תנ"ך - וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם: פ (שמות פרק כט פסוק מו)

וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם: פ (שמות פרק כט פסוק מו)

וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ה' אלהיהם: פ (שמות פרק כט פסוק מו)

וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם: פ (שמות פרק כט פסוק מו)

תרגום אונקלוס:

וְיִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲהוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרעָא דְמִצרַיִם לְאַשׁרָאָה שְׁכִינְתִי בֵינֵיהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲהוֹן :

עין המסורה:

אני יי' אלהיהם - ח': שמ' כט , מו (פעמיים); וי' כו , מד; יח' כח , כו; לד , ל; לט , כב , כח; זכ' י , ו.

מסורה קטנה:

לשכני - ל'.

רש"י:

לשכני בתוכם - על מנת לשכון אני בתוכם.

רשב"ם:

הוצאתי אותם מארץ מצרים - כדי לשכני בתוכם.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וטעם לשכני בתוכם - כאשר פרשתי לך בפסוק "תעבדון את האלהים" (שמ' ג , יב): כי הוצאתים , לעשות לי מקדש ואשכון בתוכם. וטעם "והייתי להם לאלהים" (לעיל , מה) - באמונת הלב; והם חייבים לעבוד אותי.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

וידעו - הטעם: אז ידעו כי לא הוצאתי אותם ממצרים , רק בעבור שיעשו לי משכן ושכנתי בתוכם (ע"פ שמ' כה , ח); זהו "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמ' ג , יב).

רמב"ן:

לשכני בתוכם - על מנת לשכון בתוכם; לשון רבנו שלמה. ושמוש הלמ"ד בתנאי כזה איננו נמצא. ויתכן שיאמר: וידעו בשכני בתוכם כי אני יי' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים; כי ידעו כבודי , ויאמינו שאני הוצאתי אותם מארץ מצרים. והוא כדרך "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל" (ש"א יח , יד); "כי בוחר אתה לבן ישי" (ש"א כ , ל); "על אשר מריתם פי (בנוסחנו: את פי) למי מריבה" (במ' כ , כד); והדומים להם. אבל רבי אברהם אמר (בפירוש ב , הארוך) , כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים , רק בעבור שאשכון בתוכם; וזהו "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמ' ג , יב). ויפה פירש; ואם כן יש בענין סוד גדול , כי כפי פשט הדבר , השכינה בישראל - צורך הדיוט , לא צורך גבוה; אבל הוא כענין שאמר הכתוב "ישראל אשר בך אתפאר" (יש' מט , ג) , ואמר יהושע "ומה תעשה לשמך הגדול" (יהו' ז , ט) , ופסוקים רבים באו כן: "אוה למושב לו" (תה' קלב , יג); "פה אשב כי אויתיה" (שם , יד); וכתוב "והארץ אזכור" (וי' כו , מב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ושכנתי בתוך בני ישראל - רוצה לומר , שתדבק השגחתי בהם במה שיקנו מהשלמות בסבת המשכן והעבודה הנעשית בו , ואהיה להם למנהיג , להצילם מהרעות הנכונות לבא עליהם מצד מערכת הכוכבים , באמצעות ההודעה אשר תבא להם בהם מצד הנבואה. ואז יתבאר להם , בראותם השגחתי הדבקה בהם , כי אני יי' אלהיהם , אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים על צד ההשגחה הפרטית.