תנ"ך - והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחָק־עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהוָֽה: (שמות פרק כט פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוָה: (שמות פרק כט פסוק כח)

טקסט בלבד:

והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה': (שמות פרק כט פסוק כח)

תיקון קוראים:

והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה: (שמות פרק כט פסוק כח)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי לְאַהֲרֹן וְלִבנוֹהִי לִקיָם עָלַם מִן בְּנֵי יִשׂרָאֵל אֲרֵי אַפרָשׁוּתָא הוּא וְאַפרָשׁוּתָא יְהֵי מִן בְּנֵי יִשׂרָאֵל מִנִכסַת קֻדשֵׁיהוֹן אַפרָשׁוּתְהוֹן קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:
לחק - עולם - י"א בלישנא: שמ' כט , כח; ל , כא; וי' ו , יא , טו; ז , לד; י , טו; כד , ט; במ' יח , ח , יא , יט; יר' ה , כב. הוא - ד' (דמטעין וסוברים: היא): שמ' כט , כח; *וי' כד , ט; כה , לד; במ' ה , טו.

מסורה קטנה:
הוא - ד'; תרומתם - ל'.

רש"י:
וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלואים - קדשם לדורות להיות נוהגת תרומתם ותנופתם כחזה ושוק של שלמים , אבל לא להקטרה , אלא והיה לאהרן ולבניו - לאכול , חק עולם מאת בני ישראל - שהשלמים לבעלים , ואת החזה ואת השוק יתנו לכהן. תנופה - לשון הולכה והובאה , 'וינטלר' בלעז. הורם - לשון מעלה ומוריד. כי תרומה הוא - החזה והשוק הזה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וקדשת את חזה התנופה - והטעם: כל תרומה שיביאו בני ישראל; והיא נקראת 'זבח שלמים'. וטעם 'שלמים' - שאיננה על חטאת , רק להתמיד שלום המֵרים. או פירושו , שהיא שלימה; כי החטאת - חסרון בנשמה.

ר' יוסף בכור שור:
והיה לאהרון ולבניו לחק עולם - ושמת אותו לחוק , שיהא חזה ושוק לכהן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וקדשת את חזה התנופה - ידוע ממה שקדם (לעיל , כב - כה) , כי שוק הימין מאיל המלואים הוקטר המזבחה; והנה הרצון בזה , שהחזה והשוק נתקדש מזה האיל , שהוא שלמים , באופן שלא יאכלו אותם הבעלים; והיה החזה והשוק משלמי ישראל לאהרן ולבניו לחק עולם , כמו שנעשה בזה האיל , שהיה שלמים. והנה לא היה החזה והשוק מאיל המלואים למשה , לפי שכבר הביא ההכרח שיהיה השוק קרב , כמו שזכרנו (לעיל , כב). ולפי שאמר לאהרן ולבניו , למדנו שהכהן הגדול נוטל חלק בראש , כי הוא קודם לבניו. וכן למדנו בענין העבודה שהוא קודם לבניו , ממה שאמר "יערוך אותו אהרון ובניו" (שמ' כז , כא; ראה משנה יומא א , ב).
ריכוז קישורים