תנ"ך - שבעת
ימים
תכפר
על־המזבח
וקדשת
אתו
והיה
המזבח
קדש
קדשים
כל־הנגע
במזבח
יקדש:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִׁבְעַ֣ת
יָמִ֗ים
תְּכַפֵּר֙
עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ
וְקִדַּשְׁתָּ֖
אֹת֑וֹ
וְהָיָ֤ה
הַמִּזְבֵּחַ֙
קֹ֣דֶשׁ
קָדָשִׁ֔ים
כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ
בַּמִּזְבֵּ֖חַ
יִקְדָּֽשׁ:
ס
(שמות פרק כט פסוק לז)
שִׁבְעַת
יָמִים
תְּכַפֵּר
עַל־הַמִּזְבֵּחַ
וְקִדַּשְׁתָּ
אֹתוֹ
וְהָיָה
הַמִּזְבֵּחַ
קֹדֶשׁ
קָדָשִׁים
כָּל־הַנֹּגֵעַ
בַּמִּזְבֵּחַ
יִקְדָּשׁ:
ס
(שמות פרק כט פסוק לז)
שבעת
ימים
תכפר
על־המזבח
וקדשת
אתו
והיה
המזבח
קדש
קדשים
כל־הנגע
במזבח
יקדש:
ס
(שמות פרק כט פסוק לז)
שבעת
ימים
תכפר
על־המזבח
וקדשת
אתו
והיה
המזבח
קדש
קדשים
כל־הנגע
במזבח
יקדש:
ס
(שמות פרק כט פסוק לז)
תרגום אונקלוס:
שִׁבעָה
יוֹמִין
תְּכַפַּר
עַל
מַדבְּחָא
וּתקַדֵּישׁ
יָתֵיהּ
וִיהֵי
מַדבְּחָא
קֹדֶשׁ
קֻדשִׁין
כָּל
דְּיִקרַב
בְּמַדבְּחָא
יִתקַדַּשׁ
:
עין המסורה:
תכפר
-
ב':
שמ'
כט
,
לז;
יר'
יח
,
כג.
והיה
המזבח
-
ב':
שמ'
כט
,
לז;
מ
,
י.
רש"י:
והיה
המזבח
קדש
קדשים
-
ומה
היא
קדושתו?
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
אפילו
קרבן
פסול
שעלה
עליו
,
קִדְשוֹ
המזבח
להכשירו
,
שלא
ירד.
מתוך
שנאמר
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
שומע
אני
בין
ראוי
בין
שאינו
ראוי
,
כגון
דבר
שלא
היה
פסולו
בקודש:
הרובע
והנרבע
והטריפה
וכיוצא
בהן?
תלמוד
לומר:
"וזה
אשר
תעשה"
(להלן
,
לח)
הסמוך
אחריו:
מה
עולה
ראויה
,
אף
כל
ראוי
(ראה
זבחים
פג
,
ב)
-
שנראה
לו
כבר
ונפסל
משבא
לעזרה
,
כגון:
הלן
והיוצא
והטמא
,
ושנשחט
במחשבת
חוץ
לזמנו
וחוץ
למקומו
וכיוצא
בהן.
רשב"ם:
כל
הנוגע
וקרב
אל
המזבח
,
יקדש
ויטהר
תחילה
בטרם
יקרב
אל
המזבח.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
שבעת
ימים
תכפר
-
כאשר
תכפר
שבעת
ימים
על
המזבח
,
וכבר
משחת
אותו
(ראה
לעיל
,
לו)
,
אז
יהיה
המזבח
קודש
קדשים;
והטעם:
קדש
כאחד
הקדשים;
כי
הפרש
יש
בתוספת
הה"א.
על
כן
תעו
הגוים
בפירוש
"ולמשוח
קדש
קדשים"
(דנ'
ט
,
כד)
,
ופירושו
באמת:
על
המזבח;
כאשר
הראיתיך
בספר
דניאל.
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
טעמו
,
שלא
יגע
בו
זר
,
כי
אם
הכהן
שהוא
קדוש.
ורבים
פרשוהו
(ראה
רש"י
ורס"ג
תורה):
כל
דבר
שיגע
בו
,
הוא
קודש
לשם.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
שבעת.
קדש
קדשים
-
קדש
כאחד
הקדשים.
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
כמו
"כל
אשר
יגע
בבשרה
יקדש"
(וי'
ו
,
כ).
ויש
אומרים
,
כי
על
הלחם
ידבר
(ראה
לעיל
,
ב)
,
שלא
יגעו
אם
לא
יהיו
קדושים;
והטעם
,
שלא
יהיו
טמאים.
ר' יוסף בכור שור:
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
לפי
פשוטו:
יהיה
קדוש
,
שצריך
לקדש
ולטהר
,
מפני
שמזבח
קדש
קדשים.
ויש
לומר
,
שאחר
שהמזבח
מקודש
על
ידי
משחה
-
הנוגע
בו
יִמָשח
ממנו
,
כי
הנוגע
בדבר
נמשח
גם
הוא
נמשח
,
שהמשיחה
שבֵּיה
מושחת
הנוגע.
ולהזהיר
שלא
יגעו
בו
שלא
לצורך
אמר
כן.
ורבותינו
פירשו
(ראה
משנה
זבחים
ט
,
א):
כל
הראוי
למזבח
,
מזבח
מקדשו
להיות
לו
קדושת
הגוף;
והוא
הדין
לשאר
כלי
שרת
,
שמקדישין
את
הראוי
להם
(ראה
זבחים
פז
,
א).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
כל
הנוגע
במזבח
יקדש
-
הנה
יקָרא
'הנוגע
במזבח'
מה
שדרכו
שיהיה
נוגע
במזבח
,
והם
הדברים
הראויים
לו
,
כי
הם
לבדם
המתוארים
בזה
התאר;
ובא
בזה
המאמר
להרבות
מה
שהיה
מהם
נפסל
משבא
לעזרה
,
כמו
טמא
,
ויוצא
,
ולן
,
וכיוצא
בהם
(ראה
משנה
זבחים
ט
,
ב).
ואין
ראוי
שיובן
שיהיה
הרצון
,
שיקדש
הנוגע
במזבח
ממה
שלא
היה
ראוי
לו
כלל
,
כגון
בהמה
טמאה
ובעל
מום
ומה
שידמה
להם
,
כי
אין
זה
ממה
שראוי
שיתואר
בשהוא
נוגע
במזבח
,
כי
אינו
ראוי
לו
כלל.
וראוי
שלא
תעלם
ממנו
הסבה
בסדור
אשר
באלו
הקרבנות.
וזה
,
כי
החטאת
היה
קרב
ראשונה
,
לכפרה;
וחלק
מועט
ממנו
היה
קרב
לשם
יתעלה
(ראה
וי'
ד
,
ח
-
יב)
,
כי
הבעלים
הם
בלתי
ראויים
שיקח
מהם
השם
יתעלה
מנחה
ודורון
(ראה
זבחים
ז
,
ב).
ואחר
שנתכפר
להם
יקריבו
עולה
,
שהיא
כולה
לשם
יתעלה
(ראה
וי'
א
,
ח
-
ט)
,
להורות
שהם
מתקרבים
לעבודת
השם
יתעלה.
ואחר
העולה
יבא
הקרבן
שהוא
במדרגת
השלמים
,
שקצתו
קרב
לשם
יתעלה
וקצתו
לכהנים
וקצתו
לבעלים
(ראה
וי'
ז
,
כח
-
לד)
,
להורות
שהם
באהבה
עם
השם
יתעלה
,
עד
שיאכלו
על
שולחן
אחד.