תנ"ך - וקדשת את׀ חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו: (שמות פרק כט פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וְקִדַּשְׁתָּ אֵת׀ חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו: (שמות פרק כט פסוק כז)

טקסט בלבד:

וקדשת את׀ חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו: (שמות פרק כט פסוק כז)

תיקון קוראים:

וקדשת את׀ חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו: (שמות פרק כט פסוק כז)

תרגום אונקלוס:
וּתקַדֵּישׁ יָת חֶדיָא דַאֲרָמוּתָא וְיָת שָׁקָא דְאַפרָשׁוּתָא דְּאִתָּרַם וּדאִתַּפרַשׁ מִדְּכַר קֻרבָּנַיָא מִדִּלאַהֲרֹן וּמִדִּלבְּנוֹהִי :

עין המסורה:
ומאשר - ב': בר' לא , א; שמ' כט , כז.

מסורה קטנה:
הונף - ל'; הורם - ל'; ומאשר - ב' ומאשר לאבינו.

רש"י:
וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלואים - קדשם לדורות להיות נוהגת תרומתם ותנופתם כחזה ושוק של שלמים , אבל לא להקטרה , אלא והיה לאהרן ולבניו - לאכול , חק עולם מאת בני ישראל - שהשלמים לבעלים , ואת החזה ואת השוק יתנו לכהן. תנופה - לשון הולכה והובאה , 'וינטלר' בלעז. הורם - לשון מעלה ומוריד. כי תרומה הוא - החזה והשוק הזה.

רשב"ם:
(חזה התנופה , שוק התרומה) - שניהם לשון הפרשה; אפס החזה קורא תנופה , כי לבדו הונף ונאכל , אבל השוק של כאן נקטר; אֲבל של דורות - שניהם נאכלין (ראה במ' ו , כ; יח , יח).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וקדשת את חזה התנופה - והטעם: כל תרומה שיביאו בני ישראל; והיא נקראת 'זבח שלמים'. וטעם 'שלמים' - שאיננה על חטאת , רק להתמיד שלום המֵרים. או פירושו , שהיא שלימה; כי החטאת - חסרון בנשמה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וקדשת - מהיום והלאה. ואין יונף (לפנינו: הונף) כמו יורם (לפנינו: הורם; ראה וי' ד , י) , כי יורם - למעלה למעלה , ולא יונע. ויהיה תרומתם , שירימו מִזֶּבח השלמים לכבוד השם.

ר' יוסף בכור שור:
והנפת אותם תנופה - כאדם שלוקח על ידיו , לאמר: זה אני מדרין (מביא דורון) לפני הקדוש ברוך הוא , והמשרת לוקח ומקטיר; וכן חזה התנופה ושוק התרומה הדרין והניף לכהן. כי משה כיהן בשבעה ימי המילואים , והחזה והשוק היה לו למנה , כדכתיב ב'צו את אהרון' (ראה וי' ח , כט). תנופה ותרומה אחד הוא , אלא לצחצח לשון העברי , שלא לומר 'תנופה' 'תנופה' או 'תרומה' 'תרומה' , אמר כן.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וקדשת את חזה התנופה - ידוע ממה שקדם (לעיל , כב - כה) , כי שוק הימין מאיל המלואים הוקטר המזבחה; והנה הרצון בזה , שהחזה והשוק נתקדש מזה האיל , שהוא שלמים , באופן שלא יאכלו אותם הבעלים; והיה החזה והשוק משלמי ישראל לאהרן ולבניו לחק עולם , כמו שנעשה בזה האיל , שהיה שלמים. והנה לא היה החזה והשוק מאיל המלואים למשה , לפי שכבר הביא ההכרח שיהיה השוק קרב , כמו שזכרנו (לעיל , כב). ולפי שאמר לאהרן ולבניו , למדנו שהכהן הגדול נוטל חלק בראש , כי הוא קודם לבניו. וכן למדנו בענין העבודה שהוא קודם לבניו , ממה שאמר "יערוך אותו אהרון ובניו" (שמ' כז , כא; ראה משנה יומא א , ב).
ריכוז קישורים