תנ"ך - כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׂה: (שמות פרק לד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל־מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה: (שמות פרק לד פסוק יט)

טקסט בלבד:

כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה: (שמות פרק לד פסוק יט)

תיקון קוראים:

כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה: (שמות פרק לד פסוק יט)

תרגום אונקלוס:
כָּל פָּתַח וַלדָּא דִּילִי הוּא וְכָל בְּעִירָך תַּקדֵּישׁ דִּכרִין בְּכוֹר תּוֹר וְאִמַר :

עין המסורה:
ושה - ה' (בקמץ): שמ' לד , יט; וי' כב , כג; דב' יז , א; יהו' ו , כא; ש"א כב , יט.

מסורה קטנה:
תזכר - ל'.

רש"י:
כל פטר רחם לי - באדם. וכל מקנך תזכר וגו' - וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה; אשר יפטור זכר את רחמה. פטר - לשון פתיחה , וכן "פוטר מים ראשית מדון" (מש' יז , יד). תי"ו של תזכר - לשון נקבה הוא , מוסב על היולדת.

רשב"ם:
כל פטר רחם לי - לפי שעל ידי מכת בכורות נתקדשו בכורות ביציאתן ממצרים , נכתב כאן.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
כל פטר רחם לי - זכר ליציאת מצרים , כי בעבור מכת בכורות יצאנו ממצרים (ראה שמ' יג , יב - טו). מלת 'מִקְנֶה' - לזָכָר , רק במקום הזה היא נקבה. וכן 'עם' (ראה שו' יח , ז) ו'בית' (ראה מש' ב , יח) ו'מקום' (ראה איוב כ , ט); ורבים כמוהם. ופירוש תזכר - ילָקחו הזכרים , להוציא כל הנקבות.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
והזכיר את חג המצות כאשר הזכיר בפרשה העליונה (ראה שמ' כג , טו). ובעבור שהזכיר כי בו יצאת ממצרים , והנה חג המצות לזכר , הזכיר דבר פטר חמור , שגם הוא זכר ליציאת מצרים ― כפסוק "ובקצרכם" (וי' כג , כב) , שהזכירו עם חג הקציר , וכבר הזכיר זה בפרשת 'קדושים תהיו' (ראה וי' יט , ט) ― ובעבור זה הפסוק הוא כל פטר רחם לי. ומלת 'מקנה' במקום הזה - על לשון נקבה; ושמות רבים ככה , על לשון זכר גם על לשון נקבה.

ר' יוסף בכור שור:
כל פטר רחם לי - כל זה תלוי ביציאת מצרים. תזכר - אם תלד זכר; 'מליירא' בלעז.

רלב"ג - ביאור המילות:
תזכר - רוצה לומר , שיהיה המקנה , שהוא פטר רחם , זָכָר; כי אז הוא קדוש , לא אם היה נקבה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולא יראו פני ריקם - שב אל מה שאמר את חג המצות תשמור; ואולם המשיך המאמר בענין הבכורות , כי הם גם כן זכר ליציאת מצרים - להזכיר ענין מכת בכורות שהיתה בתכלית הפלא , כמו שזכרנו במה שקדם (ראה בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' יב , א - יג , טז , תועלת כה); ואחר זה השלים הענין בחג המצות ואמר , שבבא ישראל לחוג חג המצות לא יראו פני ריקם , אבל נקריב שם קרבן שיהיה כולו לשם יתעלה , והוא הנקרא 'עולת ראיה' , וכבר ביארנו ענינו במה שקדם (שמ' כג , טו , יז).
ריכוז קישורים