תנ"ך - ויקרא
אלהם
משה
וישבו
אליו
אהרן
וכל־הנשאים
בעדה
וידבר
משה
אלהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרָ֤א
אֲלֵהֶם֙
מֹשֶׁ֔ה
וַיָּשֻׁ֧בוּ
אֵלָ֛יו
אַהֲרֹ֥ן
וְכָל־הַנְּשִׂאִ֖ים
בָּעֵדָ֑ה
וַיְדַבֵּ֥ר
מֹשֶׁ֖ה
אֲלֵהֶֽם:
(שמות פרק לד פסוק לא)
וַיִּקְרָא
אֲלֵהֶם
מֹשֶׁה
וַיָּשֻׁבוּ
אֵלָיו
אַהֲרֹן
וְכָל־הַנְּשִׂאִים
בָּעֵדָה
וַיְדַבֵּר
מֹשֶׁה
אֲלֵהֶם:
(שמות פרק לד פסוק לא)
ויקרא
אלהם
משה
וישבו
אליו
אהרן
וכל־הנשאים
בעדה
וידבר
משה
אלהם:
(שמות פרק לד פסוק לא)
ויקרא
אלהם
משה
וישבו
אליו
אהרן
וכל־הנשאים
בעדה
וידבר
משה
אלהם:
(שמות פרק לד פסוק לא)
תרגום אונקלוס:
וּקרָא
לְהוֹן
מֹשֶׁה
וְתָבוּ
לְוָתֵיהּ
אַהֲרֹן
וְכָל
רַברְבַיָא
בִּכנִשׁתָּא
וּמַלֵיל
מֹשֶׁה
עִמְהוֹן
:
רש"י:
הנשיאים
בעדה
-
כמו
'נשיאי
העדה'.
וידבר
משה
אליהם
שליחותו
של
מקום;
ולשון
'הווה'
הוא
כל
העניין
הזה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וישובו
אליו
-
זה
לאות
כי
שבו
אחורנית
מרוב
הפחד
אחרי
צאתם
לקראתו;
"ואחרי
כן...
כל
בני
ישראל"
(להלן
,
לב)
-
שהיו
אל
תחתית
ההר.
רמב"ן:
וידבר
משה
אליהם
-
לשון
'הווה'
הוא
כל
הענין
הזה.
ואחרי
כן
נגשו
-
אחר
שלימד
לזקנים
,
חוזר
ומלמד
הפרשה
או
ההלכה
לישראל;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
כן
,
אבל
יאמר
הכתוב
,
כי
בצאת
כל
ישראל
לקראתו
ראו
קרני
ההוד
,
ופחדו
מגשת
אליו
וחזרו
אחורנית
,
אולי
חשבו
שיהיה
שם
כבוד
השם
או
מלאכי
עליון
עמו
ופחדו
פן
יפרוץ
בהם
יי'
(ע"פ
שמ'
יט
,
כב);
וקרא
להם
משה
,
ושבו
אליו
אהרן
וכל
הנשיאים
ההולכים
לפניהם
,
ודבר
משה
אליהם
דברי
שלום
ובִשרם
בסליחת
עונם
ובלוחות
שהוריד.
ואחרי
כן
ראו
כל
בני
ישראל
כי
הוא
מדבר
עם
הנשיאים
,
ונגשו
לפניו
כולם
,
ואז
צוה
להם
כל
אשר
דבר
יי'
אתו
בהר
סיני
,
והוא
עשרת
הדברות
השניות
שנתן
לו
וכל
הנאמר
לו
מתחלת
"שמור
לך
את
אשר
אנכי
מצווך
היום"
(לעיל
,
יא)
עד
סוף
הפרשה
,
כי
הגיד
להם
שצוהו
לכרות
עמהם
ברית
חדשה
על
פי
הדברים
האלה
(ראה
לעיל
,
כז).
והכתוב
קצר
בזה
וספר
הענין
בכלל.
ואחרי
כן
אמר
,
כי
כלה
לדבר
אתם
כל
הענין
הנזכר
ונתן
על
פניו
מסוה
,
כי
התבונן
בשובם
אחור
כי
קרן
עור
פניו
(ראה
לעיל
,
כט
-
ל)
,
או
הגידו
לו;
ואחר
שספר
מעשה
היום
ההוא
,
אמר
"ובבוא
משה..."
(להלן
,
לד);
וזהו
הענין
ה'הווה'!
לומר
,
שנהג
כן
כל
ימיו
עמהם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וכאשר
ראו
ישראל
זה
הענין
,
יראו
מגשת
אליו
,
עד
שקרא
משה
אליהם
ואז
שבו
אליו
ודבר
דבריו
אליהם;
וזה
אמנם
היה
בשנתן
על
פניו
מסוה
-
רוצה
לומר
,
שׁשׂם
השתדלותו
להפריד
זה
ההתבודדות
באופן
שיוכל
לדבר
דבריו
עם
ישראל;
ואולם
בבֹאו
לפני
השם
יתעלה
היה
מסיר
זה
המסוה
,
ולא
היה
צריך
להשתדלות
אחר
להגעת
ההתבודדות
לשכלו
מבין
שאר
חלקי
הנפש.
אשרי
ילוד
אשה
שהגיע
לזאת
המדרגה
העצומה
,
מה
נפלא
חלקו
ומה
נעים
גורלו!
והנה
לא
הסכמנו
לבאר
ענין
המסוה
כפשוטו
,
שאם
היה
הענין
כפשוטו
,
לא
היה
צריך
משה
להסיר
המסוה
מעל
פניו
בעת
הנבואה
,
וזה
מבואר
בנפשו.
והנה
זה
באור
לדברי
הפרשה
לפי
מה
שנראה
לנו
.
(שמונה
תועלות
לפרשת
'כי
תשא'
,
חלק
שישי
-
בקובץ
תועלות
לרלב"ג).