תנ"ך - וידי משה כבדים ויקחו־אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד־בא השמש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ: (שמות פרק יז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: (שמות פרק יז פסוק יב)

טקסט בלבד:

וידי משה כבדים ויקחו־אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד־בא השמש: (שמות פרק יז פסוק יב)

תיקון קוראים:

וידי משה כבדים ויקחו־אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד־בא השמש: (שמות פרק יז פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וִידֵי מֹשֶׁה יְקַרָא וּנסִיבוּ אַבנָא וְשַׁוִיאוּ תְחוֹתוֹהִי וִיתֵיב עֲלַהּ וְאַהֲרֹן וְחוּר סְעִידִין בִּידוֹהִי מִכָּא חַד וּמִכָּא חַד וַהֲוַאָה יְדוֹהִי פְּרִיסָן בִּצלוֹ עַד דְּעָל שִׁמשָׁא :

עין המסורה:
וידי - ד': *שמ' יז , יב; יר' י , ט; יח' א , ח (קרי); ז , כז.

מסורה גדולה:
וידי ד' וידי משה כבדים מעשה חרש וידי צורף וידו אדם כת' וידי עם הארץ תבהלנה.

מסורה קטנה:
וידי - ד'; כבדים - ל'; ואהרן וחור - ל'.

רש"י:
וידי משה כבדים - בשביל שנתעצל במצוה ומינה אחר תחתיו , נתיקרו ידיו (ראה מכיל' בשלח עמלק ב). ויקחו אהרן וחור אבן וישימו תחתיו - ולא ישב לו על כר וכסת; אמר: ישראל שרויים בצער , אף אני אהיה עמם בצער (ראה תענית יא , א). ויהי ידיו אמונה - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים , בתפילה נאמנת ונכונה. עד בא השמש - שהיו עמלקיים מחשבין את השעות באסטרולוגיא , באיזה שעה הם נוצחים; והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות (ראה תנח' בשלח כח).

רשב"ם:
אמונה - קיימין בחוזקן; וכן "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (יש' כב , כג) - מקום חזק; וכן "בכל דור ודור אמונתו" (ראה תה' ק , ה) - קיומו לדור דור; וכן "וחלים רעים ונאמנים" (דב' כח , נט) - חלאים ארוכים וקיימים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כבדים - הנה 'יד' - לשון זכר; וכן "והנה בו מגלת ספר" (יח' ב , ט). וידיו היו כבידים מהזקנה; גם אין בעולם גבור שיוכל להרים ידיו שתי שעות , ואף כי עד בוא השמש. ולמה זה - ידוע מדבר התולדת. ויהי ידיו אמונה - שֵם מְקום שם התואר; ואמונה - דבר עומד וקיים. או יהי פירושו שם התואר , כי האחד לזָכָר - "לא אמון בם" (דב' לב , כ); ורבים - "כי פסו אמונים" (תה' יב , ב); והעד , שהוא כנגד "כי גמר חסיד" (שם). וכן הוא: ויהי כל אחת מידיו אמונה - קיימת בהרמה , ולא נחה. וכן "רחל מבכה על בניה... כי איננו" (יר' לא , יד) - אין כל אחד ואחד; ורבים כן.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וידי. ידענו , כי אין כח באדם להרים ידיו יום שלם , אפילו שעות מועטות. והנה הזכיר: וידי משה כבדים - יותר מידי שאר הזקנים , על כן לא יכול להרימם תמיד. וטעם וישימו - שלא היה יכול לעמוד , ושֶגָבַה מקומו , ואהרן וחור תמכו. ואמר הכתוב: כבדים - על לשון זכרים , וככה מזה אחד ומזה אחד; וכמוהו "והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר" (יח' ב , ט). ויהי ידיו אמונה - כל אחד מידיו , כמו "צעדה עלי שור" (בר' מט , כב); עומדת בתוקף. ואמונה - הוא שם דבר. ויש אומרים , שהוא מגזרת "ויהי אומן את הדסה" (אס' ב , ז): כאילו אומנים הם שישאו ידיו.

ר' יוסף בכור שור:
ויהיו (בנוסחנו: ויהי) ידיו אמונה - ולא גבר מעולם עליהם עמלק , כי לא הוצרך להניח; וכן פירוש הפסוק: לפי שהיה יודע משה , כי כאשר יניח ידו וגבר עמלק , וכאשר ירים וגבר ישראל (ראה לעיל , יא) , לפיכך העלה אהרון וחור עמו , שלא יניח.

רמב"ן:
וטעם ויהי ידיו אמונה - שהיו עומדות וקיימות ברוממותן , כלשון "ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו" (נחמ' יא , כג); וכן "אנחנו כורתים אמנה" (שם י , א) - דבר קיים כברית; וכן "היתד התקועה במקום נאמן" (יש' כב , כה) - חזק. ועל דרך האמת: נשא עשר אצבעות לרום השמים , לרמוז על עשר ספירות , לדבקה באמונה הנלחם בישראל; ובכאן נתבאר ענין נשיאות כפים בברכת כהנים וסודו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וידי משה כבדים - ייתכן שהיה גדול הגוף , והיה עם זה זקן; והנה אלו הם שתי סבות לתת לו כובד באבריו , וזה מבואר למי שיעיין ב'טבעיות' עיון שלם. ולזה גם כן לא יכול משה לעמוד תמיד , כל מה שהתמידה המלחמה. ולפי שהיתה הכונה שיהיה במקום גבוה , כדי שיראוהו ישראל , לקחו אבן והושיבוהו עליה , בדרך שיגבה מקומו. ולהיות ידיו כבדים , תמכו אהרון וחור בידיו מזה אחד ומזה אחד , בדרך שהתמיד להגביה ידיו מהעת שתמכו בידיו אהרן וחור עד בא השמש.
ריכוז קישורים