תנ"ך - ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו: פ (שמות פרק כ פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא־תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: פ (שמות פרק כ פסוק כג)

טקסט בלבד:

ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו: פ (שמות פרק כ פסוק כג)

תיקון קוראים:

ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו: פ (שמות פרק כ פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וְלָא תִסַק בְּדַרגִּין עַל מַדבְּחִי דְּלָא תִתגַּלֵי עֶריְתָך עֲלוֹהִי :

עין המסורה:
ולא - ז' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה שמ' ב , ג. מזבחי - ח': שמ' כ , כג; כא , יד; ש"א ב , כח , לג; יש' נו , ז; ס , ז; מל' א , ז , י. תגלה - ג': שמ' כ , כג; יח' טז , נז; מש' כו , כו. (ואחד: ותגלה - יח' טז , לו).

מסורה קטנה:
ולא - ז' רא' פסו' בסיפ'; מזבחי - ח'; תגלה - ג'.

רש"י:
לא (בנוסחנו: ולא) תעלה במעלות - כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות , 'אשקיילונש' בלעז , אלא חלק יהי ומשופע. אשר לא תגלה ערותך עליו - שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך; ואע"פ שאינו גילוי ערוה ממש , שהרי כתיב "ועשה להם מכנסי בד" (שמ' כח , מב) , מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא , ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר: ומה אבנים הללו , שאין בהן דעת להקפיד על בזיונן , אמרה תורה: הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון , חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו , על אחת כמה וכמה (ראה מכיל' יתרו בחדש יא).

רשב"ם:
לא (בנוסחנו: ולא) תעלה במעלות - לפיכך הכבש עשוי של אבנים משופע , גבוה עשר וארכו של שלשים , וגם מלח משליכים עליו , שלא יחליקו כהנים בעלותם בו (ראה משנה עירובין י , יד).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
במעלות. אחד הצדוקים פרש במעלות - מגזרת "ומעלה מעל ביי'" (וי' ה , כא); והוא באמת מועל בשם , שיפרש המצות כפי דעתו. גם אין לו דעת בדיקדוק הלשון , כי מ"ם "ומעלה מעל" - שורש , והוא על משקל "נעל" (בר' יד , כא); ומחברתו: "ונעלות בלות" (יהו' ט , ה) או "והדריך בנעלים" (יש' יא , טו); והנה גילה ערותו. רק פירוש במעלות - כמו "ומעלות שבע" (בנוסחנו: שבעה; יח' מ , כו). וטעם אשר לא תגלה ערוותך - ידוע , על כן קומת מזבח העולה שלש אמות (ראה שמ' כז , א) , לא יותר. וכבר העתיקו קדמונינו ז"ל (משנה מידות ג , ג; זבחים סב , ב) צורת הכבשׁ; וכל דבריהם אמת.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולא תעלה. אמר בן זיטא , כי במעלות - מגזרת "מַעַל" (במ' ה , יב). והלא פקח עיניו לראות , כי מ"ם "מעל" - שרש , והעד: "ומעלה מעל" (שם) ! והנה "מעל" במשקל "נעל" (בר' יד , כג); ולשון רבים שאיננו סמוך: "וּנְעָלוֹת בלות ומטולאות" (יהו' ט , ה) , והנה ראוי להיותו 'בִּמְעָלוֹת' , חירק תחת הבי"ת וקמץ תחת העי"ן! רק פירושו , כמו "ומַעֲלות שבע עולותיו" (צירוף של יח' מ , כב ושם , כו). והנה חשב בן זיטא לעלות בסולם חכמה בהבליו , ונגלתה ערותו עליו; וככה יקרה לכל מין , אשר בדברי קדמונינו לא יאמין. וזאת מצות מעלות כוללת כל מזבח , אדמה או אבנים או נחשת - כל מזבח שהוא עשוי לשם , כאשר הוא כתוב מזבחי.

ר' יוסף בכור שור:
ולא תעלה במעלות - כלומר: "הצנע לכת עם אלהיך" (מי' ו , ח) , ולא בחוצפה וגילוי ערוה. אשר שם משטרו , יקבץ כרועה עדרו , וישכלל היכל דבירו , ומקדשו יבנה ועירו , ברוב חסדו והדרו , ואויבי יסכסך כגבר אשר יין עברו , ובו יסע גאונו ויתרו , בסיימי 'וישמע יתרו'.

רמב"ן:
וטעם המעלות - יראת המזבח והדורו , לכבוד השם; ולמצות השם טעמים רבים בכל אחת , כי יש בכל אחת תועלות רבות לגוף ולנפש.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואם יגיע העת שתבנה לי מזבח אבנים , וזה יהיה אחרי התישבך בארץ ― כי במדבר עשו מזבח נחשת , כמו שיתבאר אחר זה (שמ' לח , א - ז) , כדי שיוכלו להעתיקו עמהם בלכתם במדבר; ואמנם אחר זה צֻוו לעשות מזבח אבנים , כמו שאמר "אבנים שלמות תבנה את מזבח יי' אלהיך" (דב' כז , ו) ― הנה תחוייב אז להמנע שלא תבנה האבנים ההם בבניניך אם יהיו אבני גזית , כי מפני שהנפת חרבך על האבן ההיא , חללת אותה. ולא תעלה במעלות על מזבחי , אבל יהיה המקום שתעלה בו למזבח בזולת מעלות , ויהיה הולך במדרון באופן שתעלה בו בזולת מעלות , כדי שלא תצטרך לעשות פסיעה רחבה , שתגלה ערותך עליו; אבל תעלה בו עקב בצד גודל בזולת הרחבת הרגלים. ואעפ"י שיהיו להם מכנסים לכסות בשר ערוה , הנה רצה השם יתעלה , לכבודו , שלא יראו מכנסיהם המקום ההוא אשר יעלו בו על המזבח (ראה מכיל' יתרו בחדש יא). וראוי שתדע , כי המזבח יחוייב שיבָּנה מאבנים שלמות (ראה דב' כז , ו) , שלא יהיה בהם חסרון; ולזה הוא מבואר , שאם היה באבן חסרון מוחש , הנה האבן ההיא פסולה לבניין המזבח. וזה החסרון הוא כדי שתחגור בה צפורן (ראה חולין יח , א) , כי כשהיתה בזה האופן איננה שלימה לפי המוחש. וכן אין ראוי שיפסלו ממנה דבר באופן שתהיה גזית , כי כשהיתה בזה התואר איננה שלימה , ואעפ"י שאין בה פגימה; ולזה אמר: לא תבנה אתהן גזית - לעבור עליה ב'לא תעשה'. והנה אם נגע בה הברזל , אעפ"י שנשארה שלימה , הנה האבן ההיא פסולה , שנאמר: כי חרבך הנפת עליה ותחללה - רוצה לומר , שבהנפת החרב עליה לפסלה היא מחוללת. וראוי שתדע , שאם שׂם במזבח קצת מהאבנים אבני גזית , או שנגע בהם ברזל , הנה האבנים ההם פסולות לעבודה , אך המזבח איננו פסול , כי בשאר האבנים יתכן שתעשה שם העבודה; שנאמר: ותחללה - רוצה לומר שהיא מתחללת , ואין המזבח כולו מתחלל בעבורה (ראה משנה מדות ג , ד). ואולם שאר בניין בית המקדש לא מנעה התורה לבנות גזית; ומה שאמר "ומקבות והגרזן וכל (בנוסחנו: כל) כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו" (מ"א ו , ז) אינו מורה שלא יבנוהו גזית , כי בבית לא נשמע אבל בחוץ נשמע , כמו שבארו במכילתא (מכיל' יתרו בחדש יא). (התועלות לשמ' כ , א - כג , בקובץ תועלות לרלב"ג).
ריכוז קישורים