תנ"ך - והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן־הקצה אל־הקצה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה: (שמות פרק כו פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה: (שמות פרק כו פסוק כח)

טקסט בלבד:

והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן־הקצה אל־הקצה: (שמות פרק כו פסוק כח)

תיקון קוראים:

והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן־הקצה אל־הקצה: (שמות פרק כו פסוק כח)

תרגום אונקלוס:
וְעָבְרָא מְצִיעָאָה בְּגוֹ דַפַּיָא מַעבַּר מִן סְיָפֵי לִסיָפֵי :

עין המסורה:
מברח - ג' חסר בלישנא: *שמ' כו , כח; יש' כז , א; איוב כו , יג.

מסורה גדולה:
מברח ג' חס' בלשנ' מברח מן הקצה אל הקצה על לויתן נחש ברח חללה ידו נחש ברח.

מסורה קטנה:
מברח - ג' חס' בלשנ'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והבריח - נודע. והנה מבריח - מהבנין 'הכבד הנוסף'; גם "לברוח" (שמ' לו , לג) , מהבנין 'הקל'. על כן פרשו מפרשים בריחת יונה (ראה יונה א , ג) מזאת הגזרה; ולא דברו נכונה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית - הנה לא נכתב כמה עובי הקרש. והראשונים אמרו (ראה שבת צח , ב) , שהיא אמה. אכן היא , הכותל הדרומי היו שלשים אמה; וככה הצפוני. והנה לא נשאר לכותל המערבי רק רוחב שמונה אמות , וצריכים אנו לשום שם שמונה קרשים (ראה להלן , כב - כג). אולי הוצרכו לאמר כי אמה היה העובי , בעבור הבריח התיכון הנכנס בתוך הקרש (ראה להלן , כח) , על דעת רבינו שלמה , כי כתיב (שבת צח , ב) כי במעשה נס היה עומד (ראה רש"י שם). כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם , וככה כתיב: מן הקצה אל הקצה , לא 'אל הקצוות'. ואם קבלה היא שהעובי היה כך , נשמע ונקבל. ואם דרך סברא - יש תיקון אחר: כי השנים בריחים , הם העליונים , גם השפלים , הם עד חצי הקיר; והבריח התיכון , שהובא בתוך הקרשים , יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה; וכמוהו "לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן" (שמ' לט , ג); וכן "הפעמונים בתוך הרמונים" (שם , כה). ולולי זה לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב (ראה כאן , כט). ונאמר , כי לא ידענו כמה עובי הקרש; יש לנו לתקן המערב , איך היתה. והנה בתחלה היו מתקנים פאת המערב , כי השנים הקרשים שהם למקצעות המשכן ― שפירושו כמו זויות - וככה היה "חצר למקצוע החצר" (ראה יח' מו , כא); כי המשכן היה בצורת מרובע ארֹך , והנה יש לו מקצעות ― ואלה השנים הקרשים לבדם , שהם במקצעות , אינם כמוֹת הקרשים הנזכרים , על כן הבדילם הכתוב , ואמר: כן יהיה לשניהם - לבדם , לא הקרשים האחרים. ובאלה השנים הקרשים הם מקימים המשכן; והיו הששה הקרשים באמצע , והנה רוחב המשכן עשר אמות. ולא ידענו , אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות , כי אין לנו רק אמה אחת. ועל דרך שאמר רבינו שלמה , לא תהיינה אלה הקרשים בטור שוה; כי חצי אמה יהיה בפנים , כי קרש הוא ואיננו בגד. ואחר כן ישימו קרשי דרום וצפון. והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עבי הקרש , על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן. ובחצי יריעות עזים יהיה התקון.

ר' יוסף בכור שור:
והבריח... בתוך הקרשים - אמרו רבותינו (ראה שבת צח , ב): על ידי נס. ולפי הפשט , בכל כותל וכותל היה אחת , והאי דקאמר והבריח התיכון בתוך הקרשים - הכי קאמר: האחרים היו נתונין בין הזהב לקרש , אבל הבריח התיכון היה נתון לתוך הקרשים , שהיו נוקבין את הקרשים זה כנגד זה , 'פוטיינא' (אולי צ"ל: 'פוצטא' , חלול חורים) בלעז , ומכניסין הבריח התיכון בתוך הקרשים דרך הנקבים מקצה הכותל לקצהו. אבל הבריחים שבין הזהב והקרש לא היו ארוכים אלא עד חצי הכותל , ובאים זו כנגד זו; ונותן בראש הכותל מזרחי , והולך עד חצי הכותל , והאחד בא כנגדו מראש מערבי של כותל ונכנס אל הבריח שבא מן המזרח , והם שני בריחים; והיו שנים מלמעלה מן התיכון , ושנים למטה כמו כן , והיינו "חמשה" (לעיל , כו) עם התיכון , ומבריחים בשלשה מקומות. והתיכון הולך מקצה הכותל , ולכך כתיב ביה: מן הקצה אל הקצה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית בריחים עצי שטים חמשה וגו' - פירשו רבותינו ז"ל ב'מלאכת המשכן' (במ"ה א) , שהחמשה בריחים לא היו אלא שלשה , אלא שהבריח העליון והתחתון היה כל אחד מהם משתי חתיכות: זה מבריח מקצה הכותל עד אמצעו , וזה מבריח מקצה הכותל השני עד אמצעו , עד שמגיעין זה לזה. וידמה לפי זה הפירוש , שבקרש האמצעי היו שתי טבעות , כדי שיקשור הקרש ההוא שני הבריחים. ואולם הבריח האמצעי היה מבריח מן הקצה אל הקצה , ולזה לא היה כי אם אחד לבד. ואמרו (שם) , כי הבריח התיכון לא היה נכנס בטבעות , אבל היו הקרשים נקובים והוא נכנס בתוכם. ואם היה הענין כן , הנה הבריח התיכון המערבי לא יתכן שיהיה מכוון כנגד הבריח התיכון הצפוני והדרומי , אבל יהיה למעלה מהם או למטה. ואפשר שיהיה הבריח התיכון נכנס גם כן בטבעות; ויהיה אמרוֹ בתוך הקרשים - שהוא באמצע הקרשים; וכמוהו אמרוֹ "ופעמוני זהב בתוכם סביב" (שמ' כח , לג) , שהרצון בו , שהפעמונים היו בין הרמונים , כמו שאמר "פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון" (שם , לד) , לא שיהיו הפעמונים תוך הרמונים בעצמם; וכבר זכר זה החכם אבן עזרא (בפירוש ב , הארוך , לפס' יח). והנה בזה האופן יקימו המשכן באופן שיהיה בניָנו חזק ולא יתפרדו חלקיו.
ריכוז קישורים