תנ"ך - וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים: (שמות פרק כא פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים: (שמות פרק כא פסוק כב)

טקסט בלבד:

וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים: (שמות פרק כא פסוק כב)

תיקון קוראים:

וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים: (שמות פרק כא פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וַאֲרֵי יִנצוֹן גֻּברִין וְיִמחוֹן אִתְּתָא מְעַדְּיָא וְיִפְּקוּן וַלדַּהָא וְלָא יְהֵי מוֹתָא אִתגְּבָאָה יִתגְּבֵי כְּמָא דִישַׁוֵי עֲלוֹהִי בַּעלַהּ דְּאִתְּתָא וְיִתֵּין מִמֵימַר דַּיָנַיָא :

עין המסורה:
וכי - י"א בפרשה: ראה לעיל , ז. ינצו - ב': שמ' כא , כב; דב' כה , יא. וְיצאו - ז' (רפין): שמ' יז , ו; כא , כב; דב' כא , ב; יהו' ח , ו; יש' סו , כד; יח' ט , ז; לט , ט. ישית - ז': בר' מו , ד; מח , יז; שמ' כא , כב; יש' כו , א; יר' נ , ג; מש' כו , כד; איוב לח , יא. בפללים - ג' (חסר ומלא , בלישנא): שמ' כא , כב; דב' לב , לא; איוב לא , יא.

מסורה קטנה:
ינצו - ב' איש ואחיו; ויצאו - ז'; ענוש - ל' ומל'; ישית - ז'; בעל האשה - ל'; בפללים - ל'.

רש"י:
וכי ינצו אנשים - זה עם זה , ונתכוון להכות את חבירו והכה את האשה (ראה מכיל' משפטים נזיקין ח). ונגפו - אין 'נגיפה' אלא לשון דחיפה והכאה , כמו "פן תגוף באבן רגליך" (תה' צא , יב); "בטרם יתנגפו רגליכם" (יר' יג , טז); "ולאבן נגף" (יש' ח , יד). ולא יהיה אסון - באשה (ראה מכיל' משפטים נזיקין ח). ענש (בנוסחנו: ענוש) יענש - לשלם דמי וולדות לבעל (ראה שם) , שָׁמין אותה כמה היתה יפה לימכר בשוק להעלות דמיה בשביל הריונה. ענש יענש - יגבו ממון ממנו (ראה שם); כמו "וענשו אותו מאה כסף" (דב' כב , יט). כאשר ישית עליו וגו' - כשיתבענו הבעל בבית דין להשית עליו עונש על כך. ונתן המכה דמי ולדות. בפלילים - על פי הדיינים (ראה מכיל' משפטים נזיקין).

רשב"ם:
ולא יהיה אסון - באשה. בפלילים - בשומת הדיינין.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וכי ינצו - בנין 'נפעל' , והנו"ן שורש; מגזרת "אוהב מצה" (מש' יז , יט) - כמו 'מריבה'. ונגפו - זה או זה; וכן "באש תשרפו אותו ואתהן" (צירוף של שמ' יב , ו עם וי' כ , יד) - זאת או זאת. ילדיה - ואם לא היה אחד. וטעם ההרה - בעבור שהיא עומדת בסכנה , היינו חושבים כי אין משפט זאת כמשפט כל הנהרגים. ולא יהיה אסון - לאשה , ענוש יענש. וטעם כאשר ישית עליו בעל האשה - אם יקבל למלאות רצון הבעל , יתן לו , ולא ילך אל המקום הנבחר לכהנים או אל מקום השופט. ואם לא ירצה לתת אשר ישית עליו , ילך אל בית דין ויתן על פיהם. והטעם: בדיבור פלילים או במשפט פלילים - מגזרת "ופיללו אלהים" (ש"א ב , כה).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וכי ינצו - אלה האנשים הם עברים שהם נצים (ע"פ שמ' ב , יג) , מכה זה את זה; וכן כתוב "למה תכה רעך" (שם). ונגפו - כולל שניהם , פעם זה או זה; כמו "באש ישרפו אותו ואתהן" (וי' כ , יד). ואם שניהם - דין אחד להם. וזאת האשה היא ישראלית. ולא יהיה אסון - לאשה. ענוש יענש - בעבור הילדים שיצאו ומתו. כאשר ישית עליו - אבי הילדים , אם יעשה חפצו הנוגף. ואם לאו , יתן על פי בית דין; כמו "ופללו אלהים" (ש"א ב , כה).

ר' יוסף בכור שור:
ונגפו אשה הרה - 'איצופיר' בלעז (להדוף); כמו "פן תגוף באבן רגליך" (תה' צא , יב). כאשר ישית - כאשר יוכל להשית בדין מדמי הוולדות חיה. ונתן בפלילים - כמו שיראו הדיינין בדין; פלילים - דיינין , כמו "ופללו אלהים" (ש"א ב , כה).

רמב"ן:
כאשר ישית עליו בעל האשה - כשיתבענו הבעל בבית דין להשית עליו עונש על כך; לשון רבנו שלמה. ונכון הוא , וכן "כאשר ייטב לך" (בר' מ , יד) , ורבים ככה. והכונה , כי הוא חייב בדמי הוְלדות כאשר ישית עליו הבעל , ולא כאשר תשית עליו האשה , כי אין לה חלק וזכות בהן. אבל אנקלוס תרגם: "כמה דשוי עלוהי". ואמר רבי אברהם: ככל אשר ישית עליו בעל האשה או יתן בפלילים; כאלו אמר , שיתפשר עמו לרצונו , או ישלם כפי דמיהן על פי בית דין. ואיננו נכון , כי מה טעם להזכיר זה? ולפי דעתי , כי בעבור שאין בוְלדים היזק ניכר , כי מי יודע אם יצליחו , אמר הכתוב: אעפ"י שאין כאן ממון תשלומין , נשים עליו עונש; והוא כמו קנס וממון שיטילו אחרים עליו , על כרחו; וכן "ויתן עונש על הארץ" (מ"ב כג , לג); "ויין ענושים ישתו" (עמ' ב , ח). ואמר , שיהיה הענש ככל אשר ישית עליו בעל האשה , שהוא חפץ בילדיו וחשובים הם אצלו , ויתן זה בפלילים , שלא יתן עליו עונש יותר מכדי דמיהן. ובמכילתא (מכיל' משפטים נזיקין ח): כאשר ישית עליו - שומע אני: כל מה שירצה? תלמוד לומר: ונתן בפלילים , ואין פלילים אלא דיינין וכו'.

רלב"ג - ביאור המילות:
בפלילים - הרצון בו: דיינין , כטעם "ופללו אלהים" (ש"א ב , כה; ראה מכיל' משפטים נזיקין ח); "ואויבינו פלילים" (דב' לב , לא).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכי ינצו אנשים והכו אשה הרה , ויצאו ילדיה , ולא יהיה אסון באשה , הנה יענש המכה כאשר ישית עליו בעל האשה לתת בדמי הוְלדות. ויתן דמי הולדות על פי הדיינין; רוצה לומר , שאם היה בעל האשה מקשה לשאול , הנה הדיינין ישפטו ביניהם על צד השומא והאומד (ראה מכיל' משפטים נזיקין ח). והמשל , שאם יפטרהו בעל האשה במָנֶה , אעפ"י שלפי השומא יהיה הערך מאה מָנֶה - יפטר המזיק במָנֶה , כי דמי ולדות הם לבעל , ולזה יש לו למחול. וראוי היה שיהיה ערך הולדות לבעל , לפי שהבנים הם שלו ולו הם מתיחסים. וזאת השומא הוא , שיראו כמה תמכר אשה הרה כזו , וכמה תמכר בהיותה בלתי הרה , ומה שתמכר יותר בהיותה הרה הוא לבעל (ראה משנה ב"ק ה , ד).
ריכוז קישורים