר , בשר שלוים; ובקר , בזמן אכילת לחם , וראיתם את כבוד יי' בשומעו את תלונותיכם על יי' - שהייתם מתרעמים עליו באמרכם "מי יתן מותינו... באכלינו לחם לשובע" (לעיל , ג) , שיתן לכם לחם בבקר לשבוע , שיוריד לכם את המן. הדא הוא דכתיב "ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא" (להלן , טו). ואל יעלה על לב איש שיאמר: ובקר וראיתם - זה גילוי שכינה לישראל; שהרי מבערב נאמר "ויפנו אל המדבר והנה כבוד יי' נראה בענן" (להלן , י) , ושם נאמר "שמעתי את תלונות בני ישראל" (להלן , יב).] את תלנתיכם על יי' - כמו 'אשר על יי''. ונחנו מה - מה אנחנו חשובים. כי תלינו עלינו - תרעימו עלינו את הכל , את בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב. ועל כרחי אני זקוק לפרש תלינו - בלשון 'תפעילו' , מפני דגשותו וקרייתו; שאילו היה רפי הייתי מפרשו בלשון 'תפעלו' , כמו "וילן העם על משה" (שמ' יז , ג); או אם היה דגש ואין בו יו"ד , ונקרא: תִלּוֹנוּ , הייתי מפרשו בלשון 'תתלוננו'; עכשיו הוא משמע: תלינו אחרים , כמו במרגלים: "וילינו עליו כל (בנוסחנו: את כל) העדה" (במ' יד , לו).

רשב"ם:

כי יי' הוציא אתכם - ולא כמה שאמרתם "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ערב וידעתם כי יי' הוציא אתכם ממצרים (לפנינו: מארץ מצרים) - והכתוב כבר אמר "ויאמינו ביי'" (שמ' יד , לא)? וזה טעם: אַחַר שהאמינו רבים שלא היו יודעים האמת , ובעבור שאמרו הם למשה "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג) - אולי עשיתם זה מדעת נפשכם ולא ברשותו? על כן אמר משה: ערב תראו אות כי יי' הוציא אתכם , ולא אנחנו ומדעתינו; ובקר כן. ועוד תראו אות אחר , והוא כבוד יי'; ומראה הכבוד כאש אוכלת בענן (ראה שמ' כד , יז). וזה יהיה לכם לאות , כי הוא שמע תלונותיכם , על כן נראה כבודו לעיניכם. ונחנו מה עשינו לכם כי תלינו עלינו? וזה פועל יוצא לשנים פעולים , והוא דבר אל ראשי העם; וכן "וישובו וילינו עליו" (במ' יד , לו).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. טעם כי יי' הוציא אתכם - בעבור שאמרו: "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג). והנה שתי אותות יעשה לכם , תדעו כי הוא הוציא אתכם: האחד - בערב הזה , היום , ושני - למחרתו בבקר ― והיה ראוי שיהיה 'ערב ובקר וידעתם' , כי איננו דבק "ובקר" "וראיתם את כבוד יי'" (להלן , ז) , כי ביום עצמו ראו הכבוד שיראה בענן (ראה להלן , י) ― "ונחנו מה" , כאשר יפרש (להלן , ז - ח).

ר' יוסף בכור שור:

ערב , וידעתם שיתן לכם בשר; בוקר , וראיתם שיתן לכם לחם. ונחנו מה כי תלינו - אתם מראים עצמיכם כאילו אין אתם מתלוננים כי אם עלינו , ותלונותיכם אינם כי על הקדוש ברוך הוא , כי אין בידינו לעשות עמכם כלום.

רמב"ן:

ערב וידעתם כי יי' הוציא אתכם מארץ מצרים - ולא אנחנו המוציאים אתכם משם , כאשר אמרתם: "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג). ובקר וראיתם את כבוד יי' - לא נאמר זה על הכבוד הנראה בענן , כי בו ביום היה: כדבר להם אהרן - "ויפנו אל המדבר" (להלן , י). ופירש רבנו שלמה: אלא כך אמר להם: ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאותכם , ובשר יתן לכם , אך לא בפנים מאירות יתננה לכם , כי שלא כהוגן שאלתם אותה ומכרס מלאה; והלחם ששאלתם לצורך - בירידתו תראו לבקר את כבוד פניו , שיורידנו לכם דרך חבה , בבקר , שיש שהות להכינו. ואיננו נכון שיאמר ובקר וראיתם את כבוד יי' - מפני שיקדים להם מתנת המן בבקר , כי מה כבוד יי' בזה? ועוד , שסמך לזה: בשמעו את תלונותיכם. והמדרש הזה לרבותינו איננו בפירוש וראיתם את כבוד יי' , אבל אמרו כן , מפני שחלק להם הפרנסה בשני עתים מן היום , ולא נתן הכל בבקר. וכך אמרו במכילתא (בשלח ויסע ב): "ויאמר משה בתת יי' לכם בערב" (להלן , ח) - מכאן אתה למד , שבפנים חשכות נתן השלו לישראל , והמן , ששאלו כהלכה , נתן להם בפנים מאירות , כלומר: בבקר. ורבי אברהם אמר , כי ובקר נמשך בפסוק הראשון , כי בעבור שאמרו "כי הוצאתם אותנו" (לעיל , ג) , אמר: שני אותות יעשה השם לכם , שתדעו כי הוא הוציא אתכם: האחד - בערב היום הזה , והשני - למחר בבקר. והיה ראוי שיאמר: 'ערב ובקר וידעתם כי יי' הוציא אתכם' , שאין ובקר דבק עם וראיתם את כבוד יי' , כי ביום עצמו ראו הכבוד. וגם זה איננו נראה כן. והנכון בעיני , כי היה הפלא במן גדול מאד , כי השלו - הגיז אותו מן הים ברוח נסע מאתו (ע"פ במ' יא , לא) , כדרך העולם , אבל המן נוצר להם עתה יצירה חדשה בשמים , כענין 'מעשה בראשית'; והוא מה שאמרו בו (משנה אבות ה , ו) , שנברא בין השמשות. ולכך אמר הכתוב: באות אשר יעשה לכם בערב תדעו כי הוא הוציא אתכם מארץ מצרים , כי יערך לכם שולחן במדבר (ע"פ תה' עח , יט) , אבל בפלא הגדול אשר יעשה לכם בבקר תראו את כבוד מלכותו , אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיו וכגבורותיו (ע"פ דב' ג , כד). כי בגדולות ובנפלאות שיעשה השם יֵרָאה כבודו , כענין "לקבץ את כל הגוים והלשונות ובאו וראו את כבודי" (יש' סו , יח) , וכתיב "והגידו את כבודי בגוים" (שם , יט) , וכן רבים. וכן הוא דעת אנקלוס , שאמר: "ותחזון ית יקרא דיי'" , ולא תרגם בו 'ויתגלי'. ודע כי יש במן ענין גדול , רמזוהו רבותינו , אמרו במסכת יומא (עה , ב): "לחם אבירים אכל איש" (תה' עח , כה) - לחם שמלאכי השרת אוכלין; דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי ישמעאל: טעית , וכי מלאכי השרת אוכלין לחם , והלא כבר נאמר "לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי" (דב' ט , ט)?! אלא "לחם אבירים" - לחם שנבלע באיברים. והענין הזה שאמר רבי עקיבא הוא , שקיום מלאכי השרת בזיו השכינה , וכן דרשו (שמ"ר לב , ד): "ואתה מחיה את כולם" (נחמ' ט , ו) - אתה מִחְיָה לכולם; ועליו נאמר "ומתוק האור" (קה' יא , ז) - שישיגו בו טוב טעם. והמן הוא מתולדות האור הזה העליון , שנתגשם ברצון בוראו יתברך , ונמצא שאנשי המן ומלאכי השרת ניזונין מדבר אחד. ורבי ישמעאל תפשו , מפני ששָׂם קיומם בדבר המתגשם מתולדות האור , שיקרא לחם; כי הם קיומם באור העליון עצמו! ומפני זה היו מוצאים במן טעם כל מה שירצו , כי הנפש במחשבתה תדבק בעליונים ותמצא מנוח חיים ותפק רצון מלפניו (ע"פ מש' ח , לה). ואמרו במכילתא (מכיל' בשלח ויסע ד): "היום לא תמצאוהו" (להלן , כה) - רבי אלעזר חסמא אומר: היום אי אתם מוצאים אותו , אבל אתם מוצאין אותו לעולם הבא. וזה יסבול שני פירושים: שנאמר שיהיה בבני העולם הבא מי שלא תגיע מעלתם ליהנות תמיד מזיו השכינה , ויהיה קיומם בדבר המתגשם מן הזיו ההוא; כמעלת דור המדבר , שהשיגו לזיו השכינה בים , כמו שאמרו (מכיל' בשלח שירה ג): ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא , ומאותה שעה נתעלית נפשם להתקיים בתולדותיו , שהוא המן. ויותר נכון שנאמר , שרמז הכתוב לדברי רבי אלעזר חסמא במלת "היום" , שבני העולם הבא יהיה קיומם ביסוד המן , שהוא הזיו העליון , כמו שאמרו (ברכות יז , א): אין בו לא אכילה ולא שתיה , אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם והם נהנין מזיו השכינה - שבני העולם הבא יתקימו בהנייתן מזיו השכינה , בהדבקם בו בעטרה שבראשם. והעטרה היא המדה הנקראת כן , שאמר בה הכתוב "יהיה יי' צבאות לעטרת צבי" (יש' כח , ה) , ובה נאמר "בעטרה שעטרה לו אמו" (שה"ש ג , יא) - רמזו על קיום בני העולם הבא , ורמזו על עיקר המן. ואמר הכתוב "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו. לחם אבירים אכל איש" (תה' עח , כג - כה) , וכן אמר "ולחם שמים ישביעם" (תה' קה , מ) - שנראה מזה שהיה הדגן הזה בשמים , והורידו להם בפתיחת דלתיו. והוא מה שפירשתי , שנתגשם האור , כי באור העליון יאמר הכתוב כלשון הזה: "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" (יח' א , א). או שכבר היה בשמים , כמאמרם (משנה אבות ה , ו) , שנברא בין השמשות. ונחנו מה - אמר רבי אברהם: ונחנו מה בידינו לעשות , כי לא עשינו , רק מה שצונו. ואיננו כן , אבל הוא כמו "מה אנוש כי תזכרנו" (תה' ח , ה); "מה אדם ותדעהו" (תה' קמד , ג); "כי במה נחשב הוא" (יש' ב , כב); וזאת דרך ענְוָתוֹ: כי מה אנחנו שתליתם עלינו שהוצאנו אתכם מארץ מצרים , הן אנחנו אין ופעלנו הבל (ע"פ יש' מא , כד) , ו"לא עלינו תלונותיכם כי על יי'" (להלן , ח) - שהוא המוציא אתכם מארץ מצרים (ראה לעיל , ו) , ולא אנחנו. ובמכילתא (בשלח ויסע ב): וכי מה אנו ספונין , שאתם עומדים ומתרעמין עלינו?

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ערב וידעתם כי יי' הוציא אתכם מארץ מצרים - רוצה לומר , שכבר יתבאר להם עוצם כחו וגבורתו לעשות כל אשר ירצה; וזה , שכל מה ששאלתם ממנו יתן לכם , עד שכבר יביא לכם בשר לאכול בזה המדבר בזה היום בעינו , קודם שיעבור הערב.