תנ"ך - והיה
כאשר
ירים
משה
ידו
וגבר
ישראל
וכאשר
יניח
ידו
וגבר
עמלק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֗ה
כַּאֲשֶׁ֨ר
יָרִ֥ים
מֹשֶׁ֛ה
יָד֖וֹ
וְגָבַ֣ר
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְכַאֲשֶׁ֥ר
יָנִ֛יחַ
יָד֖וֹ
וְגָבַ֥ר
עֲמָלֵֽק:
(שמות פרק יז פסוק יא)
וְהָיָה
כַּאֲשֶׁר
יָרִים
מֹשֶׁה
יָדוֹ
וְגָבַר
יִשְׂרָאֵל
וְכַאֲשֶׁר
יָנִיחַ
יָדוֹ
וְגָבַר
עֲמָלֵק:
(שמות פרק יז פסוק יא)
והיה
כאשר
ירים
משה
ידו
וגבר
ישראל
וכאשר
יניח
ידו
וגבר
עמלק:
(שמות פרק יז פסוק יא)
והיה
כאשר
ירים
משה
ידו
וגבר
ישראל
וכאשר
יניח
ידו
וגבר
עמלק:
(שמות פרק יז פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וְהָוֵי
כַּד
מָרֵים
מֹשֶׁה
יְדוֹהִי
מִתגַּבְּרִין
דְּבֵית
יִשׂרָאֵל
וְכַד
מָנַח
יְדוֹהִי
מִתגַּבְּרִין
דְּבֵית
עֲמָלֵק
:
עין המסורה:
והיה
-
ג'
בטעמא
(רביע)
בסיפרא:
*שמ'
יז
,
יא;
לג
,
ח
,
ט.
מסורה גדולה:
והיה
ג'
בטע'
בסיפ'
והיה
כאשר
ירים
משה
והיה
בצאת
משה
והיה
כבא
משה.
רש"י:
והיה
כאשר
ירים
משה
ידו
-
וכי
ידיו
של
משה
וכו';
כדאיתא
בראש
השנה
(כט
,
א).
רשב"ם:
כאשר
ירים
משה
ידו
והמטה
,
וגבר
ישראל
-
שכן
דרך
עֹרכי
מלחמה:
כל
זמן
שרואים
הרמת
ניסם
―
'קונפון'
בלעז
―
הן
מתגברין
,
וכשהוא
מושלך
,
רגילין
לנוס
ולהנצח.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
זה
שהרים
משה
ידו
במצוה
עליונה
-
כאשר
נטה
יהושע
ידו
בכידון
(ראה
יהו'
ח
,
יח).
ויש
אומרים
(ראה
ת"י)
,
שפרש
ידו
דרך
תפלה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והיה.
יש
אומרין
(ראה
רשב"ם)
,
כי
הרמת
'ידו'
כאשר
עשה
במלחמה
-
מה
שבידו:
הנס;
ואילו
היה
כן
,
היה
מרים
אותו
אהרן
או
חור
,
או
יעמידוהו
במקום
גבוה
בהר
,
שיראה
עומד.
והנכון
-
מה
שאמרו
קדמונינו
(ראה
ר"ה
כט
,
א).
ר' יוסף בכור שור:
ומשה
ואהרון
(בנוסחנו:
אהרן)
וחור
עלו
עמו
כדי
לסמוך
ידיו;
כי
היה
יודע
,
שאם
היה
מניח
ידו
-
יהיו
נרתעין
בני
המלחמה
ויתגברו
בני
עמלק;
כמו
שכתוב
,
שאם
ירים
ידו
-
מתגברין
ישראל
,
שיודעים
שהם
נוצחים
,
ומתגברין
,
וכאשר
יניח
ידו
-
כלומר:
אם
יניח
ידו
-
יתש
כחם
,
כי
יאמרו:
אין
אנו
מתגברין
,
וגבר
עמלק.
ולפיכך
היו
סומכין
ידיו
ולא
היה
מניח
את
ידיו
,
וגבר
ישראל.
כדכתיב:
"אמונה"
(להלן
,
יב)
-
קיימי
בחזקם;
וכן
"יתד
במקום
נאמן"
(יש'
כב
,
כג)
פירושו:
מקום
חזק;
וכן
"דור
ודור
אמונתו"
(תה'
ק
,
ה)
-
קְיָימוֹ.
וכן
'הלא
היפים
ונחמדים
קיימים'
[הגה"ה].
רמב"ן:
וכאשר
יניח
ידו
-
על
דרך
הפשט:
כאשר
הניח
ידו
באונס
מפני
כובד
ידיו
,
ראה
שגבר
עמלק
,
וצוה
לאהרן
וחור
שיתמכו
בהם
,
ולא
יניחם
עוד.
ורבותינו
אמרו
במדרש
(הבהיר
קלח):
וכי
משה
היה
עושה
שיגבר
עמלק?
אלא
אסור
לאדם
לשהות
שלש
שעות
וידיו
פרושות
השמים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
בחר
לנו
אנשים
-
רוצה
לומר:
אנשי
מדות
,
שיהיו
ראויים
למלחמה.
או
יהיה
הרצון
בזה:
אנשי
מעלה
,
כדי
שיהיו
יותר
ראויים
שיֵעשה
להם
נס.
אנכי
נצב
על
ראש
הגבעה
-
הנה
עשה
משה
כן
,
כדי
שיראוהו
ישראל
ויתברר
להם
,
כי
בהרימו
ידיו
יגבר
ישראל
,
ובהניחו
ידיו
יגבר
עמלק.
ולזאת
הסבה
לקח
המטה
בידו
,
כדי
שיתברר
להם
,
כי
השם
יתעלה
יחדש
להם
זה
המופת
באמצעות
המטה
,
ובאמצעות
תפלת
משה
והרמתו
ידו
לשם
יתעלה
.