תנ"ך - והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַהֲסִֽרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: פ (שמות פרק לג פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַהֲסִרֹתִי אֶת־כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת־אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ: פ (שמות פרק לג פסוק כג)

טקסט בלבד:

והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו: פ (שמות פרק לג פסוק כג)

תיקון קוראים:

והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו: פ (שמות פרק לג פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וְאַעדֵּי יָת דִּברַת יְקָרִי וְתִחזֵי יָת דְּבָתְרָי וְדִקדָמַי לָא יִתַּחזוֹן :

עין המסורה:
כפי - ט' (בלישנא): ראה לעיל , כב. ופני - ג': *שמ' לג , כג; ש"ב יד , כד; דנ' י , ט. יראו - ה': ראה שמ' כג , טו.

מסורה גדולה:
ופני ג' ופני לא יראו ופני לא יראה ופני ארצה.

מסורה קטנה:
כפי - ט'; אחרי - ל'; ופני - ג'.

רש"י:
[והסרתי את כפי] - "ואעדי ית דברת יקרי" (ת"א) , כשתסתלק הנהגת כבודי מכנגד פניך ללכת משם ולהלן; וראית את אחורי - הראהו קשר של תפלין (ראה ברכות ז , א).

רשב"ם:
וראית את אחורי - לאחר שאעבור על פניך בכריתות ברית , תוכל לראות; כעין "העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו" (יר' לד , יח) - דרך עֲבָרָה היו כורתים ברית.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ופני לא יראו - הם הנראים; ולא כן "ולא יראו פני ריקם" (שמ' לד , כ) , כי הזכרים הם הנראים.

ר' יוסף בכור שור:
ושכותי כפי - עֲנָנִי , כמו "נשא לבבינו אל כפים" (איכה ג , מא); ויהיה הענן לפניך , שלא תראה. והסירותי כפי (בנוסחנו: את כפי) וראית את אחורי - הוי יודע , שאין זה כי אם משל; שאין למעלה עורף , אפילו במלאכים , כדכתיב "וארבעה פנים לאחד" (בנוסחנו: לאחת; יח' א , ו) - לארבע רוחות יש להם פנים , לכך "לא יסבו בלכתם (בנוסחנו: בלכתן) איש אל עבר פניו ילכו" (שם , ט); כל שכן נמי שאין לנו רשות לדבר עליו! אלא הכי קאמר: וראית את אחורי - כאדם שרואה את חבירו מאחוריו ואינו יכול להתבונן בו. ופני לא יראו - שלא תראה באספקלריא המאירה , כאדם שרואה את חבירו בפניו ומתבונן בו יפה. והיה בעבור כבודי - שיֵרָאה לך שאתרחק מעליך; שיהא נראה כאדם שרואה את חבירו , להבדיל , מרחוק ומאחוריו. וכן אמרו רבותינו (יבמות מט , ב): משה אמר: "לא יראני האדם" (לעיל , כ) , וישעיה אמר: "וארא את" (יש' ו , א)!? ומשני: כאן באספקלריא המאירה , כאן בשאינה מאירה. אי נמי: 'אחורי' קורא מה שעבר , ואע"פ שאין שם עורף; דומיא דבני אדם שמניחין אחריהם מה שעוברים. הכי נראה לי עיקר , שלא ראה משה בשכינה כלל , אלא ראה זהרורי אורו שהוא מזהיר במקום שעבר משם; דומיא דשמש , להבדיל , כשהוא מעריב ונכנס במערב תחת הארץ , ואין גוף השמש נראה , אבל עדיין הזיהרורים נראים , שמעריבים והולכים , לפי שהשמש מתרחק. ופני לא יראו - כגון בבוקר , שעדיין לא עלה גוף השמש , והזהרורין כבר באים ומתגברים והולכים , לפי שהשמש מתקרב; כלומר: זהרורים הנשארים כשעברתי משם תוכל לראות. ולפירוש זה נוטה התרגום [הג"ה].

רמב"ן:
וטעם ופני לא יראו - פנים המאירים , כאשר פירשתי (לעיל , יח). ויתכן שיהיה מלת אחֹרי כלשון "אחור וקדם צרתני" (תה' קלט , ה) , על פירוש רבותינו (עירובין יח , א).

רלב"ג - ביאור המילות:
ושכותי כפי - רוצה לומר: שאהיה מסכך בענני , כדי שלא תראה עצמוּתִי; וכן והסירותי את כפי. וראית את אחורי - רוצה לומר: הנמצאוֹת , שהם אחורי , העלולות ממני; ובהשיגך אותם תשיג מדרגה - מה ממציאותי; כבר בארנו אמתת זה בחמישי מ'ספר מלחמות יי''.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואסיר המסך המבדיל , באופן שתראה בשלמות - לפי מה שאפשר - הנמצאות המוחשות השופעות ממני , שהם אחורי; ומהם תעמוד על מדרגה - מה ממציאותי , והוא הנימוס המושכל אשר אצל השם יתעלה , אשר ממנו השתלשל מציאות אלו הנמצאות. ואמנם הנמצאות שהם פני , והם השכלים הנפרדים - לא יתכן שיושגו לאדם. וזה דבר , כבר בארנוהו בראשון מ'ספר מלחמות יי'' , ושם התבאר , שאי אפשר לאדם שהשיג השכל הפועל לפי מה שהוא עליו מהמציאות.
ריכוז קישורים