תנ"ך - ואת־המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם: (שמות פרק כו פסוק א)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם: (שמות פרק כו פסוק א)

טקסט בלבד:

ואת־המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם: (שמות פרק כו פסוק א)

תיקון קוראים:

ואת־המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם: (שמות פרק כו פסוק א)

תרגום אונקלוס:
וְיָת מַשׁכְּנָא תַעֲבֵיד עֲסַר יְרִיעָן דְּבוּץ שְׁזִיר וְתַכלָא וְאַרגְּוָנָא וּצבַע זְהוֹרִי צוּרַת כְּרוּבִין עוֹבָד אוּמָן תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן :

עין המסורה:
ותלעת - ב' חסר (בלישנא): *שמ' כו , א; דב' כח , לט.

מסורה גדולה:
תלעת ב' חס' ואת המשכן תעשה כי תאכלנו התלעת.

מסורה קטנה:
ואת - המשכן - ל'; ותלעת - ב' חס'.

רש"י:
ואת המשכן תעשה עשר יריעות - להיות לו לגג ולמחיצות מחוץ לקרשים , שהיריעות תלויים מאחריהם לכסותם. שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני - הרי ארבעה מינין בכל חוט וחוט: אחד של פשתים , ושלשה של צמר; וכל מין ומין חוטן כפול ששה , הרי ארבעה מינים כשהן שזורין יחד - עשרים וארבעה כפלים לחוט (ראה יומא עא , ב). כרובים מעשה חשב - כרובים היו מצויירין בהם באריגתם , ולא ברקמה שהיא מעשה מחט , אלא באריגה בשני כתלים , פרצוף אחד מיכן ופרצוף אחד מיכן , ארִי מצד זה ונשר מצד זה (ראה יומא עב , ב) , כמו שאורגין חגורות של משי שקורין 'פיישיש' (בלעז).

רשב"ם:
ואת המשכן - עשר יריעות התחתונות קרויין 'משכן' , כי תחתיהם הארון , מקום שהשכינה שורה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ואת המשכן - נקרא כן , שהוא משכן הכבוד. משזר - שאיננו חוט לבדו; ולא מצאנו זאת המלה חוץ למשכן. מעשה חושב - בפרשת 'כי תשא' (שמ' לא , ד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ולפני שאדבר על המשכן , שגם הוא היה יריעות כרובים , אתן לך משל שתשען עליו. אמר אברהם המחבר: כל 'יש' - על שני דרכים: האחד - שהוא גוף , שיש לו ארך ורוחב ועומק. והנה שש פאות: כי מהארך יצאו פנים ואחור , ומהרחב - ימין ושמאל , ומהגובה - מעלה ומטה. ויש 'יש' שאיננו גוף , והם מלאכי השם הקדושים; גם נשמת האדם. ואלה השנים דרכים השם לבדו בראם , ואין יכולת בנברא לברא עצם שיהיה גוף , אף שאיננו גוף. גם אין בו כח להכחידו עד שיעדר ולא יהיה 'יש'. ויש דבר סמוך על 'יש' ונשען עליו , ולא ימצא לבדו , והיא - הצורה. גם היא על שני דרכים: האחת - עומדת , לא תסור; כצורת הקדושים , והחכמה בנשמה , גם בגופות - כחום האש ולֵחַת המים. והדרך האחר - מקרים; ואינם עומדים , רק מתהפכים ונחלפים וסרים ונעדרים; וכאלה יוכל האדם לעשות. על כן השם הנכבד , לא יתכן שיהיה לו דמות ותמונה , לא עומדת ולא נעדרת , כי הוא ברא עצם כל דבר; כי כל צורה - 'עומדת' או 'מקרה'. ואתן לך משל מהלבנה , בהכנס צל הארץ בינה ובין השמש בראש התלי או בזנבו. ואתן לך משל אחר: ידענו , כי כח הנשמה בכל הגוף; ויש מקומות בגוף האדם , שיש בהם מהחבלים היוצאים מן המוח שירגישו יותר מהאחרים , כמו העינים והאזנים; כי העצמות גם הכבד לא ירגישו; והנה הלב קבל כח הנשמה יותר מכל איברי הגוף , על כן היו איברים רבים משרתים לו. וככה השם הנכבד: ידענו כי כבודו מלא כל העולם , רק יש מקומות שיראה כח השם בו יותר ממקומות אחרים , בעבור שני דברים: האחד - כפי מתכונת תולדת המקבל , והשני - כפי כח העליון שהוא על ראש המקבל. על כן נבחר מקום בית המקדש. ואם נתן לך השם חכמה בלבך , תבין סוד הארון והכפורת והכרובים שהם פורשים כנפים; ומחוץ לפרכת - דבר המנורה ומזבח הקטורת והשולחן; ומחוץ לפתח המשכן - "מזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו" (שמ' ל , כח). ואלה הדברים הם כבוד אלהים. ובעבור זה רמזתי לך , כי יש בדורינו אנשים חכמים בעיניהם , אולי יהתלו על דברי. והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו , יוכל לדעת דברי העולם העליון; כי האדם כדמות עולם קטן , והוא היה סוף בריותיו בארץ. וסימן לדבר: "בגדול החל ובקטן כלה" (בר' מד , יב). והגאון רב סעדיה הזכיר , כי שמונה עשר דברים הם במשכן , שהוא עולם אמצעי; וכמוהם בעולם העליון , הגדול , וככה בעולם הקטן. והנה הכלל: כל כרוב נעשה לקבל , גם בעבור שילמד המשכיל; ואין צרך להאריך. ואת - כאשר הודיעוֹ בתחלה את תבנית המשכן (ראה שמ' כה , ט). אמרו חכמים (יומא עב , ב) , כי מעשה חושב - שנים פרצופים , ו"רוקם" (להלן , לו) - פרצוף אחד; ונכון הוא. ועל דרך הפשט מעשה חושב אינו "רוקם" (להלן , לו) ולא "אורג" (שמ' כח , לב) , רק על דרך שעושים היום בגדי משי; כי הצורה שעלתה בלב , היא חשבון ומחשבה; ויציירנה בלוח , וישים חוטין בחשבון , למשוך מרחוק.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
שש משזר - הוא מהפשתן הנבחר שבארץ מצרים , שהיה חוטו כפול ששה. ולפי שהיריעות היו נעשות משש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני , הנה היה ראוי שיהיו חוטי השלשה מינים הנשארים כפולים ששה (ראה יומא עא , ב); שאם לא היה הענין כן , לא תהיה המלאכה מתדמה ומַסכמת קצתה לקצת. כרובים מעשה חושב - רוצה לומר , שבאריגתה היו נרשמות בה צורות כרובים משני צדדיה (ראה מש"ת כלי המקדש ח , טו) , כי כן תהיינה הצורות הנעשות באריגה מעשה חושב; ואולי נקרא חושב , כי הוא חושב מספר החוטים באופן שתרשם הצורה באריגתו.
ריכוז קישורים