תנ"ך - ויכס הענן את־אהל מועד וכבוד ה' מלא את־המשכן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן: (שמות פרק מ פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַמִּשְׁכָּן: (שמות פרק מ פסוק לד)

טקסט בלבד:

ויכס הענן את־אהל מועד וכבוד ה' מלא את־המשכן: (שמות פרק מ פסוק לד)

תיקון קוראים:

ויכס הענן את־אהל מועד וכבוד יהוה מלא את־המשכן: (שמות פרק מ פסוק לד)

תרגום אונקלוס:
וַחֲפָא עֲנָנָא יָת מַשׁכַּן זִמנָא וִיקָרָא דַייָ אִתמְלִי יָת מַשׁכְּנָא :

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויכס הענן את אהל מועד - נקרא כן , אהל , בעבור שהוא הנראה (ראה שמ' כו , ז); כי המשכן מכוסה בו. מלא את המשכן - פועל עבר.

רמב"ן:
ויכס הענן את אהל מועד וגו' - יאמר , כי הענן יכסה את האהל מכל צד , והוא מכוסה וטמון בו: וכבוד השם מלא את המשכן - כי תוכו מלא הכבוד; כי הכבוד שוכן בתוך הענן תוך המשכן , כענין שנאמר בהר סיני "אל הערפל אשר שם האלהים" (שמ' כ , יח).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר מה שנתחדש מהמופת אחר שהוקם המשכן , שהיה עליו ענן יי' יומם והיה בו אש בלילה , והיו רואים זה כל ישראל , לפרסם להם נפלאות השם יתעלה כדי שילכו אחריו באופן שיהיו ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית הפרטית. (חקירה בענין כפל ומוֹתר בתורה) וראוי שנעיין בהתרת ספק עמוק , יִקרה בזה הספור וברבים מספורי התורה; וזה , שהוא ראוי בתורה מצד שלמותה שלא יהיה בדבריה כפל ומוֹתר , ואנחנו רואים בזה המקום הכפל , ידמה שיהיה לבלתי צורך : כי היה די בשיאמר 'ויעש בצלאל בן אורי בן חור את כל מלאכת המשכן כאשר צוה יי' את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך' וגו'. וכבר מצאנו כמו זה ההכפל במקומות רבים מן התורה , ולא מצאנו עד היום בזה סבה כוללת מספקת. ואפשר שנאמר , שכבר היה מנהג האנשים בזמן מתן תורה שיהיו ספוריהם בזה האופן , והנביא ידבר לפי מנהג! או נאמר , כי מפני שקצרה התורה במקומות העמוקים , האריכה זה האריכות במקומות האחרים אשר האריכות בהם בלתי מזיק , כדי שלא נחשוב , כי הקצור היה במקומות ההם לפי שמנהג התורה הוא לדבר בקצור; וזה , שכבר נראה ממנהגה לדבר באריכות , וזה ממה שיביאנו לבקש הסבה מפני מה קצרה התורה במקומות ההם , ונעמוד מפני זה על טבע הנושא אשר בו הדברים ההם , כי הוא הסבה בקצור ההוא , ונעמוד מפני זה על כונות התורה באותם הדברים הקצרים , כשיעיין בהם בכל הצדדים שאפשר לעמוד מהם על כונותיהם. ואפשר שנתן בזה המקום סבה מיוחדת; וזה , שכבר למדנו בזה ההכפל , שכל הדברים שנזכרו בזאת המלאכה הם מכוונים , ולזה לא השמיט עושה המלאכה אחד מהם; וזה ממה שיעירנו לחקור למה היו אלו הדברים בזה האופן , ונעמוד מפני זה על כונת התורה בזאת המלאכה. ועוד , כי מפני שלא היה הסדור במלאכה (ראה שמ' לו - לח) הוא הסדור אשר היה בדברי השם עם משה (ראה שמ' כה - כו) , למדנו כי הסדור ההוא שבא בדברי השם יתעלה למשה הוא לפי טבע הענין בעצמו אשר העירה עליו המלאכה ההיא; ואולם הסדור שבא בעשיית המלאכה הוא לפי טבע המלאכה , כי יחוייב שתקדם עשיית האהל לעשיית הכלים שישימו בו; וזה ממה שיישיר אותנו על העמידה על כונת התורה בזאת המלאכה הנפלאה. (שש תועלות לפרשת 'ויקהל' , חלק ראשון - בקובץ תועלות לרלב"ג). ובכאן נשלם הבאור בזה הספר , והנה היתה השלמתו בראש אלול של שנת תשעים לפרט האלף הששי ליצירה. יתעלה ויתברך יוצר הכל , אשר עזרנו כרב רחמיו וחסדיו , על כל ברכה ותהלה , אמן אמן סלה.
ריכוז קישורים