תנ"ך - והיו
שמנה
קרשים
ואדניהם
כסף
ששה
עשר
אדנים
שני
אדנים
תחת
הקרש
האחד
ושני
אדנים
תחת
הקרש
האחד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיוּ֙
שְׁמֹנָ֣ה
קְרָשִׁ֔ים
וְאַדְנֵיהֶ֣ם
כֶּ֔סֶף
שִׁשָּׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
אֲדָנִ֑ים
שְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֗ים
תַּ֚חַת
הַקֶּ֣רֶשׁ
הָאֶחָ֔ד
וּשְׁנֵ֣י
אֲדָנִ֔ים
תַּ֖חַת
הַקֶּ֥רֶשׁ
הָאֶחָֽד:
(שמות פרק כו פסוק כה)
וְהָיוּ
שְׁמֹנָה
קְרָשִׁים
וְאַדְנֵיהֶם
כֶּסֶף
שִׁשָּׁה
עָשָׂר
אֲדָנִים
שְׁנֵי
אֲדָנִים
תַּחַת
הַקֶּרֶשׁ
הָאֶחָד
וּשְׁנֵי
אֲדָנִים
תַּחַת
הַקֶּרֶשׁ
הָאֶחָד:
(שמות פרק כו פסוק כה)
והיו
שמנה
קרשים
ואדניהם
כסף
ששה
עשר
אדנים
שני
אדנים
תחת
הקרש
האחד
ושני
אדנים
תחת
הקרש
האחד:
(שמות פרק כו פסוק כה)
והיו
שמנה
קרשים
ואדניהם
כסף
ששה
עשר
אדנים
שני
אדנים
תחת
הקרש
האחד
ושני
אדנים
תחת
הקרש
האחד:
(שמות פרק כו פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וִיהוֹן
תְּמָניָא
דַפִּין
וְסָמְכֵיהוֹן
דִּכסַף
שִׁתַּת
עֲסַר
סָמְכִין
תְּרֵין
סָמְכִין
תְּחוֹת
דַּפָּא
חַד
וּתרֵין
סָמְכִין
תְּחוֹת
דַּפָּא
חַד
:
רש"י:
והיו
שמונה
קרשים
-
הן
האמורות
למעלה
"תעשה
ששה
קרשים.
ושני
קרשים...
למקוצעות"
(לעיל
,
כב
-
כג)
,
נמצאו
שמונה
קרשים
בסדר
מערבי.
כך
שנויה
משנת
מעשה
סדר
הקרשים
ב'מלאכת
המשכן'
(ראה
במ"ה
א;
או"מ
ע' 298
):
היה
עושה
את
האדנים
חלולים
,
וחורץ
את
הקרש
מלמטה
רביע
מיכן
ורביע
מיכן
,
והחריץ
חציו
באמצע
,
ועשה
לו
שתי
ידות
כמין
שני
חמוקין.
ולי
נראה
שהגירסא:
'כמין
שני
חווקין'
-
כמין
שתי
שליבות
סולם
המובדלות
זו
מזו
ומשופות
ליכנס
בחלל
האדן
כשליבה
הנכנסת
בנקב
עמוד
הסולם;
והוא
לשון
"משולבות"
(לעיל
,
יז)
-
עשויות
כמין
שליבה.
ומכניסן
לתוך
שני
אדנים
,
שנאמר
"שני
אדנים...
שני
(בנוסחנו:
ושני)
אדנים"
וגו'
(לעיל
,
יט);
וחורץ
את
הקרש
מלמעלה
אצבע
מיכן
ואצבע
מיכן
ונותן
לתוך
טבעת
אחת
של
זהב
,
כדי
שלא
יהו
נפרדין
זה
מזה
,
שנאמר
"ויהיו
תאמים
מלמטה"
וגו'
(לעיל
,
כד).
כך
היא
המשנה
,
והפירוש
שלה
הצעתי
למעלה
בסדר
המקראות.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית
-
הנה
לא
נכתב
כמה
עובי
הקרש.
והראשונים
אמרו
(ראה
שבת
צח
,
ב)
,
שהיא
אמה.
אכן
היא
,
הכותל
הדרומי
היו
שלשים
אמה;
וככה
הצפוני.
והנה
לא
נשאר
לכותל
המערבי
רק
רוחב
שמונה
אמות
,
וצריכים
אנו
לשום
שם
שמונה
קרשים
(ראה
להלן
,
כב
-
כג).
אולי
הוצרכו
לאמר
כי
אמה
היה
העובי
,
בעבור
הבריח
התיכון
הנכנס
בתוך
הקרש
(ראה
להלן
,
כח)
,
על
דעת
רבינו
שלמה
,
כי
כתיב
(שבת
צח
,
ב)
כי
במעשה
נס
היה
עומד
(ראה
רש"י
שם).
כי
על
דרך
הפשט
שלשה
בריחים
תיכונים
הם
,
וככה
כתיב:
מן
הקצה
אל
הקצה
,
לא
'אל
הקצוות'.
ואם
קבלה
היא
שהעובי
היה
כך
,
נשמע
ונקבל.
ואם
דרך
סברא
-
יש
תיקון
אחר:
כי
השנים
בריחים
,
הם
העליונים
,
גם
השפלים
,
הם
עד
חצי
הקיר;
והבריח
התיכון
,
שהובא
בתוך
הקרשים
,
יהיה
מבריח
מן
הקצה
אל
הקצה;
וכמוהו
"לעשות
בתוך
התכלת
ובתוך
הארגמן"
(שמ'
לט
,
ג);
וכן
"הפעמונים
בתוך
הרמונים"
(שם
,
כה).
ולולי
זה
לא
היו
מצפים
הבריחים
התיכונים
זהב
(ראה
כאן
,
כט).
ונאמר
,
כי
לא
ידענו
כמה
עובי
הקרש;
יש
לנו
לתקן
המערב
,
איך
היתה.
והנה
בתחלה
היו
מתקנים
פאת
המערב
,
כי
השנים
הקרשים
שהם
למקצעות
המשכן
―
שפירושו
כמו
זויות
-
וככה
היה
"חצר
למקצוע
החצר"
(ראה
יח'
מו
,
כא);
כי
המשכן
היה
בצורת
מרובע
ארֹך
,
והנה
יש
לו
מקצעות
―
ואלה
השנים
הקרשים
לבדם
,
שהם
במקצעות
,
אינם
כמוֹת
הקרשים
הנזכרים
,
על
כן
הבדילם
הכתוב
,
ואמר:
כן
יהיה
לשניהם
-
לבדם
,
לא
הקרשים
האחרים.
ובאלה
השנים
הקרשים
הם
מקימים
המשכן;
והיו
הששה
הקרשים
באמצע
,
והנה
רוחב
המשכן
עשר
אמות.
ולא
ידענו
,
אם
היו
קרשי
המקצעות
מרובעות
או
עגולות
,
כי
אין
לנו
רק
אמה
אחת.
ועל
דרך
שאמר
רבינו
שלמה
,
לא
תהיינה
אלה
הקרשים
בטור
שוה;
כי
חצי
אמה
יהיה
בפנים
,
כי
קרש
הוא
ואיננו
בגד.
ואחר
כן
ישימו
קרשי
דרום
וצפון.
והנה
יצא
חוץ
מן
המשכן
כפי
עבי
הקרש
,
על
כן
יהיה
כנגד
עמוד
פתח
המשכן.
ובחצי
יריעות
עזים
יהיה
התקון.
ר' יוסף בכור שור:
אל
הטבעת
האחד
(בנוסחנו:
האחת)
-
באותן
"שני
קרשים"
(לעיל
,
כג)
היו
טבעות
,
לפי
שהם
מחברות
כותל
האורך
עם
כותל
הרחב
,
והיו
מחוברות
בקרשי
האורך
בטבעות.
האדנים
-
ארכן
אמה
,
ורחבן
-
שלשה
רביעי
אמה;
בין
השנים
אמה
וחצי.
ונותן
ארכן
לעובי
הקרש
,
ורחבן
לרחב
הקרש
,
ובכל
אחד
נקב
חלול
רביע
אמה
על
רביע
אמה;
נמצא
שפתו
לרחבו
-
רביע
מכאן
ורביע
מכאן
,
ולארכו
שפתו
-
חצי
אמה
פחות
חצי
רביע
אמה
מכאן
,
וכן
מכאן.
והקרש
חרוץ
בשפת
רחבו
,
רביע
אמה
מכאן
ורביע
אמה
מכאן
,
ובאמצעיתו
חורץ
חצי
אמה;
ונשארו
שתי
ידות
,
כל
אחד
רחבו
רביע
אמה;
וזהו
אמה
וחצי
בין
הכל.
ונמצאו
הידות
שיש
להם
רביע
אמה
לכל
אחד
ברחב
הקרש
,
ועביין
אמה
כנגד
עובי
הקרש
,
וחורץ
בהם
רביע
וחצי
מכאן
,
מלפני
הקרש
ומאחריו
,
ואז
הידות
רביע
על
רביע;
ונותן
אותם
בתוך
נקבי
האדנים.
ועובי
החרצים
מכסים
שפתי
האדנים
בצמצום.