תנ"ך - וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן: (שמות פרק כו פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן: (שמות פרק כו פסוק יב)

טקסט בלבד:

וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן: (שמות פרק כו פסוק יב)

תיקון קוראים:

וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן: (שמות פרק כו פסוק יב)

תרגום אונקלוס:
וְסִרחָא דְּיַתִּיר בִּירִיעָת מַשׁכְּנָא פַּלגוּת יְרִיעֲתָא דְּיָתְרָא תִּסרַח עַל אֲחוֹרֵי מַשׁכְּנָא :

עין המסורה:
על אחרי - ב' (בלישנא): שמ' כו , יב; יח' מא , טו.

מסורה קטנה:
וסרח - ל'; ביריעת - ל'; העדפת - ל'; תסרח - ל'.

רש"י:
וסרח העדף ביריעות האהל - על יריעות המשכן. יריעות האהל הן העליונות של עזים שקרויות 'אהל' , כמו שאמור בהן "לאהל על המשכן" (לעיל , ז); וכל "אהל" האמור כאן אינו אלא לשון גג , שמאהילות ומסככות על התחתונות , והן היו עודפות על התחתונות חצי יריעה למערב , שהחצי של יריעה אחת עשרה היתרה היה נכפל אל מול פני האהל; נשארו שתי אמות רוחב חציה עדף על רוחב התחתונות. תסרח על אחורי המשכן - לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
תסרח - כמו "וסרוחי טבולים" (יח' כג , טו) , כטעם 'משך'.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וסרח. יש חצי שהוא בדרך קֵרוּב , כמו "וחצי שבט המנשי" (דה"א כו , לב). ובמעשה קרשים (ראה להלן , יח) תבין הצרך לפרש כן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וסרח העודף - הרצון בו: היתרון העודף. והנה יתבאר הרצון בזה אחר שיתבאר מענין קרשי המשכן כמה היה עביים , ויתבאר שִׁעור מקום קדש הקדשים. והנה יראה , כי שעור מקום קדש הקדשים היה עשר אמות אורך ועשר אמות רוחב ועשר אמות היה קומתו כקומת הקרשים (ראה להלן , טז). ואמנם , שרחבו היה עשר אמות יתבאר מאורך היריעות , שהיה שלשים אמה (ראה לעיל , ח) , והיה מהם עשר אמות ברוחב המשכן , ויותר על זה עובי הקרשים , והיה נתלה מהם לצדדי המשכן כשעור קומתו פחות עובי הקרשים , ותהיינה היריעות מגיעות לארץ , לא יחסר כי אם עובי הקרשים. ואמנם , שארכו היה עשר אמות יתבאר מהיריעות העשרה , שהיה שעורם ארבעים אמה (ראה לעיל , א - ב) , שהיה נכנס מהם שלשים אמה לאורך המשכן (ראה להלן , טו ואי') , וישארו עשר אמות פחות עובי הקרשים שהיה נתלה על אחורי המשכן; ולפי שהפרכת היתה כנגד קרסי הזהב (ראה להלן , לג) , יתבאר שמקום הקדש היה ארכו עשרים אמה , וישאר אורך מקום קדש הקדשים עשר אמה. ואולם כמה היה עובי הקרשים , הנה יראה מדברי רבותינו ז"ל (שבת צח , ב) , שעביים היה אמה; אלא שאם היה הענין כן , לא יתכן שישאו ארבעים ושמנה קרשים באלו ארבע עגלות צב (ראה במ' ז , ג) שהיו נושאות אותם עם יתר הענינים הנלוים להם , שהיו ביד בני מררי , כמו שיתבאר בפרשת 'נשא' (ראה במ' ד , כט - לג עם במ' ז , ח)! והנכון בעיני לפי הפשט , שלא היה עובי הקרשים כל זה השעור; אלא שכבר יקשה מה שאמר "ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן" (להלן , כב - כג) , שכבר יראה מזה שהיו לפאת מערב שמנה קרשים , וכבר הוגבל שעור הקרשים בראש הפרשה , שכבר היה רחבם "אמה וחצי האמה" (להלן , טז); ולזה ידמה שיהיה הרוחב שתים עשרה אמה , וישארו שתי אמות לרוחב הקרשים. והנה התיר זה הספק החכם אבן עזרא (בפירוש ב , הארוך , לפס' יח) בשאמר , כי אמרוֹ "ושני קרשים תעשה" וגו' (להלן , כג) - אינם בשעור שאר הקרשים , ולזה הפרידם מבין שאר הקרשים. והנה , כאשר כפל "היריעה הששית אל מול פני האהל" (לעיל , ט) לפאת מזרח , ישאר עד מקום קרסי הנחשת עשרים ושתים אמה , ולזה יהיו קרסי הנחשת שתי אמות בתוך קדש הקדשים. ולפי זה הפירוש תסרח חצי היריעה העודפת על אחורי המשכן , לא יחסר מזה רק עובי הקרשים , ותהיה פחות מחציה על הארץ. ואם נודה שעובי הקרשים היה אמה שלימה , לא יהיה נתלה ממנה על הארץ כי אם אמה , ולזה יהיה פירוש אמרוֹ חצי היריעה העודפת - קצת היריעה העודפת , לא שיהיה חֶציה בכוון. והנה יקרא החלק 'חצי': אמר "יחצוהו בין כנענים" (איוב מ , ל); "עד צואר יחצה" (יש' ל , כח). והנה היריעות התחתונות לא היו מגיעות עד הארץ , אבל היה חסר מזה אמה וכמו עובי הקרשים , כי לא היה אורך היריעות כי אם עשרים ושמנה אמה (ראה לעיל , ב) , וכשהוצאנו מהם עשר אמות שהיה רוחב המשכן ועובי הקרשים , נשארו תשע אמות פחות עובי הקרשים לכל אחד מהצדדים לכסות הקרשים; ויריעות העזים היו מוסיפות על זה אמה מזה ואמה מזה (ראה להלן , יג) , כי כבר היה ארכם שלשים אמה (ראה לעיל , ח).
ריכוז קישורים