תנ"ך - והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום ׀ יום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם: (שמות פרק טז פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר־יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר־יִלְקְטוּ יוֹם ׀ יוֹם: (שמות פרק טז פסוק ה)

טקסט בלבד:

והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום ׀ יום: (שמות פרק טז פסוק ה)

תיקון קוראים:

והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום ׀ יום: (שמות פרק טז פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה וִיתַקְנוּן יָת דְּיַיתוֹן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דְּיִלקְטוּן יוֹם יוֹם :

עין המסורה:
והכינו - ב' (בלישנא): *שמ' טז , ה; תה' נז , ז. וכל דברי הימים דכותהון בר מן ב' 'והכינו' (בקמץ): דה"ב לה , ד , ו. יביאו - ט' (מלא וחסר): *שמ' טז , ה; יח , כב; *וי' י , טו; יז , ה; במ' יח , יג; מ"א ה , ח; יש' סו , כ; אס' ו , ח; *נחמ' י , מ. על - ח' בטעמא בתורה (המלית לא מוקפת ומוטעמת במרכא , בלישנא): שמ' טז , ה; כד , ח; וי' ב , יג; י , ו; יד , לא; במ' טז , כב; לה , כד; דב' לא , יח. יום יום - ז': בר' לט , י; *שמ' טז , ה; יש' נח , ב; תה' סא , ט; סח , כ; מש' ח , ל , לד.

מסורה גדולה:
והכינו ב' והיה ביום הששי והכינו רשת הכינו לפעמי. וכל דבר' הימ' דכות' ב' מ' ב'. יום יום ז' ויהי כדברה אל יוסף והיה משנה על אשר ילקטו ואותי יום יום ידרשון ברוך אדני יום יום לשלמי נדרי יום יום ואהיה אצלו אשרי אדם.

מסורה קטנה:
והכינו - ל' וכל דברי הימ' דכות' ב' מ' ב'.

רש"י:
והיה משנה - ליום ולמחרת. משנה על אשר היו רגילין ללקוט יום יום של שאר ימות השבוע. [אומר אני: אשר יביאו והיה משנה - לאחר שיביאו , ימצאו בו משנה במדידה על אשר ילקטו וימדו יום יום; וזהו "לקטו לחם משנה" (להלן , כב) - בלקיטתו היה נמצא לחם משנה; וזהו "על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים" (להלן , כט) - נותן לכם ברכה , 'פוישון' (בלעז) , בבית , למלאות העומר פעמים , ללחם יומים.]

רשב"ם:
והכינו - "את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו" (להלן , כג). והיה משנה - כך שבכל יום לא מצאו אלא "עומר לגולגולת" (להלן , טז) , ביום השישי ימצאו כפליים , "שני העומר לאחד" (להלן , כב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ומזה הכתוב למדנו , כי יציאת מצרים היתה יום חמישי או ששי. כי יום בואם אל מדבר סין היה יום שבת בחמשה עשר יום; כי מחר בבקר המטיר המן , ואמר: והיה ביום השישי. ופלא המן גדול מכל פלא , בעבור שעמד זה הפלא ארבעים שנה; כי רובי הפלאים הם לעִתָם. ועשרה ניסים יש בו: האחד - ירידתו , והשיני - היותו סביב למחנה לבדו , והשלישי - הֵעָתקוֹ עמהם ממסע אל מסע , והרביעי - שימס בחום השמש על הנשאר ולא ימס אשר לקטו (ראה להלן , כא) , והחמישי - "לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר" (להלן , יח) , והששי - ומשנה ביום הששי (ראה להלן , כב) , שביעי - ולא הבאיש לילה ויום (ראה להלן , כד) , שמיני - ושני מטעמים יש לו , הוא התשיעי; כי כן הכתוב במקום אחד אומר "כטעם לשד השמן" (במ' יא , ח) , וכתוב אחר אומר "כצפחית (בנוסחנו: כצפיחת) בדבש" (להלן , לא). והנכון , שהוא כצפחית אם איננו מבושל; רק המבושל בפרור - "כטעם לשד השמן". והנס העשירי - שעמד לדורות ולא הבאיש (ראה להלן , לג - לד). ובדרש (תענית ט , א): שבזכות משה בא המן , ובזכות אהרן הענן , גם בזכות מרים הבאר. והנה אכלו ישראל את המן שבעה ושלשים יום אחרי מות משה (ראה יהו' ה , יא - יב)?! ועל דעתי , כי ענן לא היה עליהם אחר עברם ים סוף , כי הענן היה על המשכן. וזה פירוש "ועננך עומד עליהם" (במ' יד , יד) - כי בשבילם היה עומד , כדי שיעמדו , ובנסוע הענן יסעו; ובעמוד אש היתה נראה בענן , וכן כתוב "ואש תהיה לילה בו" (שמ' מ , לח). ודרך הבאר (ראה תענית ט , א) - אין זכר בכתוב על זה , ודרש יחיד הוא; כי אלו היה כפלא הזה , למה לא נכתב בתורה? והכתוב אומר "יבקע צורים במדבר" (תה' עח , טו)! ובעל הדרש סמך על "ותמת שם מרים" (במ' כ , א) , וכתוב אחריו "ולא היה מים" (שם , ב); ואין זאת ראיה , כי הכתוב ספר שנים מאורעים אירעו במקום. ואם לא , יודיעונו מי הוא שמת ברפידים , שכתוב שם "ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם" (שמ' יז , א)! ועוד אפרש זה בפסוק "ודברתם אל הסלע" (במ' כ , ח).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ופירוש משנה - "שני העומר לאחד" , כי כן כתוב (להלן , כב).

ר' יוסף בכור שור:
והכינו את אשר יביאו - יתקנו אותו ויבשלו אותו לצורך שבת , כדאמר לקמן "את אשר תאפו אפו" (פס' כג).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו - רוצה לומר , שיאפו ממנו ביום הששי מה שיצטרך להם לאפות לצורך השבת , ויבשלו ממנו מה שיצטרך להם לבשל לצורך השבת , כמו שבאר אחר זה (להלן , כג); כי בשבת לא יוכלו לאפות ולבשל , כי הם מהמלאכות האסורות לעשות בשבת , כמו שיתבאר במה שיבוא (ראה פירושו לשמ' כ , י) , ונתבאר גם כן מזה המקום (להלן , כג). ורבותינו ז"ל בארו (ביצה ב , ב) מזה , שהוא אסור להשתמש בשבת במה שלא היה מוכן לצורך השבת מערב שבת , כמו גרוגרות וצמוקים בעת התייבשם לשמש , שאינם ראויים מצד עצמותם (ראה שבת מה , א); אבל הדברים הראויים בעצמם , אעפ"י שהם בלתי מוכנים , מפני שהם עומדים לסחורה , או לזולת זה ממה שאינו מוכן לאכילה - הנה הם מוכנים אצל שבת (ראה שבת יט , ב) , כי לגודל מעלת שבת אצל כל ישראל ישים האדם כל הדברים אשר בידו מוכנים לכבוד שבת . וכן למדנו ענין ההכנה ליום טוב מזה המקום (ראה ביצה ב , ב) , אלא שיש הבדל בדיני המוקצה בין שבת ליום טוב; כי ליום טוב יהיה המוקצה מה שיהיה לסחורה , אעפ"י שהוא ראוי בעצמותו. וכן יהיה מוקצה ליום טוב הבעל חיים העומד לגדל , כמו התרנגולת לביצתה ורחל לגזתה או לולדה (ראה שבת יט , ב); כי אין מעלת יום טוב אצל האנשים כמעלת שבת. ולזה אמרו , שעמי הארץ נאמנים על הדמאי בשבת; ובארו ז"ל הטעם , לפי שאימת שבת עליהם . ולזה , לא יהיו מוכנים אצל יום טוב כל הדברים הראויים מצד עצמם , כמו הענין בשבת (ראה מש"ת יום טוב א , יז - יח). וכבר נסתעפו מזה השרש דינין רבים במסכת יום טוב ובמסכת שבת ובמקומות זולתם מהתלמוד. והיה משנה על אשר ילקטו יום יום - כדי שיספיק להם לשני ימים.
ריכוז קישורים