תנ"ך - ביני
ובין
בני
ישראל
אות
הוא
לעלם
כי־ששת
ימים
עשה
ה'
את־השמים
ואת־הארץ
וביום
השביעי
שבת
וינפש:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֵּינִ֗י
וּבֵין֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
א֥וֹת
הִ֖וא
לְעֹלָ֑ם
כִּי־שֵׁ֣שֶׁת
יָמִ֗ים
עָשָׂ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם
וְאֶת־הָאָ֔רֶץ
וּבַיּוֹם֙
הַשְּׁבִיעִ֔י
שָׁבַ֖ת
וַיִּנָּפַֽשׁ:
ס
(שמות פרק לא פסוק יז)
בֵּינִי
וּבֵין
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אוֹת
הִוא
לְעֹלָם
כִּי־שֵׁשֶׁת
יָמִים
עָשָׂה
יְהוָה
אֶת־הַשָּׁמַיִם
וְאֶת־הָאָרֶץ
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
שָׁבַת
וַיִּנָּפַשׁ:
ס
(שמות פרק לא פסוק יז)
ביני
ובין
בני
ישראל
אות
הוא
לעלם
כי־ששת
ימים
עשה
ה'
את־השמים
ואת־הארץ
וביום
השביעי
שבת
וינפש:
ס
(שמות פרק לא פסוק יז)
ביני
ובין
בני
ישראל
אות
הוא
לעלם
כי־ששת
ימים
עשה
יהוה
את־השמים
ואת־הארץ
וביום
השביעי
שבת
וינפש:
ס
(שמות פרק לא פסוק יז)
תרגום אונקלוס:
בֵּין
מֵימְרִי
וּבֵין
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
אָת
הִיא
לְעָלַם
אֲרֵי
שִׁתָּה
יוֹמִין
עֲבַד
יְיָ
יָת
שְׁמַיָא
וְיָת
אַרעָא
וּביוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
שְׁבָת
וְנָח
:
עין המסורה:
לעלם
-
י'
חסר
בתורה:
ראה
שמ'
כא
,
ו.
לעלם
-
י"ח
חסר:
ראה
שמ'
כא
,
ו.
את
-
השמים
ואת
-
הארץ
-
י"ג:
בר'
א
,
א;
שמ'
כ
,
יא;
לא
,
יז;
דב'
ד
,
כו;
ל
,
יט;
לא
,
כח;
מ"ב
יט
,
טו;
יש'
לז
,
טז;
יר'
כג
,
כד;
לב
,
יז;
*חגי
ב
,
ו
,
כא;
דה"ב
ב
,
יא.
מסורה קטנה:
לעלם
-
י'
חס'
בתור';
את
-
השמים
ואת
-
הארץ
-
י"ג;
וינפש
-
ל'.
רש"י:
וינפש
-
כתרגומו;
וכל
לשון
'נופש'
הוא
לשון
'נֶפֶש'
,
שמשיב
נפשו
ונשמתו
בהרגעו
מטורח
מלאכה.
ומי
שכתוב
בו
"לא
ייעף
ולא
ייגע"
(יש'
מ
,
כח)
,
וכל
פעלו
במאמר
,
הכתיב
מנוחה
לעצמו
לשַׂבֵּר
את
האזן
מה
שהיא
יכולה
לשמוע.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
ביני
ובין
בני
ישראל
אות
היא
-
פירש
הפסוק
שהוא
למעלה
(פס'
יג)
,
מה
האות
הוא:
כי
ששת
ימים.
והנה
העושה
מלאכה
בשבת
מכחש
מעשה
בראשית.
ויש
מפרשים
אות
היא
לעולם
-
שהיא
אות
,
כי
העולם
נברא.
וכבר
חפשתי
בכל
המקרא
ולא
מצאתי
'עולם'
כי
אם
כמשמעו
,
כמו
"לעולם
ועד"
(שמ'
טו
,
יח).
ו'עולם'
קדמונינו
-
לשון
בפני
עצמה.
וינפש
-
כמו
שיגע
וישיב
נפשו.
ואמת
,
כי
השם
לא
ייגע
ולא
ייעף
(ע"פ
יש'
מ
,
כח)
,
רק
דברה
תורה
כלשון
בני
אדם
,
להבין
פתאים.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ביני.
במילה
כתיב
"ברית"
,
גם
"אות"
(בר'
יז
,
יא)
,
וככה
בשבת.
והגאון
אמר:
כאשר
ימצא
נמול
בפריעה
,
ידעו
המוצאים
אותו
שהוא
מישראל
,
וככה
כאשר
לא
יעשה
מלאכה
או
ישא
או
יתן
בשבת.
ולפי
דעתי
,
כי
פירוש
אות
היא
הוא
,
כי
ששת
ימים
עשה
יי';
והנה
העושה
מלאכה
בשבת
מכחש
הוא
במעשה
בראשית.
והתורה
אמרה
כלשון
בני
אדם
,
להבין
השומעים
,
ואמרה:
וינפש;
כי
השם
לא
ייעף
ולא
ייגע
(ע"פ
יש'
מ
,
כח).
כי
הנה
בריותיו
שהם
הגוִיות
הנכבדות
,
שהם
צבאות
השמים
לעולמי
עד
,
סובבים
ביום
ובלילה
,
ואף
כי
הנכבדים
שאינם
גופות
,
ואף
כי
יוצר
הכל
,
שהוא
שוכן
עד
(ע"פ
יש'
נז
,
טו)
ויושב
קדם
(ע"פ
תה'
נה
,
כ)
,
ואין
מעשיו
בתנועה
,
רק
הכל
נעשה
בעבורו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ביני
ובין
בני
ישראל
אות
היא
לעולם
כי
ששת
ימים
עשה
יי'
וגו'
-
הנה
זה
האות
הוא
,
שהשבת
תעירנו
על
שהשם
יתעלה
חִדש
העולם
אַחַר
שלא
היה.
וזה
האות
הוא
זולת
האות
הקודם
(ראה
לעיל
,
יג)
,
כי
הוא
היה
לדעת
כי
יי'
הוא
מקדש
אותנו.
ולזה
היתה
מצות
השבת
,
לפי
מה
שהתבאר
בתורה
,
לשלש
סבות
,
והם
השתי
סבות
שנזכרו
בזה
המקום
,
והשלישית
היא
להעמידנו
על
שהשם
יתעלה
הוציאנו
ממצרים
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'ואתחנן'
(ראה
דב'
ה
,
טו).
אמרוֹ
שבת
וינפש
-
הוא
לדבר
כלשון
בני
אדם;
כי
אין
אצלו
יגיעה
ולֵאוּת
כלל.
ואולם
התועלות
המגיעות
משמירת
שבת
כבר
זכרנום
במה
שקדם
(ראה
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
שמ'
כ
,
א
-
כג
,
תועלת
י)
ובזה
המקום.
(שתי
תועלות
לפרשת
'כי
תשא'
,
חלק
רביעי
-
בקובץ
תועלות
לרלב"ג).
(חלק
חמישי:
"ויתן
אל
משה
ככלותו"
וגו'
עד
"ראה
אתה
אומר
אלי";
לא
,
יח
-
שמ'
לג
,
יב).