תנ"ך - את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם: (שמות פרק לד פסוק יח)

טקסט וניקוד:

אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם: (שמות פרק לד פסוק יח)

טקסט בלבד:

את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים: (שמות פרק לד פסוק יח)

תיקון קוראים:

את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים: (שמות פרק לד פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
יָת חַגָּא דְפַטִירַיָא תִּטַר שִׁבעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִירָא דְּפַקֵידתָּך לִזמַן יַרחָא דַאֲבִיבָא אֲרֵי בְּיַרחָא דַאֲבִיבָא נְפַקתָּא מִמִצְרָיִם :

עין המסורה:
למועד - ו' רפין: ראה שמ' כג , טו.

מסורה גדולה:
למועד ו' רפ' וסימנהון חדש האביב וחביר' ואתה לא באת למועד הימים ויצא יהונתן השדה כי למועד מועדים וחצי כי למועד קץ.

מסורה קטנה:
למועד - ו'.

רש"י:
חדש האביב - חדש הבכיר , שהתבואה מבוכרת בבישוליה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם את חג המצות - בעבור היותו שורש , להזכיר כי השם הוציאנו ממצרים , ואין ראוי לעבוד אלוה אחר.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והזכיר את חג המצות כאשר הזכיר בפרשה העליונה (ראה שמ' כג , טו). ובעבור שהזכיר כי בו יצאת ממצרים , והנה חג המצות לזכר , הזכיר דבר פטר חמור , שגם הוא זכר ליציאת מצרים ― כפסוק "ובקצרכם" (וי' כג , כב) , שהזכירו עם חג הקציר , וכבר הזכיר זה בפרשת 'קדושים תהיו' (ראה וי' יט , ט) ― ובעבור זה הפסוק הוא כל פטר רחם לי. ומלת 'מקנה' במקום הזה - על לשון נקבה; ושמות רבים ככה , על לשון זכר גם על לשון נקבה.

ר' יוסף בכור שור:
את חג המצות תשמור - לא תוסיף לבדות חג מעצמך (ע"פ מ"א יב , יג) , כמו שאמרתם "חג ליי' מחר" (שמ' לב , ה); אלא , חג המצות אשר צויתי לך , אותו תשמור!

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולא יראו פני ריקם - שב אל מה שאמר את חג המצות תשמור; ואולם המשיך המאמר בענין הבכורות , כי הם גם כן זכר ליציאת מצרים - להזכיר ענין מכת בכורות שהיתה בתכלית הפלא , כמו שזכרנו במה שקדם (ראה בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' יב , א - יג , טז , תועלת כה); ואחר זה השלים הענין בחג המצות ואמר , שבבא ישראל לחוג חג המצות לא יראו פני ריקם , אבל נקריב שם קרבן שיהיה כולו לשם יתעלה , והוא הנקרא 'עולת ראיה' , וכבר ביארנו ענינו במה שקדם (שמ' כג , טו , יז).
ריכוז קישורים