תנ"ך - השמר
לך
פן־תכרת
ברית
ליושב
הארץ
אשר
אתה
בא
עליה
פן־יהיה
למוקש
בקרבך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִשָּׁ֣מֶר
לְךָ֗
פֶּן־תִּכְרֹ֤ת
בְּרִית֙
לְיוֹשֵׁ֣ב
הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
אַתָּ֖ה
בָּ֣א
עָלֶ֑יהָ
פֶּן־יִהְיֶ֥ה
לְמוֹקֵ֖שׁ
בְּקִרְבֶּֽךָ:
(שמות פרק לד פסוק יב)
הִשָּׁמֶר
לְךָ
פֶּן־תִּכְרֹת
בְּרִית
לְיוֹשֵׁב
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
אַתָּה
בָּא
עָלֶיהָ
פֶּן־יִהְיֶה
לְמוֹקֵשׁ
בְּקִרְבֶּךָ:
(שמות פרק לד פסוק יב)
השמר
לך
פן־תכרת
ברית
ליושב
הארץ
אשר
אתה
בא
עליה
פן־יהיה
למוקש
בקרבך:
(שמות פרק לד פסוק יב)
השמר
לך
פן־תכרת
ברית
ליושב
הארץ
אשר
אתה
בא
עליה
פן־יהיה
למוקש
בקרבך:
(שמות פרק לד פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
אִסתְּמַר
לָך
דִּלמָא
תִגזַר
קְיָם
לְיָתֵיב
אַרעָא
דְּאַתּ
עָלֵיל
עֲלַהּ
דִּלמָא
יְהֵי
לְתַקלָא
בֵּינָך
:
עין המסורה:
ליושב
-
ב'
מלא
בסיפרא:
שמ'
לד
,
יב
,
טו.
ליושב
-
י"ז
מלא
בתורה
(בלישנא):
בר'
כד
,
ג
,
סב;
נ
,
יא;
שמ'
יח
,
יד;
לד
,
יב
,
טו;
במ'
יג
,
יט
,
כט
(שלוש
פעמים);
יד
,
יד
,
כה;
כא
,
לד;
דב'
א
,
ד
(פעמיים);
ג
,
ב;
ד
,
מו.
ליושב
הארץ
-
י"ב
(בלישנא):
בר'
לד
,
ל;
נ
,
יא;
שמ'
לד
,
יב
,
טו;
במ'
יד
,
יד;
יהו'
כד
,
יח;
שו'
יא
,
כא;
ש"ב
ה
,
ו;
יש'
כד
,
יז;
כו
,
כא;
יר'
מז
,
ב;
יח'
ז
,
ז.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
שמור
לך
את
כל
(לפנינו
ללא
'כל')
אשר
אנכי
מצוך
היום
-
עם
משה
ידבר
,
שישמור
אלה
התנאים
ויכתבם
בספר
וישמיעם
כל
ישראל.
וכן
"שמרו
עדותיו"
(תה'
צט
,
ז)
-
שהיה
אומר
השם
להם
,
ולא
יוסיפו
עליו
ולא
יגרעו
ממנו
(ע"פ
דב'
יג
,
א)
,
רק
ישמרוהו
לאמרו
כן
לישראל;
על
כן
אמרתי
(ראה
פירושו
לשמ'
ד
,
כ)
,
כי
על
"משה
ואהרן"
ידבר
,
ואין
"שמואל"
עמהם
(ראה
תה'
צט
,
ו);
כמו
"וילדו"
באבימלך
(בר'
כ
,
יז).
ותחלת
התנאים:
הנני
גורש
מפניך.
ויאמר
הגאון
(ראה
רס"ג
שמות
ע'
רכט)
,
כי
תחסר
מלת
"וגרשתמו"
(שמ'
כג
,
לא)
,
כי
איך
יצוה
על
ישראל
,
והדבר
תלוי
בשם?!
ואין
לנו
צורך;
רק
טעמו:
אני
אגרש
אותם
מעט
מעט
(ראה
שמ'
כג
,
ל)
,
ובין
כך
ובין
כך
אל
תכרות
אתה
להם
ברית.
ומלת
גֹרש
-
מהבניין
'הקל'
,
והוא
'יוצא'
כמו
'הכבד'.
ר' יוסף בכור שור:
שמור
לך
את
אשר
אנכי
מצוך
-
שלא
תכרות
ברית
ליושב
הארץ
,
ולא
תתחתן
בם
(ראה
להלן
,
טז)
,
ותועבותם
תאבד
(ראה
להלן
,
יג).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
החל
אחר
זה
לשנות
ולהזכיר
קצת
המצות
שקדם
זכרם
(שמ'
כג
,
כג
-
לג)
,
והם
המצות
המרחיקות
מעבוד
עבודה
זרה
,
לפי
שכבר
נכשלו
בעבודה
זרה.
וזכר
(להלן
,
יז
-
כב)
עם
זה
קצת
המצות
המורות
על
הנפלאות
שעשה
השם
יתעלה
לישראל
ביציאת
מצרים
ובמתן
תורה
,
כדי
שיזכירו
ענינם
,
וירדפו
לדעת
את
יי'
(ע"פ
הו'
ו
,
ג)
וללכת
אחריו.
והם:
חג
המצות
וענין
הבכורות;
והשביתה
בשבת
,
כי
היא
גם
כן
זכר
ליציאת
מצרים
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'ואתחנן'
(דב'
ה
,
טו);
וחג
השבועות
הוא
זכר
למתן
תורה
,
שהיה
בענינו
מהפלא
העצום
מה
שלא
יעלם
;
וחג
הסוכות
הוא
גם
כן
זכר
ליציאת
מצרים
,
כמו
שאמר
"כי
בסוכות
הושבתי
את
בני
ישראל
בהוציאי
אותם
מארץ
מצרים"
(וי'
כג
,
מג).
וזכר
(להלן
,
כג
-
כה)
עם
זה
ענין
הראיה
לפני
יי'
שלש
פעמים
בשנה
והחגיגה
שם
,
כי
בזה
תתיסד
בלבם
יותר
האמונה
בשם
יתעלה
ולא
יסורו
מאחריו
,
לפי
שכבר
יגדלו
על
זאת
האמונה
תמיד
ולא
יתכן
שתשכח
מהם.
וזכר
(להלן
,
כו)
עם
זה
ענין
הבאת
הבּכורים
,
כי
הוא
גם
כן
מעיר
על
מציאות
השם
יתעלה
,
ושכל
הדברים
עלולים
ממנו.
ולזה
תהיינה
אלו
המצות
כולם
מישירות
לעבוד
השם
יתעלה
ומרחיקות
מעבוד
זולתו
,
ולזאת
הסבה
נזכרו
בזה
המקום
,
מפני
מה
שנכשלו
בו
ישראל
מענין
העגל.
ואולם
מה
שהזהיר
(שם)
מלבשל
גדי
בחלב
אמו
,
הוא
גם
לזאת
הסבה
בעינה;
וכבר
בארנו
ענינו
בפרשנו
לזאת
הפרשה
בפרשת
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כג
,
יט).
ושם
(שמ'
כב
,
כח
-
כט;
כג
,
יב
-
יט)
נתבארו
כל
המצות
שזכר
אותם
בזה
המקום
,
ולזה
לא
נצטרך
לכפול
המאמר
בזה;
ואמנם
נבאר
מה
שנתחדש
בזה
המקום
שלא
נזכר
שם.