תנ"ך - ואת־הקרשים תצפה זהב ואת־טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את־הבריחם זהב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב: (שמות פרק כו פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת־טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב: (שמות פרק כו פסוק כט)

טקסט בלבד:

ואת־הקרשים תצפה זהב ואת־טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את־הבריחם זהב: (שמות פרק כו פסוק כט)

תיקון קוראים:

ואת־הקרשים תצפה זהב ואת־טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את־הבריחם זהב: (שמות פרק כו פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וְיָת דַּפַּיָא תִּחפֵי דַהבָּא וְיָת עִיזקָתְהוֹן תַּעֲבֵיד דַּהבָּא אַתרָא לְעָבְרַיָא וְתִחפֵי יָת עָבְרַיָא דַּהבָּא :

עין המסורה:
ואת - הקרשים - ב': שמ' כו , כט; לו , לד.

מסורה קטנה:
ואת - הקרשים - ב'; טבעתיהם - ל'.

רש"י:
בתים לבריחים - הטבעות שתעשה בהן יהיו בתים ליכנס בהן הבריחים. וצפית את הבריחים זהב - לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים; אין עליהם שום צפוי , אלא בקרש היה קובע כמין שתי פיפיות של זהב , כמין שני סדקי קנה חלוק , וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן; אורכן ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן , והבריח נכנס לתוכו , וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השיני; נמצאו הבריחים מצופין זהב כשהן תחובין בקרשים. והבריחים הללו - מבחוץ הם; בליטת הטבעות והפיפיות לא היתה נראית בתוך המשכן , אלא כל הכותל חלק מבפנים (ראה במ"ה א; או"מ ע' 299 ).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ועשית - הנה לא נכתב כמה עובי הקרש. והראשונים אמרו (ראה שבת צח , ב) , שהיא אמה. אכן היא , הכותל הדרומי היו שלשים אמה; וככה הצפוני. והנה לא נשאר לכותל המערבי רק רוחב שמונה אמות , וצריכים אנו לשום שם שמונה קרשים (ראה להלן , כב - כג). אולי הוצרכו לאמר כי אמה היה העובי , בעבור הבריח התיכון הנכנס בתוך הקרש (ראה להלן , כח) , על דעת רבינו שלמה , כי כתיב (שבת צח , ב) כי במעשה נס היה עומד (ראה רש"י שם). כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם , וככה כתיב: מן הקצה אל הקצה , לא 'אל הקצוות'. ואם קבלה היא שהעובי היה כך , נשמע ונקבל. ואם דרך סברא - יש תיקון אחר: כי השנים בריחים , הם העליונים , גם השפלים , הם עד חצי הקיר; והבריח התיכון , שהובא בתוך הקרשים , יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה; וכמוהו "לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן" (שמ' לט , ג); וכן "הפעמונים בתוך הרמונים" (שם , כה). ולולי זה לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב (ראה כאן , כט). ונאמר , כי לא ידענו כמה עובי הקרש; יש לנו לתקן המערב , איך היתה. והנה בתחלה היו מתקנים פאת המערב , כי השנים הקרשים שהם למקצעות המשכן ― שפירושו כמו זויות - וככה היה "חצר למקצוע החצר" (ראה יח' מו , כא); כי המשכן היה בצורת מרובע ארֹך , והנה יש לו מקצעות ― ואלה השנים הקרשים לבדם , שהם במקצעות , אינם כמוֹת הקרשים הנזכרים , על כן הבדילם הכתוב , ואמר: כן יהיה לשניהם - לבדם , לא הקרשים האחרים. ובאלה השנים הקרשים הם מקימים המשכן; והיו הששה הקרשים באמצע , והנה רוחב המשכן עשר אמות. ולא ידענו , אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות , כי אין לנו רק אמה אחת. ועל דרך שאמר רבינו שלמה , לא תהיינה אלה הקרשים בטור שוה; כי חצי אמה יהיה בפנים , כי קרש הוא ואיננו בגד. ואחר כן ישימו קרשי דרום וצפון. והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עבי הקרש , על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן. ובחצי יריעות עזים יהיה התקון.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועשית בריחים עצי שטים חמשה וגו' - פירשו רבותינו ז"ל ב'מלאכת המשכן' (במ"ה א) , שהחמשה בריחים לא היו אלא שלשה , אלא שהבריח העליון והתחתון היה כל אחד מהם משתי חתיכות: זה מבריח מקצה הכותל עד אמצעו , וזה מבריח מקצה הכותל השני עד אמצעו , עד שמגיעין זה לזה. וידמה לפי זה הפירוש , שבקרש האמצעי היו שתי טבעות , כדי שיקשור הקרש ההוא שני הבריחים. ואולם הבריח האמצעי היה מבריח מן הקצה אל הקצה , ולזה לא היה כי אם אחד לבד. ואמרו (שם) , כי הבריח התיכון לא היה נכנס בטבעות , אבל היו הקרשים נקובים והוא נכנס בתוכם. ואם היה הענין כן , הנה הבריח התיכון המערבי לא יתכן שיהיה מכוון כנגד הבריח התיכון הצפוני והדרומי , אבל יהיה למעלה מהם או למטה. ואפשר שיהיה הבריח התיכון נכנס גם כן בטבעות; ויהיה אמרוֹ בתוך הקרשים - שהוא באמצע הקרשים; וכמוהו אמרוֹ "ופעמוני זהב בתוכם סביב" (שמ' כח , לג) , שהרצון בו , שהפעמונים היו בין הרמונים , כמו שאמר "פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון" (שם , לד) , לא שיהיו הפעמונים תוך הרמונים בעצמם; וכבר זכר זה החכם אבן עזרא (בפירוש ב , הארוך , לפס' יח). והנה בזה האופן יקימו המשכן באופן שיהיה בניָנו חזק ולא יתפרדו חלקיו.
ריכוז קישורים