תנ"ך - ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם: (שמות פרק כד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְאֶל־הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר־נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי־בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם: (שמות פרק כד פסוק יד)

טקסט בלבד:

ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם: (שמות פרק כד פסוק יד)

תיקון קוראים:

ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם: (שמות פרק כד פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וּלסָבַיָא אֲמַר אוֹרִיכוּ לַנָא הָכָא עַד דִּנתוּב לְוָתְכוֹן וְהָא אַהֲרֹן וְחוּר עִמְכוֹן מַן דְּאִית לֵיהּ דִּינָא יִתקָרַב לִקדָמֵיהוֹן :

עין המסורה:
שבו - ה' בתורה: בר' כב , ה; לד , י; שמ' טז , כט; כד , יד; במ' כב , יט.

מסורה קטנה:
ואל - הזקנים - ל'.

רש"י:
ואל הזקנים אמר בצאתו מן המחנה: שבו לנו בזה - התעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט את העם לכל איש ריב. חור - בנה של מרים היה , ואביו כלב בן יפונה , שנאמר "ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור" (דה"א ב , יט); אפרת זו מרים , כדאיתא בסוטה (יא , ב). מי בעל דברים - מי שיש לו דין.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואל הזקנים אמר - הם השבעים (ראה לעיל , א) , ואינם הנזכרים בפרשת 'בהעלותך' (במ' יא , כד) , כי אלה בכורים. וטעם שבו לנו בזה - שישבו מחוץ למחנה , באהל משה. עד אשר נשוב - הוא ויהושע. חור - לא ידענו מי הוא. וכתוב בדברי יחיד (ראה סוטה יא , ב) , שהוא בן כלב בן יפונה; וחור אבי אורי , שהיה אבי בצלאל (ראה שמ' לא , ב). ובעבור שאמר כלב "בן ארבעים שנה אנכי" (יהו' יד , ז) , הנה נמצא בצלאל בעשותו מלאכת השם בן עשר שנים (ראה סנה' סט , א); וזה רחוק מאד. ואני אתן לך ראיות , שלא זה הדרך ולא זאת העיר (ע"פ מ"ב ו , יט); רק מה שהעתיקו קדמונינו (ראה סנה' סט , ב) על הביאה , הוא אמת מדברי הקבלה , ואין צורך לראיה מהכתוב. ועתה שים לבך: דע , כי חצרון בן פרץ הוליד בנים: כלובי וירחמאל (ראה דה"א ב , ט); וזה כלובי יקרא 'כלב' , וכן כתוב "וכלב בן חצרון" (שם , יח); ועוד: "וכלב אחי ירחמאל" (ראה שם , מב). והוצרך הכתוב לאמר כן , להפריש בין כלב בן חצרון ובין כלב בן יפונה , בעבור היות שניהם משבט אחד (ראה במ' יג , ו). ודרש (סוטה יא , ב) , שפינה עצמו מן המרגלים - דרש הוא; הלא תראה , כי "בֶּן" בשלש נקודות (במ' יג , ו) - בעבור שהוא סמוך; "ותלד... בן שני" (בר' ל , ז) בשתי נקודות - כי "שֵנִי" תואר הוא; ואיך יקָרא האב על שם המעשה שיעשה הבן?! רק זה כלב הנשיא הוא בן יפונה , ויפֻנה - בן קנז , על כן נקרא "הקנזי" (במ' לב , יג). ויש שואלים , למה לא הזכיר הכתוב יחוּשׂו; אם כן , למה לא נכתבו יחושי כל הנשיאים? הלא תראה , כי שמות בני כלב בן יפונה ושמות בני בניו אינם כשמות בני כלב בן חצרון (ראה דה"א ד , טו - כ; ב , יח - כ); והנה בצלאל רביעי ליורדי מצרים. והראיה הגמורה שכלב בן חצרון איננו כלב בן יפונה , שאמר הכתוב , כי כלב בן חצרון היתה לו אשה ושמה עזובה , וכאשר מתה לקח אפרת והוליד ממנה חור (ראה דה"א ב , יח - יט) , "וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל" (שם , כ). ואמר אחר כן "ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה" (שם , כא) , וזה לא יתכן , כי אם היה כלב הנשיא הוא בן חצרון , וחצרון היה מיורדי מצרים - וכן כתוב "ויהיו בני פרץ חצרון וחמול" (בר' מו , יב) - ואבותינו ישבו במצרים מאתים שנה ועשר שנים , והנה כאשר תחסר ארבעים שנה , שהם שנות כלב הנשיא בלכתו עם המרגלים בשנה השנית לצאתם ממצרים , הנה הולידוֹ חצרון והוא בן מאה ושבעים שנה! והכתוב אמר , כי אחר שלקח כלב את אפרת והוליד כלב , שהוא על דעת הדרש כלב הנשיא , אמר על חצרון שהיה בן ששים שנה (ראה דה"א ב , כא)! ובימי אברהם היה לתֵמַהּ "הלבן מאה שנה יולד" (בר' יז , יז); ואילו היה כפלא הזה שיוליד בימי משה חצרון , והוא בן מאה ושבעים שנה , היה כתוב בתורה! והנה העד הנאמן - ספר דברי הימים. וטעם והנה אהרן וחור עמכם - שיהיו תחת משה לשפוט העם באהלו , הנקרא 'אהל מועד' (ראה שמ' לג , ז); ויהיו הזקנים יחד עמם , על כן אמר: עמכם. ויש מהקדמונים שאמרו (ראה סוטה יא , ב) , כי חור היה בעל מרים הנביאה. ויאמר הגאון , כי טעם בעל דברים - שלא ידעו השרים הנזכרים בפרשת 'וישמע' (ראה שמ' יח , כה - כו); וזה לא יתכן , כאשר פירשתי (שם , א) , כי יתרו לא בא כי אם אחר מתן תורה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואל הזקנים - הידועים , הם שראו השם הנכבד (ראה לעיל , יא). והנה אהרן - גם היה בכור. אולי כן היה חור , והוא מה"שבעים" (לעיל , א , וראה פירושו שם); ושניהם ידִינו תחת משה עד שובו. וכבר פרשתי (שמ' יח , א) , כי יתרו לא בא , רק בשנה השנית.

ר' יוסף בכור שור:
ואל הזקינים אמר משה: שבו , המתינו לנו - לי וליהושע; כי יהושע נתקרב אל ההר יותר מהזקנים ומאהרון וחור , ולכך לא ידע במעשה העגל. מי בעל דברים - זהו שהוא רוצה להוציא מחבירו , כי המוחזק לעולם שותק. אליהם - לפי הפשט: לדון; ורבותינו אמרו (ראה ב"ק מו , ב): יגש ראיה אליהם; ומכאן אמרו כלל גדול בדין , שהמוציא מחבירו עליו הראייה. וכשאין תפוס זה אלא כמו זה , ומספקא מילתא , יעשו הדיינין 'שודא' (ראה כתובות פה , ב) , כמו: שניהם תלמידי חכמים , שניהם שכינים , שניהם קרובים - 'חלוקה'; והוא דליכא למיקם עלה דמילתא (ראה ב"ב לה , א) , שאין מה שיעשו הדיינין יכול לבא לידי סתירה; אבל אי איכא למיקם עלה דמילתא היום או למחר , 'כל דאלים גבר' , משום דלא ליתי לזילותא דבי דינא. מלכי עזרת השבטים , עשה באויבינו שפטים , ויהיו נזבחים ונשחטים , ולעמך הנמשכים ונמרטים , השפע דם ענב וחלב חטים , ובגדי צבעונים ותיקון קישוטים , וכסף וזהב ורוב פשיטים , בסיימי 'אלה המשפטים'.

רמב"ן:
וטעם ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה - כי בהפרדו מהם עם משרתו צוה אותם שישבו להם בזה. ואין הטעם שיעמדו שם כל היום וכל הלילה עד שובם , כי אמר: הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם - ובמחנה יהיו בעלי הדברים , ושם מקום המשפט; וכבר אמרו לכולם "שובו לכם לאהליכם" (דב' ה , כז). אבל הטעם , שיעמדו ויבאו עד המקום ההוא , ולא יהרסו לעלות אליהם , אפילו אל מקום יהושע , עד שישובו אליהם. ולפי דעתי יתכן להיות פירושו: שבו במקומנו ובעבורנו במחנה ואהרן וחור עמכם , ומי בעל דברים מן הדבר הקשה אשר יקריבון אלי (ראה שמ' יח , כו) , יגש אליהם במקומי. ואמר אליהם - דרך מעלה לאהרן וחור , כי לפני כולם יצוה לבא , ובמעמד אחד יהיו , כאשר אמר: עמכם. והנה צוה שישבו הזקנים ואהרן וחור מושב בית דין כמשה על שרי האלפים והמאות עד שובו , כי ידע שיתעכב בהר. ואמר לנו - דרך כבוד לתלמיד , כאשר אמר "בחר לנו אנשים" (שמ' יז , ט). וזה פירוש נכון , אבל רבנו שלמה כתב: ואל הזקנים אמר - בצאתו מן המחנה; שבו לנו בזה - התעכבו שם עם שאר העם , להיות נכונים לשפוט לכל איש ריב. ולא יתכן , כי לא היו עתה במחנה , ומה טעם שיאמר להם כן והם במחנה ישבו?! וכבר נתמנו שופטים!

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואל הזקנים אמר: שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם , להשתדל בהנהגת העם ולשפוט ביניהם כפי הראוי. והנה אהרן וחור עמכם , להודיע לכם הדברים הקשים; מי בעל דברים יגש אליהם לברר דינו. והנה חור היה בן מרים , אחותו של משה , לפי הקבלה (ראה פר"א מה); ומזה המקום ואילך לא נזכר בתורה , וקבלו רבותינו ז"ל (שם) , שנהרג במעשה העגל על שהיה מוכיח ישראל.
ריכוז קישורים