תנ"ך - ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו: (שמות פרק ד פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו: (שמות פרק ד פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו: (שמות פרק ד פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו: (שמות פרק ד פסוק ג)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר רְמִיהִי לְאַרעָא וּרמָהִי לְאַרעָא וַהֲוָה לְחִויָא וַעֲרַק מֹשֶׁה מִן קֳדָמוֹהִי :

עין המסורה:
וישלכהו - ג' (ב' חסר ואחד מלא): שמ' ד , ג; מ"ב ב , טז; דנ' ח , ז. וישלכהו - ב' חסר: שמ' ד , ג; מ"ב ב , טז.

מסורה קטנה:
וישלכהו - ב' חס'.

רש"י:
ויהי לנחש - רמז לו שספר לשון הרע על ישראל , ותפש אומנותו של נחש (ראה תנח' שמות כג).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ויאמר. דעת חכמי המחקר: איך יתכן זה? והוצרכו לומר: להסיר היבֹשת. וכל דבריהם רוח; כי הוא דרך מופת , ואיננו על דבר התולדת.

ר' יוסף בכור שור:
ועשה שלשה אותות: בתחילה נחש , לפי שהיו ישראל בעמל וביגיעה , וכל עמל ויגיעה של עולם - הנחש גרם , כדכתיב "בזעת אפך תאכל לחם" (בר' ג , יט); ורמז להם , כי על היגיעה שלהם נגלה. ואחר כך נגע צרעת , כי בשביל יגיעם יביא נגעים על פרעה ביד משה; ומה שאמר לו הבא ידך (בנוסחנו: נא ידך) בחיקך - לפי שדרך הנגעים לבא על ידי הֶסְגֵּר ולילך על ידי הסגר , כמו שמפורש בפרשת נגעים: "והסגיר הכהן את הנתק" וגו' (וי' יג , לג). ואחר כך דם (ראה להלן , ט) , כי ישפוך דם של מצרים בשביל ישראל במכות בכורות ובים.

רמב"ן:
ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה - לא הבינותי למה עשה האותות למשה , כי מאמין היה משה שהקדוש ברוך הוא מדבר עמו! והראוי שיאמר 'המטה אשר בידך תשלך ארצה לפניהם והיה לנחש' , וכן באות השני , כאשר אמר בשלישי "ולקחת ממימי היאור" (להלן , ט); ולכן נאמנו דברי רבותינו (שמ"ר ג , יב) , שהיה לו הראשון רמז , שספר עליהם לשון הרע , והשני - להענישו בו. וזה טעם וינס משה מפניו , כי פחד שמא יענש וישכנו הנחש , וכל אדם מתרחק מן המזיק לו , אעפ"י שידע שאם יהיה כן בחפץ השם , אין מציל מידו. ואולי אעפ"י שהודיעו השם הגדול שבו נברא העולם ובו נהיה כל דבר , רצה להראותו כי בו יעשו אותות ומופתים משנים התולדת , למען יתחזק הענין בלבו של משה , וידע באמת כי על ידו יעשו בעולם דברים מחודשים. ודי למשה בשני האותות , ולא היו שם מים , על כן צוהו שיעשה האות השלישי לעיני העם.

רלב"ג - ביאור המילות:
כי יאמרו לא נראה אליך יי' - רצה בזה , שאעפ"י שיאמר להם ששמו "אהיה אשר אהיה" (שמ' ג , יד) , הנה לא יתברר להם שנראה אליו השם יתעלה בנבואה; וזה , כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם , ואעפ"י שלא יהיה נביא. ולזה שאל אות , יבאר בו לישראל שהוא נביא , ונתן לו השם יתעלה שלשה אותות בענינים בלתי מסכימים לטבע המציאות , יוֹדִיעם לישראל קודם חדושם , והם: אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור. וזה , כי כבר יבחן הנביא , במה שיודיע מהענינים העתידים אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטית , בפעם אחת לבד; שאם ימצאו בהם דבריו צודקים , הנה יוָּדע שהוא נביא , כמו שבארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''. וזה , כי לא יתכן שתגיע ההודעה בכמו אלו הענינים בחלום ובקסם , כמו שזכרנו שם. והנה נתן לו השם יתעלה שלשה אותות , שאם היו ישראל מוציאים דבה באות הראשון ויאמרו שאין בו זרות , אבל היה מסודר שיהיה כן בעת ההוא , אולי יאמינו באות השני , ואם לא יאמינו גם באות השני , הנה יאמינו באות השלישי , כי כמו אלו הזרויות לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי; ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מהטבע , וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר אליו השם יתעלה , שישליך המטה אשר בידו. וזה לאות , כי זאת הנבואה הגיעה למשה בהקיץ , כי רועה היה , והיה מטהו בידו; ואפשר גם כן שנדמה לו במראה הנבואה שהיה מטה בידו , מפני היות מנהגו כן בהקיץ. והנכון לפי מה שאחשוב , שכבר היה זה בהקיץ , ולזה אמר אחר זה "ואת המטה הזה תקח בידיך אשר תעשה בו את האותות" (להלן , יז) , וזה לא יתכן שיאמר , אם לא היה בידו אז זה המטה לפי האמת , לא לפי הדמיון לבד . והנה השליך משה מטהו ארצה ונהפך לנחש , באופן שכבר פחד משה ממנו ונס מפניו; וצוהו השם יתעלה שיאחוז בזנבו , ושב הנחש למטה בכפו.
ריכוז קישורים