תנ"ך - וירד ה' על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא ה' למשה אל־ראש ההר ויעל משה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֵּ֧רֶד יְהוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה: (שמות פרק יט פסוק כ)

וַיֵּרֶד יְהוָה עַל־הַר סִינַי אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה: (שמות פרק יט פסוק כ)

וירד ה' על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא ה' למשה אל־ראש ההר ויעל משה: (שמות פרק יט פסוק כ)

וירד יהוה על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל משה: (שמות פרק יט פסוק כ)

תרגום אונקלוס:

וְאִתגְּלִי יְיָ עַל טוּרָא דְסִינַי לְרֵישׁ טוּרָא וּקרָא יְיָ לְמֹשֶׁה לְרֵישׁ טוּרָא וּסלֵיק מֹשֶׁה :

עין המסורה:

על - י"ד פסוקים 'על אל אל' (כולל: 'על ואל ואל'): שמ' יט , כ; כה , כ; לז , ט; וי' יז , ה; יהו' יז , ז; יח , ט; שו' יט , כב; מ"ב ו , יא; יש' יח , ב; יח' מג , כ; מו , יט; נחמ' ב , ה; דה"א יא , טו; יט , ב. על - הר סיני - ג': שמ' יט , יא , כ; כד , טז.

מסורה קטנה:

על - הר סיני - ג'.

רש"י:

וירד יי' על הר סיני - יכול ירד עליו ממש? תלמוד לומר: "כי מן השמים דברתי עמכם" (שמ' כ , יט); מלמד שהרכין שמים התחתונים והעליונים והציען על גבי ההר כמצע על המטה , וירד כסא הכבוד עליהם (ראה מכיל' יתרו בחדש ד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וירד יי' - הנה הנשמה , שאיננה גוף , לא יאָמר עליה 'יורדת' או 'עולה' , ואף כי אלהי הרוחות לכל בשר (ע"פ במ' טז , כב)! רק הכתוב דיבר בעבור 'כבוד השם' (ראה שמ' טז , י).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

וירד. עתה אוֹמַר כלל שישען לבך עליו , עד שאגיע בפרשת 'כי תשא' בעזרת השם (שמ' לג , כא); כי שם אבאר לך דברים עמוקים באר היטב. דע , כי נשמת אדם עליונה ונכבדת , והיא מעולם האמצעי; והגוף מעולם השפל. ואין 'מדבר' בעולם השפל , רק אדם לבדו; גם 'שומע' הוא אדם , שהמדבר אליו הוא רוצה להבינו מה שיש בלבו. ולא יוכל המשכיל לחדש לשון , רק הידוע הנמצא. וכל הלשונות בנויות על מתכונת דמות אדם , שהוא מורכב מהנשמה שאיננה גוף , ומגוף שהוא מורכב מארבעה שרשים. והנה כאשר ידבר אדם לאדם בדברי אדם , בלשון שהוא יודע , יבין דבריו ודמותיו כמתכונתם. ואם רצה לדבר על שפלים מאדם , יצטרך להגביה מעלתם ולשומה כדמות בני אדם , עד שיבין השומע; על כן שמו ראש לארץ: "וראש לעפרות תבל" (ראה מש' ח , כו); ופה - "ותפתח הארץ את פיה" (במ' טז , לב); גם ירך - "בירכתי הארץ" (ראה יר' ו , כב); ואמרו "יד הירדן" (במ' יג , כט); "בלב ים" (שמ' טו , ח); ורבים ככה. והנה הכל כדבר משל; כי אין לים לב. ועוד , כי ישימו אבר מן הגוף כדמות כל הגוף: אמרו "מות וחיים ביד לשון" (מש' יח , כא); ורבים כאלה. וכאשר יבקש אדם לדבר על נכבדים ממנו , שהם מעולם העליון , יוריד מעלתם עד שידמם לאדם , כאילו הם דמות אדם , שיבין השומע. אמרו "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); "וזרועותיו ומרגלותיו" , וקולו "כקול המון" (דנ' י , ו). והדרך הזה תפשו בעליון העליונים: אמרו "וכובע ישועה בראשו" (יש' נט , יז); "כי פי יי' דבר" (יש' א , כ); "עיני יי' אל צדיקים ואזניו אל שועתם. פני יי' בעושי רע" (תה' לד , טז - יז); "ותחת רגליו" (שמ' כד , י). ועל זה הדרך: "וירד יי'" (בר' יא , ה); "ויעל אלהים" (בר' יז , כב); כי הכל מלא כבודו. ובפרשת 'כי תשא' (שמ' לג , כא; לד , ה) אתן לך מְשָלים , שתוכל להבין מהם טעם הירידה והעלייה. וטעם שקראהו השם - שיראו ישראל גודל מעלת משה , שהגיע אל ראש ההר ששם הכבוד , ודבריו ישמעו מתוך האש שיש שם.

ר' יוסף בכור שור:

על (בנוסחנו: אל) ראש ההר - בגובהו של הר.

רמב"ן:

וירד יי' על הר סיני - אם תשכיל בפרשה תבין , כי שמו הגדול ירד על הר סיני ושכן עליו באש; והוא מדבר עם משה , והדבור עם משה בכל הפרשה בשם המיוחד , והעליה והיציאה לקראת מקום הכבוד; כמו שפירשתי (לעיל , ג). והזהיר: "פן יהרסו אל יי' לראות" (להלן , כא) , כי גם אצילי בני ישראל לא חזו אותו (ראה שמ' כד , יא). וכל ישראל שמעו 'קול השם' מתוך האש , והוא שנאמר "וידבר אלהים את כל הדברים האלה" (שמ' כ , א) , כמו שאמרו רבותינו (מכיל' יתרו בחדש ד): אין 'אלהים' אלא דיין , ואמרו (שמ"ר לג , ז): מפי הגבורה שמעום; ובמשנה תורה כתוב "את כל הדברים (לפנינו: את הדברים) האלה דבר יי' אל כל קהלכם" (דב' ה , יט) - בעבור שפירש: "מתוך האש" (שם); וזה טעם "פנים בפנים" (שם , ד) , ולכך נאמר "אנכי יי' אלהיך" (שמ' כ , ב). ואל יקשה עליך מה שאמרו הם למשה: "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש" (דב' ה , כג) , כי לא אמרו 'אשר שמע אלהים מדבר מתוך האש' , אבל אמרו: "קול אלהים מדבר" (שם) - אמרו מה שהשיגו , ולכך אמרו: "קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יי' אלהינו" (שם , כד); וכן אמר להם משה "השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש" (דב' ד , לג) - כי "מדבר" תואר ל"קול" , כענין "וישמע את הקול מדבר אליו" (במ' ז , פט). ומזה תבין מה שאומרים רבותינו תמיד במדרשי הגדות (ראה שמ"ר כח , ו ועוד) , כי בשבעה קולות ניתנה התורה , והם שהזכיר דוד ב'הבו ליי' בני אלים' (תה' כט); והוא המנין הנרמז בפרשה הזאת , כי "ויהי קלת וברקים" (לעיל , טז) חסר , וימנה אחד , וכן "וכל העם רואים את הקולת" (שמ' כ , טו) - יחסר ממנו ו"ו הרבים , והנה הם ששה. וכבר נאמר בפירוש "וידבר אלהים" (שמ' כ , א); וכן במשנה תורה הזכיר שבעה קולות במתן התורה (דב' ד , יב; ה , יח - כב). ובמסכת ברכות אמרו בגמרא (ו , ב): שניתנה בחמשה קולות - שהם יחשבו הקולות הנסתרים , והשנים - המפורשים להם בכתוב. והכונה , כי למשה רבנו ניתנה בשבעה קולות , והוא השומע ומתבונן בהם; אבל לישראל בקול אחד ישמעו , כמו שאמר "קול גדול ולא יסף" וגו' (דב' ה , יט) , ונאמר "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול" (דב' ד , יב). ואף כאן רמז "וכל העם רואים את הקולת" (שמ' כ , טו) , בחסרון ו"ו אחד , כי כל הקולות יֵראו אחד , והוא מה שנאמר "אחת דבר אלהים שתים זו שמענו" (ראה תה' סב , יב) , על דרך האמת. והנה הפרשיות מבוארות , לא יתחלף לך דבר בדבר.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואחר שהשלים לזכור הנפלאות שחדש השם יתעלה במעמד הר סיני , שב לספר מה שצוה השם יתעלה למשה אז , ומה שהשיב לו משה ומה שענהו השם יתעלה; שהיה המענה ההוא "בקול" , כמו שקדם (לעיל , יט).