תנ"ך - ויצמא
שם
העם
למים
וילן
העם
על־משה
ויאמר
למה
זה
העליתנו
ממצרים
להמית
אתי
ואת־בני
ואת־מקני
בצמא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּצְמָ֨א
שָׁ֤ם
הָעָם֙
לַמַּ֔יִם
וַיָּ֥לֶן
הָעָ֖ם
עַל־מֹשֶׁ֑ה
וַיֹּ֗אמֶר
לָ֤מָּה
זֶּה֙
הֶעֱלִיתָ֣נוּ
מִמִּצְרַ֔יִם
לְהָמִ֥ית
אֹתִ֛י
וְאֶת־בָּנַ֥י
וְאֶת־מִקְנַ֖י
בַּצָּמָֽא:
(שמות פרק יז פסוק ג)
וַיִּצְמָא
שָׁם
הָעָם
לַמַּיִם
וַיָּלֶן
הָעָם
עַל־מֹשֶׁה
וַיֹּאמֶר
לָמָּה
זֶּה
הֶעֱלִיתָנוּ
מִמִּצְרַיִם
לְהָמִית
אֹתִי
וְאֶת־בָּנַי
וְאֶת־מִקְנַי
בַּצָּמָא:
(שמות פרק יז פסוק ג)
ויצמא
שם
העם
למים
וילן
העם
על־משה
ויאמר
למה
זה
העליתנו
ממצרים
להמית
אתי
ואת־בני
ואת־מקני
בצמא:
(שמות פרק יז פסוק ג)
ויצמא
שם
העם
למים
וילן
העם
על־משה
ויאמר
למה
זה
העליתנו
ממצרים
להמית
אתי
ואת־בני
ואת־מקני
בצמא:
(שמות פרק יז פסוק ג)
תרגום אונקלוס:
וּצהִי
תַמָן
עַמָא
לְמַיָא
וְאִתרָעַם
עַמָא
עַל
מֹשֶׁה
וַאֲמַר
לְמָא
דְנָן
אַסֵיקתַּנָא
מִמִצרַיִם
לְקַטָלָא
יָתִי
וְיָת
בְּנַי
וְיָת
בְּעִירַי
בְּצָהוּתָא
:
עין המסורה:
למים
-
ה':
*שמ'
יז
,
ג;
מ"ב
ב
,
כא;
יש'
נה
,
א;
יר'
יד
,
ג;
עמ'
ח
,
יא.
העליתנו
-
ב'
(בקמץ):
שמ'
יז
,
ג;
במ'
טז
,
יג.
מסורה גדולה:
למים
ה'
ויצמא
שם
ויאמר
כה
אמר
יי'
רפאתי
למים
האלה
ואדריהם
שלחו
הוי
כל
צמא
לכו
למים
לא
רעב
ללחם
ולא
צמא
למים.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
ויצמא
שם
-
כאשר
הראיתיך
רבים
(לדוגמה
שמ'
טז
,
יב);
וכן
פירושו:
וכאשר
צמא
שם
העם
למים
והלינו
על
משה
,
צעק
משה
אל
השם.
רמב"ן:
להמית
אותי
ואת
בני
ואת
מקני
בצמא
-
יזכירו
לו
בתלונתם
גם
המקנה
,
לאמר
לו
כי
הם
צריכים
מים
רבים
,
וצריך
לתת
להם
עצה
לכולם;
ולכך
נאמר
שם
בשנית
"ויצאו
מים
רבים
ותשת
העדה
ובעירם"
(במ'
כ
,
יא).
ורבותינו
אמרו
(מכיל'
בשלח
ויסע
ו):
השוו
בהמתן
לגופן;
אמרו:
בהמתו
של
אדם
היא
חייו:
המהלך
בדרך
-
אם
אין
בהמתו
עמו
,
מסתגף
הוא.
וטעם
הזכירם
אותי
ואת
בני
―
ולא
אמרו
סתם:
'להמיתנו
בצמא'
,
או
'להמית
את
כל
הקהל
הזה'
,
שיכלול
אנשים
ונשים
וטף
,
כמאמרם
בשאר
המקומות
(ראה
שמ'
טז
,
ג
ועוד)
―
כי
יזכירו
לו
הבנים
להרבות
עליו
תלונה
,
שימהר
לדבר.
כי
הקטנים
לא
יסבלו
הצמא
כלל
,
וימותו
לעיני
אביהם
,
כטעם
"דבק
לשון
יונק
אל
חכו
בצמא"
(איכה
ד
,
ד).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
מה
תנסון
את
יי'
-
יתכן
שהיו
אומרים
זה
על
צד
הנסיון
,
כי
כבר
היו
להם
מים
לשתות
,
שהביאו
מאלים
,
אך
רצו
לנסות
אם
יוכל
משה
לתת
להם
מים
שם
,
בזה
יוָדע
להם
כי
מיי'
היה
כל
אשר
הוא
עושה;
ואם
לא
יוכל
על
זה
,
יאמרו
כי
אין
יי'
בקרבם
כמו
שהיה
אומר
משה;
ומה
שנתחדש
מהנפלאות
,
יאמרו
שכבר
היה
על
דרך
המקרה.
וזהו
מה
שאמר
אחר
זה
"ועל
נסותם
את
יי'
לאמר
היש
יי'
בקרבנו
אם
אין"
(להלן
,
ז);
וזה
,
שאם
היה
יי'
בקרבם
,
היה
בלי
ספק
יכול
לתת
להם
מים
,
כי
הוא
שליט
בכל.
והנה
החלק
מהעם
שהריבו
עם
משה
ונסה
השם
יתעלה
,
הוא
זולת
החלק
מהעם
שצמא
למים.
והנה
החלק
מהעם
שצמא
למים
לא
שאלו
המים
כהוגן
,
אבל
אמרו
דבריהם
כדרך
תרעומת
וקנטור;
ולזה
אמר
משה
בהתפללו
לשם
יתעלה
שיתן
להם
מים:
עוד
מעט
וסקלוני.