תנ"ך - אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ: (שמות פרק כב פסוק כב)

טקסט וניקוד:

אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ: (שמות פרק כב פסוק כב)

טקסט בלבד:

אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו: (שמות פרק כב פסוק כב)

תיקון קוראים:

אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו: (שמות פרק כב פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
אִם עַנָאָה תְעַנֵי יָתֵיהּ אֲרֵי אִם מִקבָּל יִקבַּל קֳדָמַי קַבָּלָא אֲקַבֵּיל קְבִילְתֵיהּ :

עין המסורה:
אם - י"ב פסוקים 'אם אם' בראשי פסוקים ובאמצעם: ראה שמ' כא , ג. תענה - ב': בר' לא , נ; שמ' כב , כב. שמע - ה' חסר: שמ' כב , כב; *דב' א , טז; יא , יג; ש"א כג , י; יר' יז , כד. צעקתו - ב': שמ' כב , כב; ש"א ט , טז.

מסורה קטנה:
ענה - ל'; תענה - ב' את בנתי; צעק - ל' וחס'; שמע - ה' חס'; צעקתו - ב'.

רש"י:
אם ענה תענה אותו - הרי זה מקרא קצר , גיזם ולא פירש עונשו; כמו "לכן כל הורג קין" (בר' ד , טו) ולא פירש עונשו , אף כאן: אם ענה תענה אתו - לשון גיזום , כלומר: סופך ליטול את שלך; למה? כי אם צעק יצעק וגו'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לא תענון בלשון רבים - כי משפט הרואים העינוי והחרישו , כמשפט המענה; על כן כתוב: אם ענה תענה - והרגתי אתכם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
אם ענה - והנה העונש: אם אחד יְענה ואין עוזר , העונש על כלם; על כן אמר: וחרה אפי והרגתי אתכם - כלכם. כי אם צעק יצעק אלי - על היתום , וכן דין אלמנה; רק היתום - יתכן שיהיה קטן , ולא ידע לדבר כמו האלמנה.

ר' יוסף בכור שור:
אם ענה תענה אותו - כלומר: אם רוצה אתה שתתענה אתה ― ואם ענה מילתא באנפי נפשה הוא ― תענה אותו , ואז תתענה; כיצד? כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו , וחרה אפי - מדה כנגד מידה. ואם ענה - שהוא כמו: אם אתה רוצה להתענות; כמו (ראה ב"מ כט , ב): מי שיש מעות של ירושה ורוצה לאבדם וכו' - ואומר כך כדי להזהירו על כך , וכאן נמי כדי להזהירו; והרי מקראות קצרים כזה. ואיכא למימר: מדקרינן אם ענה תענה אותו , ולא: 'ענה תענה' , כמו "אם שמוע תשמע" (שמ' טו , כו); אם צעוק יצעק. ואף איכא לפרש , דזה כי - כמו 'דילמא' , והכי קאמר: שמא אם הוא ראוי , דאם מצעק אלי שמוע אשמע צעקתו , ואם אינו ראוי , לא אשמע; ומשום הכי כתיב כי - כ'שמא' הוא; ו'דילמא' - אחד מארבע הלשונות (ראה ר"ה ג , א).

רמב"ן:
וטעם כל אלמנה - אפילו עשירה ובעלת נכסים , כי דמעתה מצויה ונפשה שפלה עליה. ואמר: אם ענה תענה אותו - על כל יחיד מהם , על כן אחריו: והיו נשיכם אלמנות - בענש האלמנה וצעקתה , ובניכם יתומים - בצעקת היתום. והענש הזה , לא מנו אותו רבותינו בכלל חייבי מיתה בידי שמים בבריתא ד'ואלו שבמיתה' השנויה בסנהדרין (פג , א). והטעם , שאין זה מיתה כמיתת בני אדם בידי שמים , כנאמר בהם "ומתו בו כי יחללוהו" (וי' כב , ט); "ולא תמותו" (במ' יח , לב); אבל ענש בכאן שיהרוג אותם בחרב אויב , או במלחמה ירד ונספה (ע"פ ש"א כו , י) , בלא הִוָּדַע , והיו נשיהם אלמנות לעולם ובניהם יתומים לעולם. אם ענה תענה אותו - הרי זה מקרא קצר , גיזם ולא פירש ענשו; כמו "לכן כל הורג קין" (בר' ד , טו) ולא פירש הענש. אף כאן , אם ענה תענה אותו - לשון גיזום: סופך ליטול את שלך; למה? כי יצעק אלי , אשמע ואנקמנו. לשון רבנו שלמה , ואיננו נכון , וגם העד שהביא לא יעיד כן; אבל יתכן שיהיה כי במקום הזה כמו 'אם' , שהוא אחד משמושין שלו; יאמר: אם יצעק אלי , שמע אשמע צעקתו. והכפל - לנִחוּץ הענין וחזוקו , כדרך "המבלי אין קברים במצרים" (שמ' יד , יא); "הרק אך במשה" (במ' יב , ב). והנכון בעיני כי יאמר , כי אם ענה תענה אותו , רק אם צעק יצעק אלי - מיד אשמע צעקתו , איננו צריך לדבר אחר כלל , כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך. והטעם , כי אתה לוחץ אותו מפני שאין לו מושיע מידך - והנה הוא נעזר יותר מכל אדם; כי שאר האנשים יטרחו אחרי מושיעים שיושיעוהו ואחרי עוזרים לנקום נקמתו , ואולי לא יועילו לו [והצל לא יצילו] , וזה - בצעקתו בלבד נושע ביי' (ע"פ דב' לג , כט) וינקם ממך , כי "נוקם יי' ובעל חמה" (נח' א , ב). ויבא כענין הזה בכתובים רבים , כגון מה שאמר "אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. כי יי' יריב ריבם" וגו' (מש' כב , כב - כג) - יאמר: אל תגזול דל בעבור שהוא דל ואין לו עוזרים , ואל תדכא העני אשר בשעריך , כי השם יריב בעבורם. וכן אמר "ובשדה (בנוסחנו: ובשדי) יתומים אל תבא , כי גואלם חזק יי' צבאות שמו" (צירוף של מש' כג , י - יא ויר' נ , לד) , שיש להם גואל חזק וקרוב יותר מכל אדם; אף כאן , אמר כי בצעקתו בלבד יִוָשע. וכמוהו "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו" (יש' נה , י - יא) - בשניהם יאמר , שלא יעשו דבר אחר 'כי אם' שירוה את הארץ מיד , 'וכי אם' שיעשה מה שחפצתי. והנה הוא כטעם 'אלא'; וכן "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" (צירוף של בר' כד , ד ובמ' י , ל).

רלב"ג - ביאור המילות:
כי אם צעק - הרצון בו: הִנֵּה , אם צעק יצעק. וכמוהו ימצאו רבים בלשוננו; רוצה לומר , שבאה מלת כי תמורת הִנֵּה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם ענה תענה אותו - רוצה לומר , שתהיה תכונתך פחותה , שתהיה רגיל לענותו (ראה מכיל' משפטים נזיקין יח); הנה אם צעוק יצעק אלי - רוצה לומר , שירגיל לצעוק באופן שתבא הצעקה אלי , שמוע אשמע צעקתו - רוצה לומר: צעקת היתום , והוא הדין לאלמנה. ואמנם לקחה התורה היתום בזה הענין , כי האיש הוא יותר ראוי שתשָּׁמע צעקתו מצעקת האשה , לחולשת דעתה בטבע.
ריכוז קישורים