תנ"ך - והקרבת את־הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש הפר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר: (שמות פרק כט פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר: (שמות פרק כט פסוק י)

טקסט בלבד:

והקרבת את־הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש הפר: (שמות פרק כט פסוק י)

תיקון קוראים:

והקרבת את־הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש הפר: (שמות פרק כט פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וּתקָרֵיב יָת תּוֹרָא לִקדָם מַשׁכַּן זִמנָא וְיִסמוֹך אַהֲרֹן וּבנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ תּוֹרָא :

עין המסורה:
לפני אהל מועד - ז': שמ' כט , י; *וי' ג , ח , יג; ד , יד; *במ' ג , ז , לח; ח , ט.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והקרבת - כבר הזכיר זה (לעיל , ג); והנה הטעם: כאשר תקריב את הפר , יסמוך אהרן ובניו עליו. ויש אומרים , כי טעם וסמך אהרן - לבדו , ואחר כך בניו; ועל האיל כתוב "וסמכו אהרן ובניו" (להלן , טו). והנה הטעם: כאשר הוא , שיסמכו יחדיו , לא זה לפני זה.

רמב"ן:
והקרבת את הפר לפני אהל מועד - אמר רבי אברהם (בפירוש ב , הארוך) , כי טעמו: כאשר תקריב את הפר לפני אהל מועד , יסמוך אהרן ובניו עליו; כי כבר הזכיר זה למעלה (פס' ג - ד). והנכון בעיני כאשר פירשתי (שם) , ששם צוה להקריבם ולא פירש 'אל אהל מועד' , רק שיקריב אותם; והטעם , שיקריבם אל מקום הכהנים , שיהיו מזומנים , ודי שיהיו לפני פתח חצר המשכן; ועכשו הצריך שיקריבם לפני אהל מועד , אל פתח האהל , כאשר יפרש בשחיטה (להלן , יא) , כי הסמיכה תהיה שם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והקרבת את הפר לפני אהל מועד - הוא החלק מחצר אהל מועד שהיה בו מזבח העולה , כי אותו החלק ממנו היה לפני אהל מועד (ראה שמ' מ , ו) , לא מה שהיה ממנו לצדדי אהל מועד ולאחריו. וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר - הנה מזה המקום נלמד , שהסמיכה היא בשתי ידים; ושהסמיכה יחוייב שתהיה בבעלים , ולא נֹאמר בזה הענין ששלוחו של אדם כמותו (ראה משנה מנחות ט , ח); ולזה דקדקה התורה שיהיו אהרן ובניו כולם סומכים את ידיהם על ראש הפר. וענין זאת הסמיכה היתה להעיר על שהחטאים נפרדו מהם וכאלו הושמו על זה הבעל חיים. והוא מבואר , שהנרצה בזה לא יִשלַם בסמיכה לבד , אבל בתשובה , ואמנם היתה הסמיכה מעירה על התשובה. וכן ראוי שתבין הענין בכל הסמיכות שהיו על הקרבנות , ולזה היה בלתי ראוי שתֵעשה על יד שליח .
ריכוז קישורים