תנ"ך - כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ: ס (שמות פרק כג פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ: ס (שמות פרק כג פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו: ס (שמות פרק כג פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו: ס (שמות פרק כג פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי תִפגַּע תּוֹרָא דְסָנאָך אוֹ חֲמָרֵיהּ דְּטָעֵי אָתָבָא תָתִיבִנֵיהּ לֵיהּ :

עין המסורה:
כי - ד' (ראשי פסוקים) בטעמא בתורה (מונח לפני גרשיים במלה לא מוקפת): שמ' כג , ד; ל , יב; במ' לד , יד; דב' כו , יב. כי - י' ראשי פסוקים בטעמא בתורה (מונח לפני גרשיים או תלישא קטנה): שמ' טו , יט; כג , ד; ל , יב; במ' לד , יב; *דב' ג , יא; ד , לב; יב , יד; יז , ח; כד , יט; כו , יב. תעה - ג' , ב' חסר וחד מלא: בר' לז , טו; שמ' כג , ד; מש' כא , טז.

מסורה קטנה:
כי - ד' בטע' בתור'; תעה - ג' ב' חס' וחד מל'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כבר הוציאו לאור רבותינו (ב"מ לג , א) דבר השור והחמור התועים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כי. שור אויבך - בחירק תחת היו"ד , והוא פּוֹעַל; כי מלת "ואיבתי" (להלן , כב) - מהפעלים היוצאים. והטעם: אע"פ שתדע , כי הוא אויבך; וככה "שונאך" (להלן , ה). ולא אמר 'אויְבְך' , כי נכון לדבר ככה; גם כך "שונַאֲך". אולי באה זאת הפרשה: אם היה השור והחמור לעני , יהיה שכרך הרבה מאד (ע"פ בר' טו , א) , שעשית מצות השם , וגמלת חסד עם העני.

ר' יוסף בכור שור:
שור אויבך - אפילו אויבך; ואף מצוה יותר באויב מבאוהב , כדי לכוף יצר הרע.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי תפגע שור אויבך - רוצה לומר: שור ישראל בעל עברות , כי הוא ראוי להיות שנוא , כמו שבארו במכילתא (ראה מכיל' משפטים כספא כ); ואולם ישראל כשר אין ראוי שיתואר בזה השם , כי אין ראוי לשנוא ישראל כשר , שנאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך" (וי' יט , יז). והנה בארה התורה , שאעפ"י שזה השור או החמור התועה בדרך הוא מאיש בעל עברות , כיון שהוא מחזיק בתורת משה - ראוי להשיב לו אבדתו (ראה מש"ת גזלה יא , ב). וכבר יוכיח העניין בעצמו , אם אלו הבעלי חיים הם תועים , אם לא. והנה ביאור דיני האבדה יהיו בכללם בפרשת 'כי תצא' (דב' כב , א - ג).
ריכוז קישורים