תנ"ך - והם
יקחו
את־הזהב
ואת־התכלת
ואת־הארגמן
ואת־תולעת
השני
ואת־השש:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהֵם֙
יִקְח֣וּ
אֶת־הַזָּהָ֔ב
וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת
וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן
וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת
הַשָּׁנִ֖י
וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
פ
(שמות פרק כח פסוק ה)
וְהֵם
יִקְחוּ
אֶת־הַזָּהָב
וְאֶת־הַתְּכֵלֶת
וְאֶת־הָאַרְגָּמָן
וְאֶת־תּוֹלַעַת
הַשָּׁנִי
וְאֶת־הַשֵּׁשׁ:
פ
(שמות פרק כח פסוק ה)
והם
יקחו
את־הזהב
ואת־התכלת
ואת־הארגמן
ואת־תולעת
השני
ואת־השש:
פ
(שמות פרק כח פסוק ה)
והם
יקחו
את־הזהב
ואת־התכלת
ואת־הארגמן
ואת־תולעת
השני
ואת־השש:
פ
(שמות פרק כח פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְאִנוּן
יִסְבוּן
יָת
דַּהבָּא
וְיָת
תַּכלָא
וְיָת
אַרגְּוָנָא
וְיָת
צְבַע
זְהוֹרִי
וְיָת
בּוּצָא
:
עין המסורה:
והם
-
ט'
ראשי
פסוקים:
בר'
מב
,
כג;
*שמ'
כח
,
ה;
דב'
ט
,
כט;
מש'
א
,
יח;
נחמ'
א
,
י;
ט
,
טז
,
לה;
דה"א
ט
,
כג;
דה"ב
ט
,
כד.
את
-
הזהב
-
ו':
שמ'
כח
,
ה;
במ'
לא
,
כב
,
נא
,
נד;
מ"א
ו
,
לב;
זכ'
יג
,
ט.
תולעת
השני
-
ו'
(בלישנא):
שמ'
כח
,
ה;
לה
,
כה
,
לה;
לח
,
כג;
לט
,
א
,
ג.
מסורה גדולה:
והם
ט'
ראש'
פסוק'
והם
לא
ידעו
והם
יקחו
את
הזהב
והם
עמך
ונחלתך
והם
ובניהם
והם
מביאים
לדמם
יארבו
והם
ואבתינו
הזידו
ויקשו
והם
עבדיך
והם
במלכותם.
רש"י:
והם
יקחו
-
אותם
חכמי
לב
שיעשו
הבגדים
(ראה
לעיל
,
ג)
יקבלו
מן
המתנדבים
את
הזהב
ואת
התכלת
וגו'
לעשות
מהן
את
הבגדים.
ר' יוסף בכור שור:
ואתה
תדבר
אל
כל
חכמי
לב
-
כלומר:
כשם
שצויתי
לך
על
החכמים
לעשות
המשכן
,
כך
אני
מצוה
עליהם
לעשות
הבגדים;
ולא
יאמרו:
אהרון
ישכור
מי
שיעשה
לו
בגדיו.
וכן
הם
יקחו
את
הזהב
-
שכשם
שאני
רוצה
שתקחו
את
התרומה
למשכן
,
כן
יקחו
את
הזהב
והתרומה
לבגדים
,
ולא
יאמרו:
אהרון
יבקש
לעצמו;
וזה
לאהרון
ולבניו
שכתוב
כאן.
לבניו
-
שישמשו
תחתיו
בכהונה
גדולה.
ולקמן
מפרש
בגדי
כהן
הדיוט
,
כדכתיב
"ולבני
אהרון
תעשה
כתנות"
(להלן
,
מ).
רמב"ן:
והם
יקחו
את
הזהב
-
הנה
כל
הצוָאות
עד
כאן
היו
במשה
עצמו:
"ועשית"
(לעיל
,
ב)
,
"תעשה"
(שמ'
כו
,
א);
ועתה
צוה
שידבר
אל
כל
חכמי
לב
שיעשו
הבגדים
(ראה
לעיל
,
ג)
,
ולכן
אמר:
והם
יקחו
את
הזהב
,
שיקבלו
הנדבה
מן
הצבור
ויעשו
בה
את
הבגדים.
והטעם
,
לאמר
שלא
ישקול
להם
הנדבה
ולא
ימנה
,
כי
נאמנים
הם
,
כענין
שאמר
"ולא
יְחַשבו
את
האנשים
אשר
יתנו
את
הכסף
על
ידם
לתת
לעושי
המלאכה
כי
באמונה
הם
עושים"
(מ"ב
יב
,
טז).
וכאשר
נאמר
בבגדים
הוא
הדין
בכל
מלאכת
המשכן;
כי
ביום
הראשון
בלבד
כתוב
"ויקחו
מלפני
משה"
(שמ'
לו
,
ג)
―
וגם
הוא
,
שלא
בחשבון
לקחו
הכל
מלפניו
―
ובשאר
הימים
הביאו
אליהם;
ולכך
כתוב
"ויאמרו
אל
משה
לאמר
מרבים
העם
להביא"
(שם
,
ה)
,
כי
להם
היו
מביאים
,
לא
שיתנו
למשה
והוא
ישקול
על
ידם;
אבל
הם
,
לאחר
שגבו
הכל
,
מנו
ושקלו
ואמרו
למשה
,
כדכתיב
"ויהי
זהב
התנופה"
וגו'
(שמ'
לח
,
כד).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והם
יקחו
את
הזהב
-
רוצה
לומר:
החכמים
העושים
המלאכה.
וכבר
למדנו
מזה
המקום
,
שאין
עושין
שררה
בממון
בפחות
משנים
(ראה
ב"ב
ח
,
ב);
והיה
זה
כן
,
לפי
שהאדם
לא
יחשוב
שיעשה
עון
גדול
כשיקח
לעצמו
מהממון
שהוא
מושל
בו.