תנ"ך - ואת־בשר הפר ואת־ערו ואת־פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא: (שמות פרק כט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרוֹ וְאֶת־פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא: (שמות פרק כט פסוק יד)

טקסט בלבד:

ואת־בשר הפר ואת־ערו ואת־פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא: (שמות פרק כט פסוק יד)

תיקון קוראים:

ואת־בשר הפר ואת־ערו ואת־פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא: (שמות פרק כט פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וְיָת בְּסַר תּוֹרָא וְיָת מַשׁכֵּיהּ וְיָת אֻכלֵיהּ תּוֹקֵיד בְּנוּרָא מִבַּרָא לְמַשׁרִיתָא חַטָתָה הוּא :

עין המסורה:
ואת - בשר - ב': שמ' כט , יד; יר' יט , ט. תשרף באש - ג': *שמ' כט , יד; יהו' יא , ו; יר' לח , כג. חטאת הוא - ד': *שמ' כט , יד; וי' ד , כא , כד; ה , ט.

מסורה גדולה:
תשרף באש ג' ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש ואת מרכבתיהם תשרף באש ואת העיר הזאת תשרף באש. חטאת הוא ד' ואת בשר הפר דואלה שמות והוציא את הפר והזה מדם החטאת וסמך דשעיר.

מסורה קטנה:
תשרף באש - ג'; חטאת הוא - ד'.

רש"י:
תשרף באש - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ולקח אחד מבני אהרן בשר הפר ועורו ופרשו , ושרפו מחוץ למחנה. וטעם חטאת - כיפור חטאת אהרן ובניו.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ואת בשר - כולל הראש והנתחים. ופרשו - דרך סברא: ירחצוהו ואחר כן ישרפוהו. מלת חטאת - בעבור שהיא קרֵבה לכַפֵּר החטאת נקרא כן; וככה "האשם" (וי' ה , טז). על כן "וחִטּאו את המזבח" (יח' מג , כב) - יסירו 'חטא' מעליו.

רמב"ן:
תשרף באש - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו; לשון רבנו שלמה. והוראת שעה היתה , כדברי רבותינו (ראה זבחים קא , א - ב). והטעם בזה - שהכל גלוי לפניו , והיה פר חטאת זה לכפר על מעשה העגל; וקרבנו של כהן משיח הוא (ראה וי' ד , ג) , ושם יצוה להביא את דמו אל מבית לפרכת (ע"פ וי' טז , טו) , ולא רצה עתה להכניסו שם לפנים , כי שם אמר בטעם: "אל (לפנינו: את) פני פרכת הקדש" (וי' ד , ו) , וכאן עדין לא נתקדש ולא שרתה עליו שכינה שיקרא 'פרכת הקדש'; והנה החיצון - כפנימי. והסמיכה בבניו (ראה להלן , טו) - מפני שהתאנף על אהרן להשמידו (ראה דב' ט , כ) , והוא כִּלוי בנים (ראה ויק"ר ז , א) , הוצרכו גם הם להתכפר בו. וטעם השריפה - כטעם שריפת פרה אדומה (ראה במ' יט , ה) , וסודה ידוע מן השעיר המשתלח (ראה פירושו לוי' טז , ח).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה הקטיר מהפר המזבחה החלבים שזכר ויותרת הכבד , כמנהג כל חטאת (ראה וי' ד , ח - ט); ושאר הפר עם עורו ועם פרשו צוה לשרוף חוץ למחנה כמשפט חטאת הכהן שהיא נשרפת , כמו שתתבאר הסבה במה שיבא (ראה פירושו וי' ח , לד).
ריכוז קישורים