תנ"ך - ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: (שמות פרק לג פסוק יט)

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם: (שמות פרק לג פסוק יט)

ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם: (שמות פרק לג פסוק יט)

ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם: (שמות פרק לג פסוק יט)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר אֲנָא אַעבַּר כָּל טוּבִי עַל אַפָּך וְאֶקרֵי בִשׁמָא דַייָ קֳדָמָך וַאֲחוּן לְמַן דַּאֲחוּן וַאֲרַחֵים עַל מַן דַּאֲרַחֵים :

עין המסורה:

אעביר - ג' (ומלא): שמ' לג , יט; יח' יד , טו; זכ' יג , ב. טובי - ב' (ומלא): שמ' לג , יט; *יר' לא , יג. וחנתי - ב': שמ' לג , יט; איוב יט , יז.

מסורה קטנה:

אעביר - ג'; טובי - ב' את טובי ישבעו; וחנתי - ב' לבני בטני; אחן - ל'.

רש"י:

ויאמר אני אעביר וגו' - הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות , לפי שאני צריך ללמדך סדר תפילה , שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל , הזכרת לי זכות אבות; כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה? אני אעביר כל מידת טובי לפניך על הצור , ואתה נתון במערה , וקראתי בשם יי' לפניך - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות; וכסדר שאתה רואה אותי מעוטף וקורא שלש עשרה מידות (ראה ר"ה יז , ב) , הוי מלמד את ישראל לעשות , ועל ידי שיזכירו לפני "רחום וחנון" (שמ' לד , ו) [יהיו נענין] , כי רחמי לא כלים. וחנותי את אשר אחון - אותן פעמים שארצה לחון. ורחמתי - עת שאחפץ לרחם (ראה תנח' כי תשא כז). עד כאן לא הבטיחוֹ אלא 'עתים אענה עתים לא אענה' , אבל בשעת מעשה אמר לו: "הנה אנכי כרת ברית" (שמ' לד , י) - הבטיחו שאינן חוזרות ריקם (ראה ר"ה יז , ב).

רשב"ם:

וחנותי את אשר אחון וגו' - שם אפרש לך מידותי.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

ויאמר הראני נא את כבודך - פירושו: כמו 'עצמך'; וכן "והיה בעבור כבודי" (להלן , כב); והעד , שאמר: "עד עברי" (שם) , ואמר "ויעבור יי' על פניו" (שמ' לד , ו). ויאמר הגאון (אמונות ודעות ע' קי) , כי כבודך - הוא אור , בראו השם לעתו; ופרש "עד עברי" (להלן , כב) - עד עבור כבודי; וטעם "וראית את אחורי" (להלן , כג) - האחרון מהאור , כמו "אחריתו" (תה' קט , יג); כי ראשיתו - לא יוכל לראותו. ולפי דעתי , שהכתוב דבר כמנהגו. כי ידענו דעת ברורה , כי אין השם גוף; ואחר שאיננו גוף , לא יתכן שיֵראה בעין , כי העין איננה רואה כי אם המקרים שהם בגוף. על כן אמרתי , שמלת הראיני איננה במראה עין; גם "ודבר יי' אל משה" (לעיל , יא) - איננו בפה , רק הוא הדיבור האמת; כי דיבור הפה - דמיון הוא. וטעם "כאשר ידבר איש אל רעהו" (שם) - שלא היה על יד שליח , שהוא מלאך; וזה הדיבור - עם יוצר בראשית ידבר , לא עם מלאך. והטעם: להתאחד בצורות שאין עצם להם , כי הם הסולם לעלות אל הנשגב; וזה לא יתכן לחי , בעבור הגוף; על כן: כי לא יראני האדם וחי. וטעם אעביר כל טובי - הם הפנים , שהם כדמיון 'ראשית' (ראה לעיל , יח). וקראתי בשם - נפסק; וכן "ויקרא בשם יי'" (שמ' לד , ה). והטעם , כי השם קרא השם בשם. וטעם וחנותי - אע"פ שאומר לך כי אני חנון ורחום , לא אחון , רק אשר ארצה שאחון , כאשר גזרתי בחכמתי. וטעם "על הצור" (להלן , כא) - הוא הגבוה; וטעם "בנקרת" (להלן , כב) - בצלו. וטעם "ושכתי כפי" (שם) - כעב שתכסה אור השמש ולא תראינה אותה העינים. והנמשל בו , כי המתאחד לא ירגיש , ובאותה העת יסור כח הנשמה מעל הגוף. וקרוב מזה הטעם "וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו" (שמ' לד , ג). וזה היום היה למשה כיום מעמד הר סיני לישראל , גם קרן בו עור פניו (ראה שמ' לד , כט). ועל דעת הקדמונים (ראה סע"ר ו) - שהיה ביום צום כיפורים ― ודעתי תדענה במשנה תורה (דב' י , א) ― כי אמרו ששלש פעמים עמד בהר ארבעים יום. וכשאתה חושב - שעלה בשביעי לסיון , וירד שתי פעמים , האחד - בדבר העגל (ראה שמ' לב , טו) , והשנית - להתפלל (ראה דב' ט , כה) , והשלישית - לפסול האבנים (ראה שמ' לד , ד). ודע , כי כל גוף הוא מורכב , יש לו פנים ואחור. והנה השמש , שאין בנבראים גוף נכבד וגדול ממנו , אין לו פנים ואחור; אף כי הכְּבוֹדִים , ואף כי יוצר בראשית! לכן כל 'כָּבוֹד' דבק בשם , והוא לבדו - אין לו ראשית ואחרית. והַדָּבֵק - אין לו אחרית מפאת השם , ויש לו ראשית מפאת כבוד אחר; גם אין לו אחרית כנגד הכבוד האחר , ויש לו ראשית בעבור הדבקו בשם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

באברהם כתוב: "ויקרא בשם יי'" (בר' יב , ח) , ובני אדם הם הנקראים לעבוד השם , על כן מלת "בשם" דבקה עם השם הנכבד. ואין ככה "ויקרא בשם יי'" (שמ' לד , ה) , כי השם הוא הקורא; וככה וקראתי בשם יי' לפניך.

ר' יוסף בכור שור:

אני אעביר כל טובי - שאודיעך מדת טיבותי. וקראתי בשם יי' - אתה אמרת , שאמרתי לך שאודיעך בשם מי ילך עמך , כמו שאמור למעלה "ואתה אמרת ידעתיך בשם" (לעיל , יב) , ואני אקרא לפניך: יי'; כי בשם אודיעך שאני אלך עמך. וחנותי... אשר אחון - שאִוִתָ שאודיעך מידותיי , כיצד אני חונן ומרחם.

רמב"ן:

ויאמר הראני נא את כבודך - בקש שיהיה רואה במראה ממש את כבוד השם. ויתכן שיהיה כבודך בכאן - הכבוד הגדול , אספקלריא המאירה; והשם ענה אותו: אני אעביר מדת כל טובי על פניך , שתשיגנו ותתבונן בכל טובי יותר מכל האדם; כי מראה הפנים ששאלת - לא תוכל לראותם. וקראתי בשם יי' לפניך - שאקרא לפניך השם הגדול שלא תוכל לראותו , וחנותי בו את אשר אחון , ורחמתי בו את אשר ארחם - שתדע בקריאה ההיא מדת החנינה ומדת הרחמים , אשר יחוננו וירוחמו בשמי ובטובי. ועל זה נאמר "בכל ביתי נאמן הוא" (במ' יב , ז) , כי טוב האדם - ביתו. ואין טעם "כי לא יראני האדם וחי" (להלן , כ) - שיראה אותו וימות , אבל כי טרם שישיג לראיה תפרד נפשו מעליו , כי אפילו במראות המלאכים נאמר "במראה נהפכו צירי עלי" (דנ' י , טז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:

ואמר אליו השם יתעלה: אני אעביר כל טובי על פניך - והם הנמצאות המוחשות השופעות ממני , שיש בהם מהטוב והשלמות בתכלית מה שאפשר. או יהיה הרצון בזה , והוא יותר נכון: אני אעביר כל טוב דרכי השגחתי בנמצאות על פניך במראה הנבואה , בשאודיעך הדרכים אשר אני משגיח בהם בנמצאות , והוא מה שאמר "אל רחום וחנון" וגו' (שמ' לד , ו); ואקרא בשם יי' לפניך במראה הנבואה , בשאודיעך זה הנימוס המסודר ממני; ומזה תעמוד על ענין השגחתי בנמצאות. ותבין מזה , כי מה שחנותי כבר - אחון במה שעתיד , ומה שרחמתי כבר - ארחם במה שעתיד , ואין בעצמוּתי שִנוי לחון ולרחם עתה מה שלא היה מנהגי להיות חונן ומרחם. וזה אמת בלי ספק; כי השם יתעלה , לא תדבק השגחתו הפרטית בזה האיש הרמוז הדבק בו מצד שהוא זה האיש הרמוז , אבל תדבק בכל איש שיהיה במדרגתו מהדבקות בו , כמו שהתבאר ברביעי מ'ספר מלחמות יי''; ולזה אין ראוי לשאול ממנו , שתדבק השגחתו הפרטית במי שהוא בלתי ראוי לה.