תנ"ך - כי
את־מזבחתם
תתצון
ואת־מצבתם
תשברון
ואת־אשריו
תכרתון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙
תִּתֹּצ֔וּן
וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם
תְּשַׁבֵּר֑וּן
וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו
תִּכְרֹתֽוּן:
(שמות פרק לד פסוק יג)
כִּי
אֶת־מִזְבְּחֹתָם
תִּתֹּצוּן
וְאֶת־מַצֵּבֹתָם
תְּשַׁבֵּרוּן
וְאֶת־אֲשֵׁרָיו
תִּכְרֹתוּן:
(שמות פרק לד פסוק יג)
כי
את־מזבחתם
תתצון
ואת־מצבתם
תשברון
ואת־אשריו
תכרתון:
(שמות פרק לד פסוק יג)
כי
את־מזבחתם
תתצון
ואת־מצבתם
תשברון
ואת־אשריו
תכרתון:
(שמות פרק לד פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
יָת
אֵיגוֹרֵיהוֹן
תְּתָרְעוּן
וְיָת
קָמָתְהוֹן
תְּתַבְּרוּן
וְיָת
אֲשֵׁירֵיהוֹן
תְּקָצְצוּן
:
עין המסורה:
תתצון
-
ב':
שמ'
לד
,
יג;
שו'
ב
,
ב.
מצבתם
-
ג'
(חסר
ומלא):
שמ'
לד
,
יג;
דב'
יב
,
ג;
הו'
י
,
ב.
רש"י:
אשריו
-
הוא
אילן
שעובדים
אותו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
החל
אחר
זה
לשנות
ולהזכיר
קצת
המצות
שקדם
זכרם
(שמ'
כג
,
כג
-
לג)
,
והם
המצות
המרחיקות
מעבוד
עבודה
זרה
,
לפי
שכבר
נכשלו
בעבודה
זרה.
וזכר
(להלן
,
יז
-
כב)
עם
זה
קצת
המצות
המורות
על
הנפלאות
שעשה
השם
יתעלה
לישראל
ביציאת
מצרים
ובמתן
תורה
,
כדי
שיזכירו
ענינם
,
וירדפו
לדעת
את
יי'
(ע"פ
הו'
ו
,
ג)
וללכת
אחריו.
והם:
חג
המצות
וענין
הבכורות;
והשביתה
בשבת
,
כי
היא
גם
כן
זכר
ליציאת
מצרים
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'ואתחנן'
(דב'
ה
,
טו);
וחג
השבועות
הוא
זכר
למתן
תורה
,
שהיה
בענינו
מהפלא
העצום
מה
שלא
יעלם
;
וחג
הסוכות
הוא
גם
כן
זכר
ליציאת
מצרים
,
כמו
שאמר
"כי
בסוכות
הושבתי
את
בני
ישראל
בהוציאי
אותם
מארץ
מצרים"
(וי'
כג
,
מג).
וזכר
(להלן
,
כג
-
כה)
עם
זה
ענין
הראיה
לפני
יי'
שלש
פעמים
בשנה
והחגיגה
שם
,
כי
בזה
תתיסד
בלבם
יותר
האמונה
בשם
יתעלה
ולא
יסורו
מאחריו
,
לפי
שכבר
יגדלו
על
זאת
האמונה
תמיד
ולא
יתכן
שתשכח
מהם.
וזכר
(להלן
,
כו)
עם
זה
ענין
הבאת
הבּכורים
,
כי
הוא
גם
כן
מעיר
על
מציאות
השם
יתעלה
,
ושכל
הדברים
עלולים
ממנו.
ולזה
תהיינה
אלו
המצות
כולם
מישירות
לעבוד
השם
יתעלה
ומרחיקות
מעבוד
זולתו
,
ולזאת
הסבה
נזכרו
בזה
המקום
,
מפני
מה
שנכשלו
בו
ישראל
מענין
העגל.
ואולם
מה
שהזהיר
(שם)
מלבשל
גדי
בחלב
אמו
,
הוא
גם
לזאת
הסבה
בעינה;
וכבר
בארנו
ענינו
בפרשנו
לזאת
הפרשה
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כג
,
יט).
ושם
(שמ'
כב
,
כח
-
כט;
כג
,
יב
-
יט)
נתבארו
כל
המצות
שזכר
אותם
בזה
המקום
,
ולזה
לא
נצטרך
לכפול
המאמר
בזה;
ואמנם
נבאר
מה
שנתחדש
בזה
המקום
שלא
נזכר
שם.