תנ"ך - לא
ישבו
בארצך
פן־יחטיאו
אתך
לי
כי
תעבד
את־אלהיהם
כי־יהיה
לך
למוקש:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֤א
יֵֽשְׁבוּ֙
בְּאַרְצְךָ֔
פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ
אֹתְךָ֖
לִ֑י
כִּ֤י
תַֽעֲבֹד֙
אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם
כִּֽי־יִהְיֶ֥ה
לְךָ֖
לְמוֹקֵֽשׁ:
פ
(שמות פרק כג פסוק לג)
לֹא
יֵשְׁבוּ
בְּאַרְצְךָ
פֶּן־יַחֲטִיאוּ
אֹתְךָ
לִי
כִּי
תַעֲבֹד
אֶת־אֱלֹהֵיהֶם
כִּי־יִהְיֶה
לְךָ
לְמוֹקֵשׁ:
פ
(שמות פרק כג פסוק לג)
לא
ישבו
בארצך
פן־יחטיאו
אתך
לי
כי
תעבד
את־אלהיהם
כי־יהיה
לך
למוקש:
פ
(שמות פרק כג פסוק לג)
לא
ישבו
בארצך
פן־יחטיאו
אתך
לי
כי
תעבד
את־אלהיהם
כי־יהיה
לך
למוקש:
פ
(שמות פרק כג פסוק לג)
תרגום אונקלוס:
לָא
יִתְּבוּן
בְּאַרעָך
דִּלמָא
יְחַיְיבוּן
יָתָך
קֳדָמַי
אֲרֵי
תִפלַח
יָת
טָעֲוָתְהוֹן
אֲרֵי
יְהוֹן
לָך
לְתַקלָא
:
עין המסורה:
ישבו
-
כ':
בר'
מז
,
ד
,
ו;
*שמ'
כג
,
לג;
וי'
כג
,
מב;
*דב'
ג
,
יט;
כה
,
ה;
יהו'
א
,
יד;
מ"ב
י
,
ל;
טו
,
יב;
יר'
נ
,
לט;
יח'
לא
,
ו;
הו'
ג
,
ד;
ט
,
ג;
*זכ'
ח
,
ד;
תה'
קלב
,
יב;
קמ
,
יד;
איוב
טו
,
כח;
לח
,
מ;
איכה
ב
,
י;
נחמ'
ח
,
יד.
מסורה גדולה:
ישבו
כ'
לגור
בארץ
הושב
את
אביך
לא
ישבו
בארצך
בסכת
נשיכם
טפכם
וחביר'
כי
ישבו
אחים
בני
רביעים
וחביר'
בסעפתיו
קננו
לכן
ישבו
ציים
כי
ימים
רבים
לא
ישבו
בארץ
יי'
זקנים
וזקנות
וישכון
ערים
נכחדות
כי
ישחו
במעונות
אך
צדיקים
לכסא
לך
כתוב
בתורה
לארץ.
רש"י:
כי
תעבד
וגו'
,
[כי
יהיה
לך
למוקש]
-
הרי
אילו
'כי'
משמשים
בלשון
'אשר'
,
וכן
בכמה
מקומות;
וזהו
לשון
'אי'
,
שהוא
אחד
משימושי
ארבע
לשונות
שה'כי'
משמש
(ראה
ר"ה
ג
,
א)
,
שמצינו
'אם'
משמש
בלשון
'אשר'
,
כמו
"אם
תקריב
מנחת
בכורים"
(ראה
וי'
ב
,
יד)
,
שהוא
חובה.
רמב"ן:
כי
תעבוד
את
אלהיהם
,
כי
מוקש
הוא
לך
(ע"פ
דב'
ז
,
טז)
-
אלו
'כי'
משמשין
בלשון
'אשר'
,
וכן
בכמה
מקומות;
וזהו
לשון
'אי'
,
שהוא
אחד
מארבע
לשונות
שה'כי'
משמש
,
שמצינו
בכמה
מקומות
'אם'
משמש
בלשון
'אשר'
וכו'.
לשון
רבנו
שלמה;
ואינו
כן
,
אבל
שיעור
הכתוב:
לא
ישבו
בארצך
כי
יהיה
לך
למוקש
,
פן
יחטיאו
אותך
לי
כי
תעבוד
את
אלהיהם;
וכן
אמר
"פן
תכרת
ברית
ליושב
הארץ...
פן
יהיה
למוקש
בקרבך"
(שמ'
לד
,
יב).
והטעם
,
כי
שבתם
בארצך
יהיה
לך
למוקש
ולמכשול
,
פן
יחטיאו
אותך
לי
בדרכיהם
הרעים
ובעלילותם
הנשחתות
,
כי
תעבוד
את
אלהיהם
כי
יפתוך
וישיאוך
בכך.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
לא
ישבו
בארץ
ישראל
אלו
הגוים
העובדים
עבודה
זרה
,
פן
יחטיאו
אותך
לי
בשיְפַתוךָ
לעבוד
עבודה
זרה.
ומזה
יתבאר
,
שאסור
לישראל
להניחם
שישבו
עמהם
אפילו
לפי
שעה
(ראה
מש"ת
ע"ז
י
,
ו)
,
כי
אולי
בזמן
המעטי
ההוא
יחטיאו
אותם
לַשם
יתעלה.
כי
יהיה
לך
למוקש
-
מגיד
שאפילו
אחד
מהם
אין
לנו
רשות
להניחו
לשבת
בארצנו
,
כי
יהיה
לנו
למוקש
במה
שיפתנו
לעבוד
עבודה
זרה.
והנה
'גר
שער'
הכתוב
בתורה
(ראה
דב'
יד
,
כא)
הוא
המקבל
שלא
לעבוד
עבודה
זרה;
וכבר
יתבאר
,
שהוא
ראוי
גם
כן
שיקבל
שאר
המצות
שנצטוו
בני
נח
,
ואז
נניחנו
לשבת
בארצנו;
לפי
שהתורה
שנצטוו
בני
נח
היה
בה
השלמות
ביחס
אל
מה
שהיו
מוכנים
לקבל
ממנו
האומות
ההם.
וכמו
שלא
יתכן
לישראל
לעזב
קצת
תורתנו
ולהחזיק
בקצת
,
כן
לא
יותר
זה
לבני
נח;
ולזה
היה
ראוי
שיקבל
עליו
הגר
היושב
בארצנו
,
שלא
לעבוד
עבודה
זרה
עם
שאר
המצות
שנצטוו
בני
נח
,
ואז
נניח
אותו
לשבת
עמנו
(ראה
מש"ת
ע"ז
י
,
ו).
(התועלות
לשמ'
כג
,
כ
-
לג
,
בקובץ
תועלות
לרלב"ג).