תנ"ך - והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי: (שמות פרק לג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עָבְרִי: (שמות פרק לג פסוק כב)

טקסט בלבד:

והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי: (שמות פרק לג פסוק כב)

תיקון קוראים:

והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי: (שמות פרק לג פסוק כב)

תרגום אונקלוס:
וִיהֵי בְּמִעבַּר יְקָרִי וַאֲשַׁוֵינָך בִּמעָרַת טִנָרָא וְאַגֵּין בְּמֵימְרִי עֲלָך עַד דְּאֶעבַּר :

עין המסורה:
כפי - ט' (בלישנא): *שמ' לג , כב , כג; שו' יב , ג; ש"א כח , כא; יח' כא , כב (פעמיים); כב , יג; תה' קיט , קט; איוב יג , יד.

מסורה גדולה:
כפי ט' ושכתי כפי ופני לא יראו ואשימה נפשי ואשים נפשי וגם אני אכה כפי אל כפי והנה הכיתי כפי נפשי בכפי תמיד ונפשי אשים בכפי.

מסורה קטנה:
בעבר - ל'; בנקרת - ל'; ושכתי - ל'.

רש"י:
בעבור כבודי - כשאעבור לפניך. נקרת הצור - כמו "העיני האנשים האלה (לפנינו: ההם) תנקר" (במ' טז , יד); "יקרוה ערבי נחל" (מש' ל , יז); "אני קרתי ושתיתי מים" (מ"ב יט , כד); גזרה אחת להם. נקרת הצור - כריית הצור. ושכתי כפי - מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ראה מכיל' בא פסחא יא). "ואגן במימרי" (ת"א) - כינוי הוא לדרך כבוד של מעלה , שאינו צריך לשוכך עליו בכף ממש.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
בנקרת הצור - מקום מנוקר בצור , והוא הר סיני , וכן כתוב "הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב" (שמ' יז , ו). וטעם כפי - כמו "עב" (מ"א יח , מד).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ושכותי - בסי"ן או בסמ"ך שוה בטעם. ומפרשים אמרו: כפי - עב: "על כפים כסה אור" (איוב לו , לב); "הן על כפים חקותיך" (יש' מט , טז). ואינו , רק כמשמעו.

ר' יוסף בכור שור:
ושכותי כפי - עֲנָנִי , כמו "נשא לבבינו אל כפים" (איכה ג , מא); ויהיה הענן לפניך , שלא תראה. והסירותי כפי (בנוסחנו: את כפי) וראית את אחורי - הוי יודע , שאין זה כי אם משל; שאין למעלה עורף , אפילו במלאכים , כדכתיב "וארבעה פנים לאחד" (בנוסחנו: לאחת; יח' א , ו) - לארבע רוחות יש להם פנים , לכך "לא יסבו בלכתם (בנוסחנו: בלכתן) איש אל עבר פניו ילכו" (שם , ט); כל שכן נמי שאין לנו רשות לדבר עליו! אלא הכי קאמר: וראית את אחורי - כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואינו יכול להתבונן בו. ופני לא יראו - שלא תראה באספקלריא המאירה , כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה. והיה בעבור כבודי - שיֵרָאה לך שאתרחק מעליך; שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו , להבדיל , מרחוק ומאחוריו. וכן אמרו רבותינו (יבמות מט , ב): משה אמר: "לא יראני האדם" (לעיל , כ) , וישעיה אמר: "וארא את" (יש' ו , א)!? ומשני: כאן באספקלריא המאירה , כאן בשאינה מאירה. אי נמי: 'אחורי' קורא מה שעבר , ואע"פ שאין שם עורף; דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים. הכי נראה לי עיקר , שלא ראה משה בשכינה כלל , אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם; דומיא דשמש , להבדיל , כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ , ואין גוף השמש נראה , אבל עדיין הזיהרורים נראים , שמעריבים והולכים , לפי שהשמש מתרחק. ופני לא יראו - כגון בבוקר , שעדיין לא עלה גוף השמש , והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים , לפי שהשמש מתקרב; כלומר: זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות. ולפירוש זה נוטה התרגום [הג"ה].

רלב"ג - ביאור המילות:
ושכותי כפי - רוצה לומר: שאהיה מסכך בענני , כדי שלא תראה עצמוּתִי; וכן והסירותי את כפי. וראית את אחורי - רוצה לומר: הנמצאוֹת , שהם אחורי , העלולות ממני; ובהשיגך אותם תשיג מדרגה - מה ממציאותי; כבר בארנו אמתת זה בחמישי מ'ספר מלחמות יי''.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויאמר יי': הנה מדרגה אתי , תוכל להשיג אותה בזה האופן , והוא: שתתיצב על הצור , שהוא מקום נבחר אל שישפע לך שם השפע האלהי בשלמות; והיה , כשתכלה השגתך אלי במראה הנבואה , תראה אותי באמצעות ענן מבדיל ביני וביניך.
ריכוז קישורים