תנ"ך - ופר
חטאת
תעשה
ליום
על־הכפרים
וחטאת
על־המזבח
בכפרך
עליו
ומשחת
אתו
לקדשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּפַ֨ר
חַטָּ֜את
תַּעֲשֶׂ֤ה
לַיּוֹם֙
עַל־הַכִּפֻּרִ֔ים
וְחִטֵּאתָ֙
עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ
בְּכַפֶּרְךָ֖
עָלָ֑יו
וּמָשַׁחְתָּ֥
אֹת֖וֹ
לְקַדְּשֽׁוֹ:
(שמות פרק כט פסוק לו)
וּפַר
חַטָּאת
תַּעֲשֶׂה
לַיּוֹם
עַל־הַכִּפֻּרִים
וְחִטֵּאתָ
עַל־הַמִּזְבֵּחַ
בְּכַפֶּרְךָ
עָלָיו
וּמָשַׁחְתָּ
אֹתוֹ
לְקַדְּשׁוֹ:
(שמות פרק כט פסוק לו)
ופר
חטאת
תעשה
ליום
על־הכפרים
וחטאת
על־המזבח
בכפרך
עליו
ומשחת
אתו
לקדשו:
(שמות פרק כט פסוק לו)
ופר
חטאת
תעשה
ליום
על־הכפרים
וחטאת
על־המזבח
בכפרך
עליו
ומשחת
אתו
לקדשו:
(שמות פרק כט פסוק לו)
תרגום אונקלוס:
וְתוֹרָא
דְחַטָתָא
תַּעֲבֵיד
לְיוֹמָא
עַל
כִּפּוּרַיָא
וּתדַכֵּי
עַל
מַדבְּחָא
בְּכַפָּרוּתָך
עֲלוֹהִי
וּתרַבֵּי
יָתֵיהּ
לְקַדָּשׁוּתֵיהּ
:
עין המסורה:
ליום
-
כ':
שמ'
יט
,
יא;
כט
,
לו
,
לח;
*במ'
ז
,
יא
(פעמיים);
כח
,
ג
,
כד;
יר'
לז
,
כא;
יח'
ד
,
י;
ל
,
ב;
מג
,
כה;
מה
,
כג
(פעמיים);
מו
,
יג;
יואל
א
,
טו;
מל'
ג
,
יז;
אס'
ג
,
יד;
ח
,
יג;
דה"א
כו
,
יז
(פעמיים).
וחטאת
-
ג':
שמ'
כט
,
לו;
יח'
מג
,
כ;
מה
,
יח.
מסורה קטנה:
ופר
חטאת
-
ל';
ליום
-
כ';
וחטאת
-
ג';
בכפרך
-
ל'.
רש"י:
ופר
החטאת
(בנוסחנו:
חטאת)
תעשה
בכל
יום
על
הכפורים
-
בשביל
הכפורים
,
לכפר
על
המזבח
מכל
זרות
ותיעוב.
ולפי
שנאמר
"שבעת
ימים
תמלא
את
(בנוסחנו
ללא
'את')
ידם"
(לעיל
,
לה)
,
אין
לי
אלא
דבר
הבא
בשבילם
-
האילים
והלחם
-
אבל
הבא
בשביל
המזבח
,
כגון
פר
שהוא
לחיטוי
המזבח
,
לא
שמענו?
לכך
הוצרך
מקרא
זה.
ומדרש
'תורת
כהנים'
(צו
מילואים
פרשתא
א
,
טו)
אומר:
כפרת
המזבח
הוצרכה
,
שמא
התנדב
איש
מישראל
דבר
גזל
במלאכת
המשכן
והמזבח.
וחטאת
-
"ותדכי"
(ת"א)
-
לשון
מתנת
דמים
הנתנים
באצבע
קרוי
'חיטוי'.
ומשחת
אותו
-
בשמן
המשחה;
כל
המשיחות
כמין
'כי'
(ראה
פירושו
לעיל
,
ב).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ופר
חטאת
תעשה
בכל
יום
מהשבעה
,
על
המזבח
,
כְּפַר
החטאת
הנזכר
(לעיל
,
י
-
יד).
וחטאת
על
המזבח
-
פירושו:
תקריב
חטאת
בעדו
ותכפר
עליו.
והנה
שב
המזבח
ככהן
,
וימשחנו
בשמן
המשחה;
והטעם:
לכפר
על
אדמת
המזבח
,
כי
מי
ידע
מה
עבודה
היתה
לפנים
על
אדמת
המזבח.
והמפרשים
אמרו
(ראה
ת"א)
,
כי
וחטאת
-
כמו
"וטהרת"
(במ'
ח
,
ו);
וכן
בכפרך.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ופר.
תעשה
ליום
-
לכל
יום
משבעת
ימי
המלואים.
וטעם
על
הכפורים
-
על
שני
האילים
(ראה
לעיל
,
א).
וכתוב
"כאשר
עשה
ביום
הזה
צוה
יי'
לעשות
לכפר
עליכם"
(וי'
ח
,
לד).
רמב"ן:
תעשה
ליום
על
הכפורים
-
בשביל
הכפורים
,
לכפר
על
המזבח
מכל
זרות
ותיעוב.
ומדרש
'תורת
כהנים'
(צו
מילואים
פרשתא
א
,
טו)
אומר:
כפרת
המזבח
הוצרכה
,
שמא
התנדב
אדם
דבר
גזל
במלאכת
המשכן
והמזבח;
לשון
רבנו
שלמה.
והנכון
,
כי
על
הכפורים
-
על
שני
האילים
שהם
כפורים
לאהרן
ולבניו
,
כמו
שאמר
כאן
"ואכלו
אותם
אשר
כופר
בהם"
(לעיל
,
לג)
,
ואף
כי
החטאת
כפרה;
וכתיב
"כאשר
עשה
ביום
הזה
צוה
יי'...
לכפר
עליכם"
(וי'
ח
,
לד)
,
כדברי
רבי
אברהם
(בפירוש
ב
,
הארוך).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ופר
חטאת
תעשה
ליום
על
הכפורים
-
רוצה
לומר:
בכל
יום
מהשבעת
ימי
המלואים
,
כי
בכל
יום
יעשה
כמו
אלו
הקרבנות
שזכר
בזאת
הפרשה.
והנה
זכר
החטאת
-
לפי
שכבר
יחשב
שלא
יצטרכו
לפר
החטאת
כי
אם
ביום
הראשון
,
ובו
תִשלם
להם
הכפרה
,
ולזה
זכר
שבכל
יום
ויום
יקריבו
פר
חטאת.
וחטאת
על
המזבח
-
רוצה
לומר
,
שיזה
מדמו
עליו.
ומשחת
אותו
לקדשו
-
הנה
זאת
המשיחה
היא
משמן
המשחה
,
והיא
כמו
'כִי'
יוָנית
(ראה
כריתות
ה
,
ב).