תנ"ך - ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על־ראשו אל־הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִֽהְי֣וּ תֹאֲמִם֘ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ: (שמות פרק כו פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל־רֹאשׁוֹ אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת יִהְיוּ: (שמות פרק כו פסוק כד)

טקסט בלבד:

ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על־ראשו אל־הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו: (שמות פרק כו פסוק כד)

תיקון קוראים:

ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על־ראשו אל־הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו: (שמות פרק כו פסוק כד)

תרגום אונקלוס:
וִיהוֹן מַכוְנִין מִלְרַע וְכַחדָּא יְהוֹן מַכוְנִין עַל רֵישֵׁיהוֹן בְּעִזקְתָא חֲדָא כֵּין יְהֵי לְתַרוֵיהוֹן לְתַרתֵּין זָויָן יְהוֹן :

עין המסורה:
ויהיו - י"א רפין: *שמ' ז , יט; כו , כד; *במ' יז , ג; לא , ג; מ"א ח , נט; יר' יח , כג (קרי); מב , יז; הו' ט , יז; מש' ג , כב; שה"ש ז , ט; איכה א , כא. תאמם - ב' (בכתיבים שונים): שמ' כו , כד; לו , כט. ויחדו - ג': *שמ' כו , כד; לו , כט; יש' לא , ג.

מסורה גדולה:
ויהיו י"א רפ' וסימנה' דם תאמים קדמ' לאות על מדין דברי אלה מכשלים כל האנשים נדדים בגוים חיים לנפשך שדיך הבאת יום קראת.

מסורה קטנה:
ויהיו - י"א רפ'; תאמם - ב'; ויחדו - ג'.

רש"י:
ויהיו כל הקרשים תאמם זה לזה מלמטה - שלא יפסיק עובי שפת שני האדנים ביניהם להרחיק זו מזו. זהו שפירשתי (לעיל , יז) , שיהו צידי הידות חרוצין מצדיהן שיהא רוחב הקרש בולט לצדיו חוץ ליד הקרש לכסות את שפת האדן , וכן הקרש שאצלו , ונמצאו תאומים זה לזה. וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרוחבו בעוביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי , כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם. ויחדיו יהיו תמים , כמו 'תאמים' , אל (בנוסחנו: על) ראשו של קרש. אל הטבעת האחת - כל קרש וקרש היה חרוץ למעלה ברחבו שני חרצים בשני צדיו כדי עובי טבעת , ומכניסו בטבעת אחת; נמצא מתאים לקרש שאצלו. אבל אותן טבעות לא ידעתי אם קבועות הן או מטולטלות. ובקרש שבמקצוע היה טבעת בעובי קרש הדרומי והצפוני , וראש קרש המקצוע שבסדר המערב נכנס לתוכו; נמצאו שני הכתלים מחוברים. כן יהיה לשניהם - הקרשים שבמקצוע: לקרש שבסוף צפון , ולקרש המערבי , וכן לשני המקוצעות.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ותמים - על משקל "דלים" (יש' י , ב); ודגשות המ"ם להתבלע הכפל. והתמים - תמימים.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית - הנה לא נכתב כמה עובי הקרש. והראשונים אמרו (ראה שבת צח , ב) , שהיא אמה. אכן היא , הכותל הדרומי היו שלשים אמה; וככה הצפוני. והנה לא נשאר לכותל המערבי רק רוחב שמונה אמות , וצריכים אנו לשום שם שמונה קרשים (ראה להלן , כב - כג). אולי הוצרכו לאמר כי אמה היה העובי , בעבור הבריח התיכון הנכנס בתוך הקרש (ראה להלן , כח) , על דעת רבינו שלמה , כי כתיב (שבת צח , ב) כי במעשה נס היה עומד (ראה רש"י שם). כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם , וככה כתיב: מן הקצה אל הקצה , לא 'אל הקצוות'. ואם קבלה היא שהעובי היה כך , נשמע ונקבל. ואם דרך סברא - יש תיקון אחר: כי השנים בריחים , הם העליונים , גם השפלים , הם עד חצי הקיר; והבריח התיכון , שהובא בתוך הקרשים , יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה; וכמוהו "לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן" (שמ' לט , ג); וכן "הפעמונים בתוך הרמונים" (שם , כה). ולולי זה לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב (ראה כאן , כט). ונאמר , כי לא ידענו כמה עובי הקרש; יש לנו לתקן המערב , איך היתה. והנה בתחלה היו מתקנים פאת המערב , כי השנים הקרשים שהם למקצעות המשכן ― שפירושו כמו זויות - וככה היה "חצר למקצוע החצר" (ראה יח' מו , כא); כי המשכן היה בצורת מרובע ארֹך , והנה יש לו מקצעות ― ואלה השנים הקרשים לבדם , שהם במקצעות , אינם כמוֹת הקרשים הנזכרים , על כן הבדילם הכתוב , ואמר: כן יהיה לשניהם - לבדם , לא הקרשים האחרים. ובאלה השנים הקרשים הם מקימים המשכן; והיו הששה הקרשים באמצע , והנה רוחב המשכן עשר אמות. ולא ידענו , אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות , כי אין לנו רק אמה אחת. ועל דרך שאמר רבינו שלמה , לא תהיינה אלה הקרשים בטור שוה; כי חצי אמה יהיה בפנים , כי קרש הוא ואיננו בגד. ואחר כן ישימו קרשי דרום וצפון. והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עבי הקרש , על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן. ובחצי יריעות עזים יהיה התקון.

ר' יוסף בכור שור:
אל הטבעת האחד (בנוסחנו: האחת) - באותן "שני קרשים" (לעיל , כג) היו טבעות , לפי שהם מחברות כותל האורך עם כותל הרחב , והיו מחוברות בקרשי האורך בטבעות. האדנים - ארכן אמה , ורחבן - שלשה רביעי אמה; בין השנים אמה וחצי. ונותן ארכן לעובי הקרש , ורחבן לרחב הקרש , ובכל אחד נקב חלול רביע אמה על רביע אמה; נמצא שפתו לרחבו - רביע מכאן ורביע מכאן , ולארכו שפתו - חצי אמה פחות חצי רביע אמה מכאן , וכן מכאן. והקרש חרוץ בשפת רחבו , רביע אמה מכאן ורביע אמה מכאן , ובאמצעיתו חורץ חצי אמה; ונשארו שתי ידות , כל אחד רחבו רביע אמה; וזהו אמה וחצי בין הכל. ונמצאו הידות שיש להם רביע אמה לכל אחד ברחב הקרש , ועביין אמה כנגד עובי הקרש , וחורץ בהם רביע וחצי מכאן , מלפני הקרש ומאחריו , ואז הידות רביע על רביע; ונותן אותם בתוך נקבי האדנים. ועובי החרצים מכסים שפתי האדנים בצמצום.

רמב"ן:
ויחדו יהיו תמים אל (בנוסחנו: על) ראשו אל הטבעת האחת - על דרך שכתב רבנו שלמה , הכתוב הזה יחזור לפרש בכל הקרשים , שיהיו כולן תואמים מלמטה לחרוץ הקרשים בצדיהן , ויחדו יהיו כולן תמים אל ראשו - של כל קרש וקרש; או ראשו - רמז למשכן: אל עליונו. וכן אל הטבעת האחת - שבכולן. ופירוש כן יהיה לשניהם - וכן יהיה לשניהם , של שני המקצועות. ולא ידעתי למה לא פירש בהן הכתוב , וְיֹאמַר: 'ועשרים טבעות כסף תעשה' , ויזכיר החרץ שיעשה בקרשים! ועוד: היאך אמר אל הטבעת האחת - בידיעה? ואולי בעבור שדרך כל בתי הקרשים לחברן כן , בטבעת אחת בראשן , קצר הכתוב ואמר: בטבעת הידוע והנהוג לו; וכן אמר בבריחים "ואת טבעותיהם תעשה זהב" (להלן , כט) - הידועים להם כמנהג; וכן "וויהם זהב" (להלן , לז). ומצאתי בבריתא של 'מלאכת המשכן' (במה"ק א): היה חורץ את הקרש מלמעלן אצבע מכאן ואצבע מכאן , ונותנן בתוך טבעת אחת של זהב כדי שלא יהו נפרדים זה מזה , שנאמר: והיו (בנוסחנו: ויהיו) תואמים מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת - שאין תלמוד לומר 'אל הטבעת האחת' , מה תלמוד לומר אל הטבעת האחת? מקום שנותנין את הבריח. ולפי זה פירוש הכתוב: ויחדו יהיו תמים אל ראשו של קרש בחרץ שיעשה בו , אל מקום הטבעת העליונה של הבריחים , שיכנס החרץ עד מקום הטבעת. ולא הקפיד הכתוב במה יחברם , או בטבעות כסף או זהב , קבועות או מטלטלות , או בחשוקים; והבריתא אמרה (ראה במ"ה א) , שעשה משה טבעות להם. ועל דרך הפשט: הכתוב הזה - בקרשי המקצועות לבדן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהיו תואמים מלמטה - רוצה לומר , שיהיו הקרשים אשר למקצעות המשכן (ראה לעיל , כג) למטה מכוונים ביושר ומחוברים בקרשי שתי הרוחות יחד , ויחדיו יהיו כָּלים על ראשי הקרשים מלמעלה , בדרך שיהיו מחוברים מכל הצדדים; ויסכימו לשטחי שתי הרוחות אשר הם זויות לו , ולא יוסיף בקומה אחד מהם על האחר , ויִכְלוּ אל הטבעת האחת שתהיה מכוונת בהם כנגד הטבעות שבכל רוח אשר הם בקרשים; כי כבר היו בכל קרש וקרש טבעות , יכנסו בהם הבריחים לקשור הקרשים בדרך שיהיה האהל חזק. והנה הטבעת אשר במקצועות לרוח צפון ודרום , יקשור הכותל המערבי עם כותלי צפון ודרום. ואלו הטבעות היו מחוץ , כי ההשתדלות היה בזה הבניין שיהיה יפה מבפנים , כמו שיראה מענינו. כן יהיה לשניהם לשני המקצועות יהיו - רוצה לומר , שלשני הרוחות יהיו טבעות בקרשי המקצועות: האחד לרוח מערבית , לקשור קרשי המקצועות עם שאר הקרשים אשר לפאת מערב , והשני לרוח צפון במקצוע הצפוני , או לרוח דרום במקצוע הדרומי. והנה הטבעות הם דבקים דבוק חזק בקרשים והם בלתי נפרדים מהם , כדי שיתקיים בהם האהל כשנכנסו בהם הבריחים (ראה להלן , כט).
ריכוז קישורים