תנ"ך - ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי: (שמות פרק לג פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: (שמות פרק לג פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי: (שמות פרק לג פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי: (שמות פרק לג פסוק כ)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר לָא תִכּוֹל לְמִחזֵי יָת אַפֵּי שְׁכִינְתִי אֲרֵי לָא יִחזֵינַנִי אֱנָשָׁא וְיִתקַיַים :

עין המסורה:
לראת - ג' חסר: בר' יא , ה; *שמ' י , ה; לג , כ. לראת את - פני (ראיית פנים) - ג': שמ' לג , כ; ש"ב ג , יג (פעמיים).

מסורה גדולה:
לראת ג' חס' ולא יוכל לראת ויאמר לא תוכל וירד יי'.

רש"י:
ויאמר לא תוכל וגו' - אף כש"אעביר כל טובי על פניך" (לעיל , יט) , איני נותן לך רשות לראות את פני.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויאמר הראני נא את כבודך - פירושו: כמו 'עצמך'; וכן "והיה בעבור כבודי" (להלן , כב); והעד , שאמר: "עד עברי" (שם) , ואמר "ויעבור יי' על פניו" (שמ' לד , ו). ויאמר הגאון (אמונות ודעות ע' קי) , כי כבודך - הוא אור , בראו השם לעתו; ופרש "עד עברי" (להלן , כב) - עד עבור כבודי; וטעם "וראית את אחורי" (להלן , כג) - האחרון מהאור , כמו "אחריתו" (תה' קט , יג); כי ראשיתו - לא יוכל לראותו. ולפי דעתי , שהכתוב דבר כמנהגו. כי ידענו דעת ברורה , כי אין השם גוף; ואחר שאיננו גוף , לא יתכן שיֵראה בעין , כי העין איננה רואה כי אם המקרים שהם בגוף. על כן אמרתי , שמלת הראיני איננה במראה עין; גם "ודבר יי' אל משה" (לעיל , יא) - איננו בפה , רק הוא הדיבור האמת; כי דיבור הפה - דמיון הוא. וטעם "כאשר ידבר איש אל רעהו" (שם) - שלא היה על יד שליח , שהוא מלאך; וזה הדיבור - עם יוצר בראשית ידבר , לא עם מלאך. והטעם: להתאחד בצורות שאין עצם להם , כי הם הסולם לעלות אל הנשגב; וזה לא יתכן לחי , בעבור הגוף; על כן: כי לא יראני האדם וחי. וטעם אעביר כל טובי - הם הפנים , שהם כדמיון 'ראשית' (ראה לעיל , יח). וקראתי בשם - נפסק; וכן "ויקרא בשם יי'" (שמ' לד , ה). והטעם , כי השם קרא השם בשם. וטעם וחנותי - אע"פ שאומר לך כי אני חנון ורחום , לא אחון , רק אשר ארצה שאחון , כאשר גזרתי בחכמתי. וטעם "על הצור" (להלן , כא) - הוא הגבוה; וטעם "בנקרת" (להלן , כב) - בצלו. וטעם "ושכתי כפי" (שם) - כעב שתכסה אור השמש ולא תראינה אותה העינים. והנמשל בו , כי המתאחד לא ירגיש , ובאותה העת יסור כח הנשמה מעל הגוף. וקרוב מזה הטעם "וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו" (שמ' לד , ג). וזה היום היה למשה כיום מעמד הר סיני לישראל , גם קרן בו עור פניו (ראה שמ' לד , כט). ועל דעת הקדמונים (ראה סע"ר ו) - שהיה ביום צום כיפורים ― ודעתי תדענה במשנה תורה (דב' י , א) ― כי אמרו ששלש פעמים עמד בהר ארבעים יום. וכשאתה חושב - שעלה בשביעי לסיון , וירד שתי פעמים , האחד - בדבר העגל (ראה שמ' לב , טו) , והשנית - להתפלל (ראה דב' ט , כה) , והשלישית - לפסול האבנים (ראה שמ' לד , ד). ודע , כי כל גוף הוא מורכב , יש לו פנים ואחור. והנה השמש , שאין בנבראים גוף נכבד וגדול ממנו , אין לו פנים ואחור; אף כי הכְּבוֹדִים , ואף כי יוצר בראשית! לכן כל 'כָּבוֹד' דבק בשם , והוא לבדו - אין לו ראשית ואחרית. והַדָּבֵק - אין לו אחרית מפאת השם , ויש לו ראשית מפאת כבוד אחר; גם אין לו אחרית כנגד הכבוד האחר , ויש לו ראשית בעבור הדבקו בשם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
לא יראַני - קמוץ , כמו: "ואומר אין רואָני" (ראה יש' מז , י); "להוציאָנו ממצרים" (שמ' יד , יא); "אם שוב (בנוסחנו: ישוב) ישיבֵני יי'" (ש"ב טו , ח). ופירוש וחי - כמו 'ויחיה'; כי מיד ימות. כי מנוח אמר , בעבור שראה המלאך: "מות נמות כי אלהים ראינו" (שו' יג , כב); גם יעקב אמר: "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בר' לב , ל); ואף כי השם הנכבד! ויש אומרים: לא יראני האדם - רק יחיה לעולם; וזה הפך הלשון. ואחרים אומרים , כי לא - ישרת בעבור אחר , וכן הוא: לא יראני האדם ולא חי , והטעם: המלאכים.

ר' יוסף בכור שור:
אבל מה שאמרת "הראני נא את כבודך" (לעיל , יח) , לא תוכל לראות (בנוסחנו נוסף: את) פני - באספקלריא המאירה. לא יראני האדם וחי - ולא שום דבר חי , אפילו המלאכים (ראה ספ"ב קג). ויש מפרשים לא יראני האדם וחי - שאם יראני , וחי לעולם. ומשמעות של מנוח: לא יראני - וחי אחר כך , אלא ימות מיד; כדכתיב "ויאמר מנוח... מות נמות כי אלהים ראינו" (שו' יג , כב).

רלב"ג - ביאור המילות:
הנה מקום אתי - רוצה לומר: אעפ"י שלא תוכל לראות פני , הנה תוכל להשיג מדרגה - מה ממציאותי.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ועל מה ששאל לראות כבוד השם יתעלה , באה התשובה לו: לא תוכל לראות את פני , כי אין כח באדם להשיג אחד מהשכלים הנפרדים , וכל שכן שאי אפשר לו שישיג השם יתעלה , כמו שבארנו בראשון מ'ספר מלחמות יי''; כי לא יתכן שיראני האדם ולא שום חי - רוצה לומר , שאפילו אחד מהשכלים הנפרדים לא ישיג השם יתעלה , כמו שהתבאר למי שעיין ב'אלהיות' ובדברינו בחמישי מ'ספר מלחמות יי''.
ריכוז קישורים