תנ"ך - ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת ה' עמכם על כל־הדברים האלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה: (שמות פרק כד פסוק ח)

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: (שמות פרק כד פסוק ח)

ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת ה' עמכם על כל־הדברים האלה: (שמות פרק כד פסוק ח)

ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל־הדברים האלה: (שמות פרק כד פסוק ח)

תרגום אונקלוס:

וּנסֵיב מֹשֶׁה יָת דְּמָא וּזרַק עַל מַדבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָא וַאֲמַר הָדֵין דַּם קְיָמָא דִּגזַר יְיָ עִמְכוֹן עַל כָּל פִּתגָמַיָא הָאִלֵין :

עין המסורה:

על - העם - ח': שמ' יב , לג; יח , כה; כד , ח; במ' יז , יב; ש"א יא , ז; מ"א ה , כא; יד , ב; דה"ב לב , ו. וכל עזרא (ונחמיה) דכותהון. על (השני בפסוק) - ח' בטעמא בתורה (המלית לא מוקפת ומוטעמת במרכא , בלישנא): שמ' טז , ה; כד , ח; וי' ב , יג; י , ו; יד , לא; במ' טז , כב; לה , כד; דב' לא , יח.

מסורה קטנה:

על - העם - ח' וכל עזר' דכות'.

רש"י:

ויזרוק - עניין הזאה , ותרגומו: "וזרק [על מדבחא לכפרא] על עמא".

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויקח משה את הדם - שהיה באגנות (ראה לעיל , ו). ויזרוק על העם - כמו "ויז על אהרן ועל בגדיו" (וי' ח , ל); ובו היתה קדושתו , ושם אפרשנו. ואחרים אמרו (ראה ת"א) , כי על העם - בעד העם , כמו "ויכפר על העם" (במ' יז , יב). והגאון אמר (ראה רס"ג שמות ע' קכט) , כי זה רמז , שדמכם מותר כדם הזה אם לא תשמרו הברית; וזה דרך דרש.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויקח - כאשר קרא באזני הזקנים וקבלו על נפשם , אז לקח חצי הדם הנשאר וזרקו על העם , והם הזקנים (ראה להלן , ט) , כי הם כנגד כל ישראל; כמו שכתוב בפר העלם דבר שלצבור "וסמכו זקני העדה את ידיהם" (וי' ד , טו) - שהם כנגד כל ישראל. וזאת הזריקה - כמו "ויז על אהרן ועל בגדיו" (ראה שמ' כט , כא; וי' ח , ל). וקראה דם הברית.

ר' יוסף בכור שור:

הנה דם הברית - דם הברית שנחלק לחציים , הוא דם הברית וחלקתיו; כי כן דרך כורתי ברית - שחולקים , ובין שני הבתרים הברית נכרת , כדכתיב באברהם כשנכרת לו ברית בין הבתרים (ראה בר' טו , י) , וכמו שכתוב "העגל אשר עברתם בין בתריו" (ראה יר' לד , יח).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואז לקח משה חצי הדם ששם באגנות (ראה לעיל , ו) וזרק על העם - רוצה לומר , שזרקוֹ על קצתם , לא על כל אחד מהם; כי כמו שהזריקה אשר תהיה על איש אחד מצאנו שלא תצטרך להיות על כל חלקיו , אבל יספיק שתהיה על קצת חלקיו - כן הענין בזריקה אשר תהיה על העם כלו. ואולי זרק על מקום קבוץ העם והגיע הדם על קצתם , או זרק אותו על ראשי העם; והבאור הראשון נראה לנו יותר. ואולם לזרוק על כל אחד ואחד מהעם איננו נכון , כי יקשה זה למשה , לרבויים. ובזה נשלמה כריתת הברית , כי דרך כורתי הברית לחלוק דבר אחד לשני חלקים , כאמרו "והמה כרתו אותו לשנים ויעברו בין בתריו" (ראה יר' לד , יח). והנה למדנו מזה שכבר טבלו קודם זה , כי לא מצאנו הזאה בזולת טבילה; וזה יתבאר ממה שזכרה התורה במצורע (ראה וי' יד , ז - ח) וטמא מת (ראה במ' יט , יט). ועוד , שכבר נזכר בזה הענין כבוס בגדים קודם מעמד הר סיני (ראה שמ' יט , י) , ואין כבוס בגדים בזולת טבילה (ראה יבמות מו , ב). ומזה המקום למדו רבותינו ז"ל (כריתות ט , א) , שהגר כשיתגייר יכנס בברית בשלשה דברים: במילה וטבילה והרצאת קרבן. ואולם הטבילה והרצאת קרבן , התבאר ענינם מזה המקום; ואמנם המילה , לפי שקצת המצות התוריות לא יתכן שנחזיק בהם בזולת המילה , כמו מצות קרבן הפסח ומה שידמה לה - והנה נמולו ישראל בעת הצטוותם במצרים על אכילת הפסח , וצֻוו ש"כל ערל לא יאכל בו" (שמ' יב , מח). ולזה הוא מבואר , שכבר נכנסו ישראל לברית באלו השלשה דברים.