תנ"ך - למען
יאמינו
כי־נראה
אליך
ה'
אלהי
אבתם
אלהי
אברהם
אלהי
יצחק
ואלהי
יעקב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְמַ֣עַן
יַאֲמִ֔ינוּ
כִּֽי־נִרְאָ֥ה
אֵלֶ֛יךָ
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
אֲבֹתָ֑ם
אֱלֹהֵ֧י
אַבְרָהָ֛ם
אֱלֹהֵ֥י
יִצְחָ֖ק
וֵאלֹהֵ֥י
יַעֲקֹֽב:
(שמות פרק ד פסוק ה)
לְמַעַן
יַאֲמִינוּ
כִּי־נִרְאָה
אֵלֶיךָ
יְהוָה
אֱלֹהֵי
אֲבֹתָם
אֱלֹהֵי
אַבְרָהָם
אֱלֹהֵי
יִצְחָק
וֵאלֹהֵי
יַעֲקֹב:
(שמות פרק ד פסוק ה)
למען
יאמינו
כי־נראה
אליך
ה'
אלהי
אבתם
אלהי
אברהם
אלהי
יצחק
ואלהי
יעקב:
(שמות פרק ד פסוק ה)
למען
יאמינו
כי־נראה
אליך
יהוה
אלהי
אבתם
אלהי
אברהם
אלהי
יצחק
ואלהי
יעקב:
(שמות פרק ד פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
בְּדִיל
דִּיהֵימְנוּן
אֲרֵי
אִתגְּלִי
לָך
יְיָ
אֱלָהָא
דַאֲבָהָתְהוֹן
אֱלָהֵיהּ
דְּאַברָהָם
אֱלָהֵיהּ
דְּיִצחָק
וֵאלָהֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
:
עין המסורה:
אלהי
אבתם
-
ד'
(חסר
ומלא):
שמ'
ד
,
ה;
דב'
כט
,
כד;
שו'
ב
,
יב;
דה"ב
כח
,
ו.
ר' יוסף בכור שור:
ועשה
שלשה
אותות:
בתחילה
נחש
,
לפי
שהיו
ישראל
בעמל
וביגיעה
,
וכל
עמל
ויגיעה
של
עולם
-
הנחש
גרם
,
כדכתיב
"בזעת
אפך
תאכל
לחם"
(בר'
ג
,
יט);
ורמז
להם
,
כי
על
היגיעה
שלהם
נגלה.
ואחר
כך
נגע
צרעת
,
כי
בשביל
יגיעם
יביא
נגעים
על
פרעה
ביד
משה;
ומה
שאמר
לו
הבא
ידך
(בנוסחנו:
נא
ידך)
בחיקך
-
לפי
שדרך
הנגעים
לבא
על
ידי
הֶסְגֵּר
ולילך
על
ידי
הסגר
,
כמו
שמפורש
בפרשת
נגעים:
"והסגיר
הכהן
את
הנתק"
וגו'
(וי'
יג
,
לג).
ואחר
כך
דם
(ראה
להלן
,
ט)
,
כי
ישפוך
דם
של
מצרים
בשביל
ישראל
במכות
בכורות
ובים.
רמב"ן:
למען
יאמינו
כי
נראה
אליך
-
פתרונו
,
שיאמינו
בעשותך
כן
לפניהם;
ויקצר
הכתוב
בזה
,
כי
ידוע
,
כי
על
מנת
שיעשה
כן
לפניהם
ויאמינו
בו
,
יראנו
נפלאות
(ע"פ
מי'
ז
,
טו).
רלב"ג - ביאור המילות:
כי
יאמרו
לא
נראה
אליך
יי'
-
רצה
בזה
,
שאעפ"י
שיאמר
להם
ששמו
"אהיה
אשר
אהיה"
(שמ'
ג
,
יד)
,
הנה
לא
יתברר
להם
שנראה
אליו
השם
יתעלה
בנבואה;
וזה
,
כי
זאת
ההשגה
אפשר
שתהיה
לאדם
מצד
מה
שהוא
חכם
,
ואעפ"י
שלא
יהיה
נביא.
ולזה
שאל
אות
,
יבאר
בו
לישראל
שהוא
נביא
,
ונתן
לו
השם
יתעלה
שלשה
אותות
בענינים
בלתי
מסכימים
לטבע
המציאות
,
יוֹדִיעם
לישראל
קודם
חדושם
,
והם:
אות
המטה
ואות
יד
משה
ואות
מימי
היאור.
וזה
,
כי
כבר
יבחן
הנביא
,
במה
שיודיע
מהענינים
העתידים
אשר
יהיו
על
צד
ההשגחה
הפרטית
,
בפעם
אחת
לבד;
שאם
ימצאו
בהם
דבריו
צודקים
,
הנה
יוָּדע
שהוא
נביא
,
כמו
שבארנו
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''.
וזה
,
כי
לא
יתכן
שתגיע
ההודעה
בכמו
אלו
הענינים
בחלום
ובקסם
,
כמו
שזכרנו
שם.
והנה
נתן
לו
השם
יתעלה
שלשה
אותות
,
שאם
היו
ישראל
מוציאים
דבה
באות
הראשון
ויאמרו
שאין
בו
זרות
,
אבל
היה
מסודר
שיהיה
כן
בעת
ההוא
,
אולי
יאמינו
באות
השני
,
ואם
לא
יאמינו
גם
באות
השני
,
הנה
יאמינו
באות
השלישי
,
כי
כמו
אלו
הזרויות
לא
יתכן
שימצאו
יחד
בזה
האופן
על
המנהג
הטבעי;
ולזה
יביאם
זה
להאמין
שהם
דברים
חוץ
מהטבע
,
וההודעה
בהם
לא
תהיה
אלא
לנביא.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ואמר
אליו
שיעשה
זה
האות
בפני
בני
ישראל
,
למען
יאמינו
כי
נראה
אליו
השם
יתעלה;
כי
הודעת
חדוש
המופתים
קודם
חדושם
לא
תגיע
כי
אם
לנביא
,
כמו
שבארנו
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''.