תנ"ך - כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ: ס (שמות פרק כג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ: ס (שמות פרק כג פסוק ה)

טקסט בלבד:

כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו: ס (שמות פרק כג פסוק ה)

תיקון קוראים:

כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו: ס (שמות פרק כג פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי תִחזֵי חֲמָרָא דְסָנְאָך רְבִיעַ תְּחוֹת טוּענֵיהּ וְתִתמְנַע מִלְמִשׁקַל לֵיהּ מִשׁבָּק תִּשׁבּוֹק מָא דִבלִבָּך עֲלוֹהִי וּתפָרֵיק עִמֵיהּ :

עין המסורה:
שנאך - ב': שמ' כג , ה; מש' כה , כא. רבץ - ג': *בר' ד , ז; מט , יד; שמ' כג , ה.

מסורה קטנה:
שנאך - ב' אם רעב שנאך; עזב - ל' וחס'.

רש"י:
כי תראה חמור שנאך רובץ - הרי כי זה משמש בלשון 'דילמא' , שהוא מארבע לשונות של שימושי 'כי' , וכה פתרונו: שמא תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזב לו? - בתמיה. עזב תעזב עמו - 'עזיבה' זו לשון עזרה , וכן "עצור ועזוב" (דב' לב , לו) , וכן "ויעזבו ירושלם עד החומה" (נחמ' ג , ח) - מלאוה עפר לעזור ולסייע את חוזק החומה. כיוצא בו: "כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני" (דב' ז , יז) - שמא תאמר כן? בתמיה - "לא תירא מהם" וגו' (שם , יח). ומדרשו כך דרשו רבותינו (ראה מכיל' משפטים כספא כ): כי תראה... וחדלת - פעמים אתה חדל ופעמים אתה עוזר. הא כיצד? זקן ואינה לפי כבודו - וחדלת , או בהמת גוי ומשאוי ישראל - וחדלת. (מעזב לו) - "מלמשקל ליה" (ת"א) - מלטול משאו ממנו. עזב תעזב עמו - לפרק המשא.

רשב"ם:
חמור שנאך - דיבר בהווה. עזוב תעזוב - לשון סיוע וחיזוק , כדכתיב "ויעזבו את (בנוסחנו ללא 'את') ירושלים עד החומה" (נח' ג , ח); "ואפס עצור ועזוב" (דב' לב , לו).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם וחדלת - כמו "חדל" (דה"ב כה , טז); וכן "ושמרת" (דב' יז , י). וטעם: חדל שתעזוב הדבר לו לבדו , רק תתיר קשר המשא. כי המנהג , כאשר יתירו הקשרים אז יעזבו המשא ויפול בארץ; על כן אמר: עמו. ואחרים אמרו (ראה השרשים: 'עזב') , שפירושו כמין 'מעזיבה' (ראה משנה סוכה א , ז): ואמרו , כי כמוהו בעזרא "ויעזבו את (בנוסחנו ללא 'את') ירושלם" (נחמ' ג , ח). והוא רחוק בעיני.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כי. וחדלת - פירושו: חדל לך מעזוב הדבר לו לבדו; רק תתיר עמו הקשרים ותעזב המשא , ויפל מזה הצד ומזה הצד , ויקום החמור. ויש אומרים (ראה השרשים: 'עזב'): כמו "ויעזבו את ירושלם" (ראה נחמ' ג , ח) - לטעון המשא; בדרך רחוקה (ע"פ במ' ט , י).

ר' יוסף בכור שור:
וחדלת מעזוב לו השנאה שבלבך? בתמיה. עזוב תעזוב השנאה! כן תרגום אונקלוס. ויש לפרש לשון סיועא , כמו "ויעזבו את ירושלים עד החומה" (נחמ' ג , ח).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי תראה חמור שונאך - רוצה לומר: ישראל בעל עברות , שראוי לשנאתו (ראה פסחים קיג , ב); ועם כל זה צותה התורה , שאם ראית אותו רובץ תחת משאו , וחדלת מעזוב לו - ההעלם הראוי שיעלימו בעניניו להניחם אובדים , בעבור רוע מעשיו; עזב תעזב עמו זה הענין , ועזרהו לפרֹק המשא מעל החמור , באופן שלא ישאר רובץ. ואפשר שיהיה הרצון ב'עזיבה': פירוק המשוא מעל החמור , באופן שיוכל החמור לקום. והוא מבואר , שאם היה שם בעל הבהמה , הנה הוא קודם לכל אדם לתקן עניניו; כי לא צותה התורה זה אלא שלא נמָנע מפני השנאה מלעזור לו , כדי שלא ישאר חמורו רובץ שם. ואם לא רצה בעל הבהמה לפרוק אותה , הנה לא יתחייב מוצאה לפרוק אותה; וזה מענינו מבואר , כי לחמלה עליו היה זה הצווי , והוא ירצה באבדת הבהמה; ולזה גם כן אמר עמו (ראה משנה ב"מ ב , י) . וכן הוא מבואר , שאם לא היה מדרך מוצאו שיפרק הבהמה אם היתה שלו , כמו שהיה זקן ואינו לפי כבודו , או כהן והיא בבית הקברות - הנה הוא פטור מלפרוק (ראה ב"מ ל , א); כי לא החמירה התורה יותר על ממון חברו מממונו , אבל הכונה בזה היא שיאהב ממון חברו במדרגת אהבתו ממונו. והנה , פירוש אמרו כי תראה למדנו מהענין הנלוה לו , שאמר בו "כי תפגע" (לעיל , ד); למדנו מזה , שזאת ה'ראיה' היא ראיה שהיא בפגיעה. ושִׁערו חכמים: אחד משבעה ומחצה באלפים אמה ; ואם היה רחוק ממנו יותר מזה השעור , אינו מצווה ללכת אצלו ולפרוק בהמתו (ראה ב"מ לג , א). ומזה יתבאר , שאם ראה שונאו רובץ תחת משאו , שהוא מחוייב לפרוק המשא מעליו; והדברים קל וחמר.
ריכוז קישורים