תנ"ך - וחגרת
אתם
אבנט
אהרן
ובניו
וחבשת
להם
מגבעת
והיתה
להם
כהנה
לחקת
עולם
ומלאת
יד־אהרן
ויד־בניו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְחָגַרְתָּ֩
אֹתָ֨ם
אַבְנֵ֜ט
אַהֲרֹ֣ן
וּבָנָ֗יו
וְחָבַשְׁתָּ֤
לָהֶם֙
מִגְבָּעֹ֔ת
וְהָיְתָ֥ה
לָהֶ֛ם
כְּהֻנָּ֖ה
לְחֻקַּ֣ת
עוֹלָ֑ם
וּמִלֵּאתָ֥
יַֽד־אַהֲרֹ֖ן
וְיַד־בָּנָֽיו:
(שמות פרק כט פסוק ט)
וְחָגַרְתָּ
אֹתָם
אַבְנֵט
אַהֲרֹן
וּבָנָיו
וְחָבַשְׁתָּ
לָהֶם
מִגְבָּעֹת
וְהָיְתָה
לָהֶם
כְּהֻנָּה
לְחֻקַּת
עוֹלָם
וּמִלֵּאתָ
יַד־אַהֲרֹן
וְיַד־בָּנָיו:
(שמות פרק כט פסוק ט)
וחגרת
אתם
אבנט
אהרן
ובניו
וחבשת
להם
מגבעת
והיתה
להם
כהנה
לחקת
עולם
ומלאת
יד־אהרן
ויד־בניו:
(שמות פרק כט פסוק ט)
וחגרת
אתם
אבנט
אהרן
ובניו
וחבשת
להם
מגבעת
והיתה
להם
כהנה
לחקת
עולם
ומלאת
יד־אהרן
ויד־בניו:
(שמות פרק כט פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וּתזָרֵיז
יָתְהוֹן
הִמיָנִין
אַהֲרֹן
וּבנוֹהִי
וְתַתקֵין
לְהוֹן
קוֹבְעִין
וּתהֵי
לְהוֹן
כְּהוּנְתָא
לִקיָם
עָלַם
וּתקָרֵיב
קֻרבָּנָא
דְאַהֲרֹן
וְקֻרבָּנָא
דִבנוֹהִי
:
רש"י:
והיתה
להם
-
מילוי
ידים
זה
-
לכהונת
עולם;
ומלאת
-
על
ידי
הדברים
האלה
-
יד
אהרן
ויד
בניו
במינוי
הכהונה.
רשב"ם:
וחגרת
אותם
אבנט
אהרן
ובניו
-
בן
נחלקו
במסכת
יומא
(ה
,
ב)
,
לפי
שאין
סדר
לבישתן
הכתוב
כאן
כַּסדר
ב'צו
את
אהרן'
(וי'
ח
,
ז
-
ט).
ולפי
הפשט
,
אין
לדקדק.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וחגרת
להם
אבנט
-
כולל
אהרן
ובניו;
וכן
המכנסים.
ואחר
שהזכיר
אותם
הוסיף
לבאר
אהרן
ובניו
-
כמו
"ותפתח
ותראהו
את
הילד"
(שמ'
ב
,
ו).
ומלת
וחבשת
-
כמו
"לא
אהיה
חובש"
(יש'
ג
,
ז).
ומלאת
-
דעת
המתרגם
ארמית
(ת"א):
כמו
"ומלאו
ידו"
(יח'
מג
,
כו;
ראה
ת"י).
רק
מה
נעשה
במלת
"מלאו
ידיכם
(בנוסחנו:
ידכם)
היום"
(שמ'
לב
,
כט)?
והגאון
יפרש
(רס"ג
תורה)
יד
-
חיוב.
ואחרים
אמרו
,
כי
"מלואים"
(להלן
,
כב)
-
להיותם
שלימים
ומליאים
ורגילים.
והנה
מה
יעשו
במלת
"ומלאו
ידו"
(יח'
מג
,
כו)?
רמב"ן:
וחגרת
אותם
אבנט
-
ירמוז
לאהרן
ובניו
,
ושב
לפרש:
אהרן
ובניו;
כמו
"יביאה
את
תרומת
יי'"
(שמ'
לה
,
ה);
"אשר
לא
יעבדו
אותו
את
נבוכד
נצר"
(בנוסחנו:
נבוכדנאצר;
יר'
כז
,
ח);
כדברי
רבי
אברהם
(בפירוש
ב
,
הארוך).
אם
כן
,
יחזור
וחבשת
להם
מגבעות
למקצתם
,
כי
אהרן
אין
לו
מגבעת
,
והמצנפת
כבר
היא
על
ראשו
(ראה
לעיל
,
ו).
ויתכן
שיהיה
שיעור
הכתוב:
וחגרת
אותם
אבנט
,
ואהרן
ובניו
-
יאמר:
תחגור
בניו
הנזכרים
אבנט
,
ואהרן
עצמו
עם
בניו.
ובעבור
שהאבנט
שוה
בכולם
,
לא
הוזכר
עם
בגדי
אהרן
למעלה
(פס'
ה
-
ו)
,
והוצרך
עתה
לומר
שיחגרנו
אבנט
כבניו.
ולא
הזכיר
המכנסים
כי
לא
הוצרך
,
כאשר
פירשתי
(שמ'
כח
,
לה).
והטעם
בהפריש
המכנסים
משאר
הבגדים
,
כי
כל
הבגדים
היה
משה
מלביש
אותם
,
כמו
שצווה
"והלבשתם"
(לעיל
,
ח)
,
אבל
המכנסים
,
שהם
"לכסות
בשר
ערוה"
(שמ'
כח
,
מב)
,
היו
הם
לובשים
אותם
,
בהצנע
,
ולכן
לא
הזכירם
עתה
בכלל
"ולקחת
את
הבגדים
והלבשת"
(לעיל
,
ה);
ולפיכך
הפרישם
במצוה
ובענש
(ראה
שמ'
כח
,
מב
-
מג)
,
כמו
שהזכרתי
למעלה
(שמ'
כח
,
מג).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והיתה
להם
כהונה
לחקת
עולם
-
רוצה
לומר
,
שאחר
זה
לא
יצטרכו
לכמו
זה
הפועל
לחדש
להם
כהונה
,
אבל
יהיו
בניהם
אחריהם
לדורותם
כולם
כהנים.
ואולם
לכהונה
גדולה
תצטרך
משיחה
,
וזה
תמיד
(ראה
כריתות
ה
,
ב);
כי
לא
יתכן
שיהיו
בני
הכהן
הגדול
כהנים
גדולים
,
כי
לא
יהיה
שם
כי
אם
כהן
גדול
אחד.
או
ירצה
בזה
,
כי
בזאת
הלבישה
תהיה
להם
כהונה
תמיד
,
לא
כשלא
יהיו
לבושים
אלו
הבגדים
,
כי
אז
הם
במדרגת
זרים
לעבוד
עבודתם
(ראה
מש"ת
כלי
המקדש
י
,
ד).
ומלאת
יד
אהרן
ויד
בניו
-
רוצה
לומר
,
שתשלים
ידם
ויכלתם
לעבוד
זאת
העבודה
אשר
יעבדו
בה
באלו
הקרבנות
שתקריב
עליהם
,
כי
אחר
זה
יהיה
להם
רשות
ויכולת
לעבוד
עבודתם.