תנ"ך - ופר חטאת תעשה ליום על־הכפרים וחטאת על־המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל־הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ: (שמות פרק כט פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל־הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ: (שמות פרק כט פסוק לו)

טקסט בלבד:

ופר חטאת תעשה ליום על־הכפרים וחטאת על־המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו: (שמות פרק כט פסוק לו)

תיקון קוראים:

ופר חטאת תעשה ליום על־הכפרים וחטאת על־המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו: (שמות פרק כט פסוק לו)

תרגום אונקלוס:
וְתוֹרָא דְחַטָתָא תַּעֲבֵיד לְיוֹמָא עַל כִּפּוּרַיָא וּתדַכֵּי עַל מַדבְּחָא בְּכַפָּרוּתָך עֲלוֹהִי וּתרַבֵּי יָתֵיהּ לְקַדָּשׁוּתֵיהּ :

עין המסורה:
ליום - כ': שמ' יט , יא; כט , לו , לח; *במ' ז , יא (פעמיים); כח , ג , כד; יר' לז , כא; יח' ד , י; ל , ב; מג , כה; מה , כג (פעמיים); מו , יג; יואל א , טו; מל' ג , יז; אס' ג , יד; ח , יג; דה"א כו , יז (פעמיים). וחטאת - ג': שמ' כט , לו; יח' מג , כ; מה , יח.

מסורה קטנה:
ופר חטאת - ל'; ליום - כ'; וחטאת - ג'; בכפרך - ל'.

רש"י:
ופר החטאת (בנוסחנו: חטאת) תעשה בכל יום על הכפורים - בשביל הכפורים , לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב. ולפי שנאמר "שבעת ימים תמלא את (בנוסחנו ללא 'את') ידם" (לעיל , לה) , אין לי אלא דבר הבא בשבילם - האילים והלחם - אבל הבא בשביל המזבח , כגון פר שהוא לחיטוי המזבח , לא שמענו? לכך הוצרך מקרא זה. ומדרש 'תורת כהנים' (צו מילואים פרשתא א , טו) אומר: כפרת המזבח הוצרכה , שמא התנדב איש מישראל דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח. וחטאת - "ותדכי" (ת"א) - לשון מתנת דמים הנתנים באצבע קרוי 'חיטוי'. ומשחת אותו - בשמן המשחה; כל המשיחות כמין 'כי' (ראה פירושו לעיל , ב).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ופר חטאת תעשה בכל יום מהשבעה , על המזבח , כְּפַר החטאת הנזכר (לעיל , י - יד). וחטאת על המזבח - פירושו: תקריב חטאת בעדו ותכפר עליו. והנה שב המזבח ככהן , וימשחנו בשמן המשחה; והטעם: לכפר על אדמת המזבח , כי מי ידע מה עבודה היתה לפנים על אדמת המזבח. והמפרשים אמרו (ראה ת"א) , כי וחטאת - כמו "וטהרת" (במ' ח , ו); וכן בכפרך.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ופר. תעשה ליום - לכל יום משבעת ימי המלואים. וטעם על הכפורים - על שני האילים (ראה לעיל , א). וכתוב "כאשר עשה ביום הזה צוה יי' לעשות לכפר עליכם" (וי' ח , לד).

רמב"ן:
תעשה ליום על הכפורים - בשביל הכפורים , לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב. ומדרש 'תורת כהנים' (צו מילואים פרשתא א , טו) אומר: כפרת המזבח הוצרכה , שמא התנדב אדם דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח; לשון רבנו שלמה. והנכון , כי על הכפורים - על שני האילים שהם כפורים לאהרן ולבניו , כמו שאמר כאן "ואכלו אותם אשר כופר בהם" (לעיל , לג) , ואף כי החטאת כפרה; וכתיב "כאשר עשה ביום הזה צוה יי'... לכפר עליכם" (וי' ח , לד) , כדברי רבי אברהם (בפירוש ב , הארוך).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים - רוצה לומר: בכל יום מהשבעת ימי המלואים , כי בכל יום יעשה כמו אלו הקרבנות שזכר בזאת הפרשה. והנה זכר החטאת - לפי שכבר יחשב שלא יצטרכו לפר החטאת כי אם ביום הראשון , ובו תִשלם להם הכפרה , ולזה זכר שבכל יום ויום יקריבו פר חטאת. וחטאת על המזבח - רוצה לומר , שיזה מדמו עליו. ומשחת אותו לקדשו - הנה זאת המשיחה היא משמן המשחה , והיא כמו 'כִי' יוָנית (ראה כריתות ה , ב).
ריכוז קישורים