תנ"ך - וירא
אהרן
וכל־בני
ישראל
את־משה
והנה
קרן
עור
פניו
וייראו
מגשת
אליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֨רְא
אַהֲרֹ֜ן
וְכָל־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
אֶת־מֹשֶׁ֔ה
וְהִנֵּ֥ה
קָרַ֖ן
ע֣וֹר
פָּנָ֑יו
וַיִּֽירְא֖וּ
מִגֶּ֥שֶׁת
אֵלָֽיו:
(שמות פרק לד פסוק ל)
וַיַּרְא
אַהֲרֹן
וְכָל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֶת־מֹשֶׁה
וְהִנֵּה
קָרַן
עוֹר
פָּנָיו
וַיִּירְאוּ
מִגֶּשֶׁת
אֵלָיו:
(שמות פרק לד פסוק ל)
וירא
אהרן
וכל־בני
ישראל
את־משה
והנה
קרן
עור
פניו
וייראו
מגשת
אליו:
(שמות פרק לד פסוק ל)
וירא
אהרן
וכל־בני
ישראל
את־משה
והנה
קרן
עור
פניו
וייראו
מגשת
אליו:
(שמות פרק לד פסוק ל)
תרגום אונקלוס:
וַחֲזָא
אַהֲרֹן
וְכָל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
יָת
מֹשֶׁה
וְהָא
סְגִי
זִיו
יְקָרָא
דְאַפּוֹהִי
וּדחִילוּ
מִלְאִתקָרָבָא
לְוָתֵיהּ
:
עין המסורה:
וכל
-
בני
-
ו':
שמ'
לד
,
ל;
במ'
כז
,
כא;
יהו'
ג
,
א;
שו'
ז
,
יב;
מ"א
ח
,
סג;
דה"ב
ז
,
ג.
קרן
-
ג':
שמ'
לד
,
כט
,
ל
,
לה.
רש"י:
וייראו
מגשת
אליו
-
בא
וראה
כמה
גדול
כחה
של
עבירה
,
שעד
שלא
פשטו
ידיהם
בעבירה
,
מהו
אומר?
"ומראה
כבוד
יי'
כאש
אכלת
בראש
ההר
לעיני
כל
(בנוסחנו:
בני)
ישראל"
(שמ'
כד
,
יז)
-
לא
יראין
ולא
מזדעזעין;
משעשו
את
העגל
,
אף
מקרני
הודו
של
משה
היו
מרתיעין
(ראה
ספ"ב
א).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וירא
אהרן
-
שהוא
הראש.
וכל
בני
ישראל
-
הם
הנשיאים
,
שהיה
משפט
משה
לדבר
אליהם;
וכן
כתוב:
"ויקרא
אליהם
משה..."
(להלן
,
לא).
ר' יוסף בכור שור:
והנה
קרן
עור
פני
משה
(ראה
להלן
,
לד)
-
שהבהיק
אורו
מזיו
השכינה;
וכן
"קרנים
מידו
לו"
(חב'
ג
,
ד)
-
ופירושו:
לפי
שכשהאור
יוצא
מפניו
ועמוד
הזריחה
עולה
לנגדו
,
נראה
כקרנים;
וכן
'אילת
השחר'
(ע"פ
תה'
כב
,
א)
-
שזריחת
השחר
נראית
כאילת
זה
,
שקרניה
מפוצלות
(ראה
יומא
כט
,
א).
ולכך
אמר
קרן
-
לפי
שלוחות
הראשונות
נתנו
בקולי
קולות
ואֵילו
בחשאי
,
הראה
הקדוש
ברוך
הוא
שגם
אילו
קדושות
,
מפיו
ומידו
,
שהרי
היבהיק
זיו
משה
מזיו
שכינה
כשקבלם.
וגם
יש
לומר:
לפי
שרצו
להעמיד
ראש
אחר
במקום
משה
,
הראה
להם
הקדוש
ברוך
הוא
שהוא
מלא
מזיו
שכינה
,
ואין
להעמיד
אחר
במקומו
אלא
על
פי
השכינה
,
שאין
לו
תמורה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
ראו
ישראל
זה
הענין
,
יראו
מגשת
אליו
,
עד
שקרא
משה
אליהם
ואז
שבו
אליו
ודבר
דבריו
אליהם;
וזה
אמנם
היה
בשנתן
על
פניו
מסוה
-
רוצה
לומר
,
שׁשׂם
השתדלותו
להפריד
זה
ההתבודדות
באופן
שיוכל
לדבר
דבריו
עם
ישראל;
ואולם
בבֹאו
לפני
השם
יתעלה
היה
מסיר
זה
המסוה
,
ולא
היה
צריך
להשתדלות
אחר
להגעת
ההתבודדות
לשכלו
מבין
שאר
חלקי
הנפש.
אשרי
ילוד
אשה
שהגיע
לזאת
המדרגה
העצומה
,
מה
נפלא
חלקו
ומה
נעים
גורלו!
והנה
לא
הסכמנו
לבאר
ענין
המסוה
כפשוטו
,
שאם
היה
הענין
כפשוטו
,
לא
היה
צריך
משה
להסיר
המסוה
מעל
פניו
בעת
הנבואה
,
וזה
מבואר
בנפשו.
והנה
זה
באור
לדברי
הפרשה
לפי
מה
שנראה
לנו
.
(שמונה
תועלות
לפרשת
'כי
תשא'
,
חלק
שישי
-
בקובץ
תועלות
לרלב"ג).