תנ"ך - וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו: (שמות פרק לד פסוק ל)

טקסט וניקוד:

וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: (שמות פרק לד פסוק ל)

טקסט בלבד:

וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו: (שמות פרק לד פסוק ל)

תיקון קוראים:

וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו: (שמות פרק לד פסוק ל)

תרגום אונקלוס:
וַחֲזָא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשׂרָאֵל יָת מֹשֶׁה וְהָא סְגִי זִיו יְקָרָא דְאַפּוֹהִי וּדחִילוּ מִלְאִתקָרָבָא לְוָתֵיהּ :

עין המסורה:
וכל - בני - ו': שמ' לד , ל; במ' כז , כא; יהו' ג , א; שו' ז , יב; מ"א ח , סג; דה"ב ז , ג. קרן - ג': שמ' לד , כט , ל , לה.

מסורה קטנה:
וכל - בני - ו'.

רש"י:
וייראו מגשת אליו - בא וראה כמה גדול כחה של עבירה , שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה , מהו אומר? "ומראה כבוד יי' כאש אכלת בראש ההר לעיני כל (בנוסחנו: בני) ישראל" (שמ' כד , יז) - לא יראין ולא מזדעזעין; משעשו את העגל , אף מקרני הודו של משה היו מרתיעין (ראה ספ"ב א).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם וייראו - ששבו לאחור , והעד: "וישובו אליו" (להלן , לא).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וירא אהרן - שהוא הראש. וכל בני ישראל - הם הנשיאים , שהיה משפט משה לדבר אליהם; וכן כתוב: "ויקרא אליהם משה..." (להלן , לא).

ר' יוסף בכור שור:
והנה קרן עור פני משה (ראה להלן , לד) - שהבהיק אורו מזיו השכינה; וכן "קרנים מידו לו" (חב' ג , ד) - ופירושו: לפי שכשהאור יוצא מפניו ועמוד הזריחה עולה לנגדו , נראה כקרנים; וכן 'אילת השחר' (ע"פ תה' כב , א) - שזריחת השחר נראית כאילת זה , שקרניה מפוצלות (ראה יומא כט , א). ולכך אמר קרן - לפי שלוחות הראשונות נתנו בקולי קולות ואֵילו בחשאי , הראה הקדוש ברוך הוא שגם אילו קדושות , מפיו ומידו , שהרי היבהיק זיו משה מזיו שכינה כשקבלם. וגם יש לומר: לפי שרצו להעמיד ראש אחר במקום משה , הראה להם הקדוש ברוך הוא שהוא מלא מזיו שכינה , ואין להעמיד אחר במקומו אלא על פי השכינה , שאין לו תמורה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר ראו ישראל זה הענין , יראו מגשת אליו , עד שקרא משה אליהם ואז שבו אליו ודבר דבריו אליהם; וזה אמנם היה בשנתן על פניו מסוה - רוצה לומר , שׁשׂם השתדלותו להפריד זה ההתבודדות באופן שיוכל לדבר דבריו עם ישראל; ואולם בבֹאו לפני השם יתעלה היה מסיר זה המסוה , ולא היה צריך להשתדלות אחר להגעת ההתבודדות לשכלו מבין שאר חלקי הנפש. אשרי ילוד אשה שהגיע לזאת המדרגה העצומה , מה נפלא חלקו ומה נעים גורלו! והנה לא הסכמנו לבאר ענין המסוה כפשוטו , שאם היה הענין כפשוטו , לא היה צריך משה להסיר המסוה מעל פניו בעת הנבואה , וזה מבואר בנפשו. והנה זה באור לדברי הפרשה לפי מה שנראה לנו . (שמונה תועלות לפרשת 'כי תשא' , חלק שישי - בקובץ תועלות לרלב"ג).
ריכוז קישורים