תנ"ך - ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי: (שמות פרק כח פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ־לִי: (שמות פרק כח פסוק ד)

טקסט בלבד:

ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי: (שמות פרק כח פסוק ד)

תיקון קוראים:

ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי: (שמות פרק כח פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וְאִלֵין לְבוּשַׁיָא דְּיַעבְּדוּן חֻשׁנָא וְאֵיפוֹדָא וּמעִילָא וְכִתּוּנִין מְרַמְצָן מַצנְפָן וְהִמיָנִין וְיַעבְּדוּן לְבוּשֵׁי קֻדשָׁא לְאַהֲרֹן אֲחוּך וְלִבנוֹהִי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמָי :

עין המסורה:
ואלה - י"ז ראשי פסוקים בתורה: ראה שמ' כא , א. וכתנת - ב': שמ' כח , ד; ש"ב יג , יט. בגדי - קדש - ג': *שמ' כח , ב , ד; וי' טז , ד. לכהנו - לי - ג': שמ' כח , א , ג , ד. ואלה - י"ז ראשי פסוקים בתורה: ראה שמ' כא , א.

מסורה גדולה:
בגדי קדש ג' ועשית בגדי קדש לאהרן ועשו בגדי קדש כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד.

מסורה קטנה:
ואלה הבגדים - ל'; וכתנת תשבץ - ל'; בגדי - קדש - ג'; לכהנו - לי - ג'.

רש"י:
חשן - תכשיט כנגד הלב. ואפוד - לא שמעתי ולא מצאתי בבריתא פירוש תבניתו. ולבי אומר לי , שהיא חגורה לו מאחוריו , רוחב כרוחב גב איש , כמין סינר שקורין 'פורצינט' (בלעז) , שחוגרות השרות כשרוכבות על סוסים; כך מעשהו מלמטה , שנאמר "ודוד חגור אפוד בד" (ש"ב ו , יד) , למדנו שהאפוד - חגורה היא. ואי איפשר לומר: אין בו אלא החגורה לבדה , שהרי נאמר "ויתן עליו את האפוד" (וי' ח , ז) , ואחר כך: "ויחגר אותו בחשב האפוד" (וי' ח , ז) , ותרגם אונקלוס: "בהמיין אפודא"; למדנו , שהחשב הוא החגור , והאפוד שם תכשיט לבדו. ואי איפשר לומר , שעל שם שתי כתפות שבו הוא קרוי , שהרי נאמר "שתי כתפות האפוד" (להלן , כז) , למדנו שהאפוד שֵם לבד , והכתפות שם לבד , והחשב שם לבד. לכך אני אומר , שעל שם הסינר של מטה הוא קרוי 'אפוד' , על שם שאופדו ומקשטו בו , שנאמר "ויאפד לו בו" (וי' ח , ז); והחשב הוא החגור שלמעלה הימנו , והכתפות קבועות בו. ועוד אומר לי לבי , שיש ראייה שהוא מין לבוש , שתרגם יונתן "ודוד חגור אפוד בד" (ש"ב ו , יד): "כרדוט דבוץ" , ותרגם כמו כן "מעילים" - "כרדוטים" במעשה תמר אחות אבשלום: "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" (ש"ב יג , יח). מעיל - הוא כמין חלוק , וכן הכתנת , אלא שהכתנת סמוך לבשרו , ומעיל קורא חלוק עליון. תשבץ - עשויה משבצות משבצות לנוי , והמשבצות הן גומות , כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות ומרגליות , כמו שנאמר באבני אפוד: "מוסבות משבצות זהב" (להלן , יא); ובלעז קורין 'יישטונש'. מצנפת - כמין כובע שקורין 'קוייפא' (בלעז) , שהרי במקום אחר קורא לה "מגבעות" (שמ' לט , כח) , ומתרגמינן: "כובעין" (ת"א). אבנט - הוא חגורה על הכתנת , והאפוד חגורה על המעיל , כמו שמצינו בסדר לבישתן: "ויתן עליו את הכתנת ויחגר אותו באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד" (וי' ח , ו). בגדי קודש - מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם.

רשב"ם:
ואלה הבגדים וגו' - כולם מפורשים לפנינו. חשן - לפי עניינו ופשוטו: כעין נרתק וכיס , שהרי כפול היה (ראה להלן , טז). ואפוד - לשון מלבוש שמתקשט בו , ומכוסה בו האדם למעלה מכל בגדיו. תשבץ - כעין גומות גומות הוא עשוי. מצנפת - כובע בראש , כדכתיב "לצניף מלוכה" (ראה יש' סב , ג). ואבנט - אזור. לפי הפשט: מכנסים לא הוצרך להזכיר כאן , שאינו מזכיר אלא בגדים הנראים , העשויים לכבוד (ראה לעיל , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והזכיר בתחלה החשן , כאשר הזכיר הארון (ראה שמ' כה , י) , כי בו משפט האורים; והוא על הלב , והלב נכבד משתי הכתפות. וזאת מלת חשן - לא מצאנוה , כי אם במקום הקודש; והגאון פרש אותה כמו 'גופה'. רק אפוד - מצאנו: "ודוד חגור אפוד בד" (ש"ב ו , יד); ועוד: "ויאפוד לו בו" (וי' ח , ז) , שהוא טעמו כמו "ויחגור" (שם); על כן נקרא אפוד - בעבור "חשב האפוד" (להלן , כח). וב'אלה פקודי' פרש "וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים" במעשה האפוד (שמ' לט , ג) , וכמוהו מעשה החשן. והנה פירש , כי החשן - "זרת ארכו וזרת רחבו" (להלן , טז) , ולא פרש מדת אפוד , כי איננו צריך; כי מדתו כנגד כתפות כל האדם האמצעי , ולא מהענקים שיוסיפו על כל בן אדם יותר מכפל , כאשר אפרש במקומו. והעד , שאמר הכתוב "שתי כתיפות חוברות" (ראה להלן , ז) , ו"שתי האבנים על כתפות האפוד... על שתי כתפי אהרן לזכרון" (ראה להלן , יב). ולפי דעתי , טעם "זרת ארכו וזרת רחבו" - רמז למדת העגול , או כמדת מילואת האבנים. והנה יהיה על לב אהרן (ראה להלן , ל); ואין זאת דעת רבים. והנה האפוד - כדמות בגד , ויש באמצעיתו עשוי עליו חשב (ראה להלן , כח) , ובו יֵחגֵר אהרן. וסוד האפוד והחשן - סתום , ואני אגלינו ברמיזות. מצאנו כתוב "שמונים... איש נשא אפוד בד" (ש"א כב , יח) , ורבים פירשוהו , שהיו ראוים לשאת האפוד; וזה הפירוש איננו נכון. כי אפוד משה - איננו "בד" לבדו , רק היה מחמשה דברים (ראה להלן , ו). והנה עשו הכהנים אפודים כדמות אפוד משה , והתורה לא אסרה זה; והעד , שאמר "אפוד ירד בידו" (ש"א כג , ו) , ולא אמר 'האפוד' , כאשר אמר שאול 'הגישה האפוד' (ע"פ ש"א כג , ט; וראה ש"א יד , יח); כי שם כתוב שהארון היה שם , וזה טעם "ושאל לו במשפט האורים לפני יי'" (במ' כז , כא). ואם היה אפוד אביתר אפוד משה , הנה עִמו החשן , כי כן כתוב "ולא יזח החשן..." (להלן , כח); והנה אפוד אביתר - בארץ פלשתים , ואיך אמר שאול "גם באורים" (ש"א כח , ו)? והשואל באפודי הכהן היה שואל בשתי אבנים רק באפוד משה , במשפט האורים; על כן נקרא "חושן משפט" (להלן , טו) , כי הוא ישפוט ויוציא לאור כל ספק. ואם הדבר תלוי בחשן לבדו , למה אמר "הגישה האפוד"? גם הוא נכון , כי שניהם דבקים ולא יתפרדו , ולא ישאל שואל בחשן אלו היה מתפרד מהאפוד. והטעם - תביננו מסוד האפוד שאגלה לך. ועוד , כי האפוד היה גדול מהחשן. ועתה שים לבך , כי צורת האפוד - בגד , ובשתי קצותיו שתי כתפות מחוברות , ועליו חשב אפודה (ראה להלן , ח) באמצעיתו (ראה להלן , כז) , ובו יחגר הכהן; על כן נקרא 'אפודה'. ושתי אבני שהם על שתי כתפות האפוד (ראה להלן , ט , יב) , והם על כתפי אהרן. ושתי שרשרות נתונות על שתי משבצות (ראה להלן , יד) , והמשבצות נתונות על כתפות האפוד למעלה , וזה טעם "אל מול פניו" (להלן , כה). ושתי טבעות על שתי הכתֵפות , הכָּתף מלמטה ממול פניו (ראה להלן , כז). וחשוב , כי האפוד צורת מרובע , ויש לו ארבעת מקצועות נראות בצד אחד , ומשבצות עם עבותות במקצועים שלמעלה , ושתי טבעות כאשר הם למטה , והכל מול פני החשן (ראה להלן , כג - כה) , והם "ממעל לחשב האפוד" (שם , כז). והחשן כפול (להלן , טז) , ועליו שתי שרשרות נתונות על שתי טבעות (ראה להלן , כב) , ו"הטבעות על שני קצות החשן" (להלן , כג). ושתי טבעות עוד על שני קצות החשן שהם אל עבר האפוד מבפנים (ראה להלן , כו) , כאשר הראיתיך , כי החשן תחת האפוד בשפה אחת. ולפי דעתי , כי "שרשות גבלות" (להלן , כב) הם שתי שרשרות הזהב , שהם על משבצות כתפות האפוד , על כן כתוב "ויתנו שתי העבותות הזהב" (שמ' לט , יז). "וירכסו את החשן" (להלן , כח) - כל המפרשים אומרים שטעמו: 'ויתפרו'; ורבי משה הכהן הספרדי , נוחו עדן , פירש אותו מגזרת "מרכסי איש" (תה' לא , כא) , והוא הנכון , כי כן משפטו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואלה - הזכיר בתחילה החשן , שהיה למעלה מן האפוד , שהוא למעלה מן המעיל; ואחר כן הכתנת והאבנט החוגר אותו , והמצנפת על ראשו. וכך היה: כאשר רחץ אהרן במים , לבש מכנסי בד (ראה וי' טז , ד); ואין צרך להזכירם עתה , ולא בשעת מעשה , כי מנהג כל האדם ללבוש מכנסים. והנה משה הלבישו הכתנת , ואחר כן שם המצנפת על ראשו , ושם על המצנפת ציץ נזר הקדש (ראה וי' ח , ז - ט). ולא הזכיר בפסוק הזה , שהוא סופר בגדי כהונה , את ציץ נזר הקדש (ראה שמ' לט , ל) , כי אינו בגד. וקדמונינו הזכירו (יומא עא , ב) , בעבור האוּרים (ראה להלן , ל) , שמנה בגדי כהונה. ואין האורים והתומים בגדים , ולא אבנים , ולא קלפים. ואחר כן חגר אותו באבנט , ואחר כן הלבישו המעיל , ואחר כן האפוד , "ויאפוד לו בו" (וי' ח , ז) , כי החשב מהאפוד הוא , ובעבור החשב נקרא 'אפוד' (ראה שמ' כט , ה). והנה על הסדר שהוא בפסוק הזה. ואל תשתומם שתמצא כתוב באחרונה במעשה "וישם את המצנפת על ראשו" (וי' ח , ט) , כי פירושו: וכבר שם המצנפת עם ציץ הזהב , בלבשו הכתנת; וכמוהו "וילבישוהו בגדים" (זכ' ג , ה) - וכבר הלבישוהו , כי בתחלה כתוב "וישימו הצניף הטהור על ראשו" (שם).

ר' יוסף בכור שור:
ואתה תדבר אל כל חכמי לב - כלומר: כשם שצויתי לך על החכמים לעשות המשכן , כך אני מצוה עליהם לעשות הבגדים; ולא יאמרו: אהרון ישכור מי שיעשה לו בגדיו. וכן הם יקחו את הזהב - שכשם שאני רוצה שתקחו את התרומה למשכן , כן יקחו את הזהב והתרומה לבגדים , ולא יאמרו: אהרון יבקש לעצמו; וזה לאהרון ולבניו שכתוב כאן. לבניו - שישמשו תחתיו בכהונה גדולה. ולקמן מפרש בגדי כהן הדיוט , כדכתיב "ולבני אהרון תעשה כתנות" (להלן , מ).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
חשן ואפוד ומעיל - הנה יבא באורם במה שאחר זה (להלן , ו - לה). כתונת תשבץ - היא עשויה משש , כמו שיתבאר אחר זה (להלן , לט). וענין השבוץ הוא הֵעשותה בתים בתים , כמו בית הכוסות; והנה תשבץ הוא שם. מצנפת - היא עשויה משש , כמו שיתבאר (שם); והיה צונף בה כהן גדול ראשו צניפה על גבי צניפה. ואבנט - הוא גם כן משש; והיה כדמות חגורה לחגר בו על הכתנת. והיו חוגרין בו כנגד הלב , לא במקום בית השחי , שכן פירש יחזקאל "לא יחגרו ביזע" (יח' מד , יח) - רוצה לומר: במקום שמזיעין בו. לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי - למדנו מזה , כי הכהנים ההדיוטים , והם בני אהרן , אינם מקודשין לכהן לשם יתעלה אלא בזמן שבגדי כהונה עליהם (ראה מש"ת כלי המקדש י , ד). וראוי שתדע , שראוי שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרם לבגדי כהונה , שנאמר בפרשת 'אחרי מות': "ומכנסי בד יהיו על בשרו... ורחץ במים את בשרו ולבשם" (וי' טז , ד; ראה מש"ת שם י , ו); וכן תמצא בפרשת 'צו' מה שיורה על זה , שנאמר "ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אותם במים. ויתן עליו את הכתנת" (וי' ח , ו - ז) - למדנו מזה , שלא היה דבר חוצץ בין בשרו ובין הכתנת לולי המכנסים שהיו חוגרין תחלה; ואולם השמיט זכרם שם לכבוד משה.
ריכוז קישורים