תנ"ך - כל־אלמנה ויתום לא תענון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־אַלְמָנָ֥ה וְיָת֖וֹם לֹ֥א תְעַנּֽוּן: (שמות פרק כב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: (שמות פרק כב פסוק כא)

טקסט בלבד:

כל־אלמנה ויתום לא תענון: (שמות פרק כב פסוק כא)

תיקון קוראים:

כל־אלמנה ויתום לא תענון: (שמות פרק כב פסוק כא)

תרגום אונקלוס:
כָּל אַרמְלָא וְיִתַם לָא תְעַנוֹן :

עין המסורה:
ויתום - ה': *שמ' כב , כא; *זכ' ז , י; מל' ג , ה; תה' פב , ג; איוב כט , יב.

מסורה גדולה:
ויתום ה' כל אלמנה ויתום ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום גר ועני שפטו דל ויתום כי אמלט עני משוע.

מסורה קטנה:
ויתום - ה'; תענון - ל'.

רש"י:
כל אלמנה ויתום לא תענון - הוא הדין לכל אדם , אלא דבר הכתוב בהווה: לפי שהם תשושי כח , דבר מצוי לענותם (ראה מכיל' משפטים נזיקין יח).

רשב"ם:
לא תענון - כמו "למען ענותו בסבלותם" (שמ' א , יא). ודיבר הכתוב בהווה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
לא תענון בלשון רבים - כי משפט הרואים העינוי והחרישו , כמשפט המענה; על כן כתוב: אם ענה תענה - והרגתי אתכם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וגר - כאשר יקבל הגר שלא לעבד עבודה זרה , לא תוננו בארצך בעבור שיש לך כח רב ממנו; וזכור , כי גרים הייתם כמוהו. וכאשר הזכיר הגר שאין לו כח , ככה היתום והאלמנה שהם ישראלים , ואין להם כח. ולאחר שאמר לא תענון , לשון רבים , אמר "אם ענה תענה" (להלן , כב) - כי כל רואה אדם שהוא מענה יתום או אלמנה , ולא יעזרם , גם הוא יחשב 'מענה'.

רמב"ן:
וטעם כל אלמנה - אפילו עשירה ובעלת נכסים , כי דמעתה מצויה ונפשה שפלה עליה. ואמר: אם ענה תענה אותו - על כל יחיד מהם , על כן אחריו: והיו נשיכם אלמנות - בענש האלמנה וצעקתה , ובניכם יתומים - בצעקת היתום. והענש הזה , לא מנו אותו רבותינו בכלל חייבי מיתה בידי שמים בבריתא ד'ואלו שבמיתה' השנויה בסנהדרין (פג , א). והטעם , שאין זה מיתה כמיתת בני אדם בידי שמים , כנאמר בהם "ומתו בו כי יחללוהו" (וי' כב , ט); "ולא תמותו" (במ' יח , לב); אבל ענש בכאן שיהרוג אותם בחרב אויב , או במלחמה ירד ונספה (ע"פ ש"א כו , י) , בלא הִוָּדַע , והיו נשיהם אלמנות לעולם ובניהם יתומים לעולם. אם ענה תענה אותו - הרי זה מקרא קצר , גיזם ולא פירש ענשו; כמו "לכן כל הורג קין" (בר' ד , טו) ולא פירש הענש. אף כאן , אם ענה תענה אותו - לשון גיזום: סופך ליטול את שלך; למה? כי יצעק אלי , אשמע ואנקמנו. לשון רבנו שלמה , ואיננו נכון , וגם העד שהביא לא יעיד כן; אבל יתכן שיהיה כי במקום הזה כמו 'אם' , שהוא אחד משמושין שלו; יאמר: אם יצעק אלי , שמע אשמע צעקתו. והכפל - לנִחוּץ הענין וחזוקו , כדרך "המבלי אין קברים במצרים" (שמ' יד , יא); "הרק אך במשה" (במ' יב , ב). והנכון בעיני כי יאמר , כי אם ענה תענה אותו , רק אם צעק יצעק אלי - מיד אשמע צעקתו , איננו צריך לדבר אחר כלל , כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך. והטעם , כי אתה לוחץ אותו מפני שאין לו מושיע מידך - והנה הוא נעזר יותר מכל אדם; כי שאר האנשים יטרחו אחרי מושיעים שיושיעוהו ואחרי עוזרים לנקום נקמתו , ואולי לא יועילו לו [והצל לא יצילו] , וזה - בצעקתו בלבד נושע ביי' (ע"פ דב' לג , כט) וינקם ממך , כי "נוקם יי' ובעל חמה" (נח' א , ב). ויבא כענין הזה בכתובים רבים , כגון מה שאמר "אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. כי יי' יריב ריבם" וגו' (מש' כב , כב - כג) - יאמר: אל תגזול דל בעבור שהוא דל ואין לו עוזרים , ואל תדכא העני אשר בשעריך , כי השם יריב בעבורם. וכן אמר "ובשדה (בנוסחנו: ובשדי) יתומים אל תבא , כי גואלם חזק יי' צבאות שמו" (צירוף של מש' כג , י - יא ויר' נ , לד) , שיש להם גואל חזק וקרוב יותר מכל אדם; אף כאן , אמר כי בצעקתו בלבד יִוָשע. וכמוהו "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו" (יש' נה , י - יא) - בשניהם יאמר , שלא יעשו דבר אחר 'כי אם' שירוה את הארץ מיד , 'וכי אם' שיעשה מה שחפצתי. והנה הוא כטעם 'אלא'; וכן "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" (צירוף של בר' כד , ד ובמ' י , ל).

רלב"ג - ביאור המילות:
לא תענון - רוצה לומר , שלא יכעיסם ויקניטם , ולא יכאיב לבם בדברים , ולא יאבד ממונם; כי זה הענוי הוא אשר ראוי שתזהיר בו התורה בזה המקום בענין האלמנות והיתומים , כי רוב האנשים יקלו בהם , לחולשתם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כל אלמנה ויתום לא תענון - אפילו בדברים , או לגרום להם הפסד בממונם; ואעפ"י שהיתה האלמנה עשירה ביותר , או שהיה היתום עשיר ביותר , הנה הוזהרנו מלענות אותם (ראה מש"ת דעות ו , י).
ריכוז קישורים