תנ"ך - ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם: (שמות פרק מ פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם: (שמות פרק מ פסוק לו)

טקסט בלבד:

ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם: (שמות פרק מ פסוק לו)

תיקון קוראים:

ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם: (שמות פרק מ פסוק לו)

תרגום אונקלוס:
וּבאִסתַּלָקוּת עֲנָנָא מֵעִלָוֵי מַשׁכְּנָא נָטְלִין בְּנֵי יִשׂרָאֵל בְּכֹל מַטְלָנֵיהוֹן :

מסורה קטנה:
ובהעלות - ל' ומל'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ובהעלות - שם הפועל מבניין 'נפעל' , כמו "כהגלות נגלות" (ש"ב ו , כ).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר מה שנתחדש מהמופת אחר שהוקם המשכן , שהיה עליו ענן יי' יומם והיה בו אש בלילה , והיו רואים זה כל ישראל , לפרסם להם נפלאות השם יתעלה כדי שילכו אחריו באופן שיהיו ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית הפרטית. (חקירה בענין כפל ומוֹתר בתורה) וראוי שנעיין בהתרת ספק עמוק , יִקרה בזה הספור וברבים מספורי התורה; וזה , שהוא ראוי בתורה מצד שלמותה שלא יהיה בדבריה כפל ומוֹתר , ואנחנו רואים בזה המקום הכפל , ידמה שיהיה לבלתי צורך : כי היה די בשיאמר 'ויעש בצלאל בן אורי בן חור את כל מלאכת המשכן כאשר צוה יי' את משה ואתו אהליאב בן אחיסמך' וגו'. וכבר מצאנו כמו זה ההכפל במקומות רבים מן התורה , ולא מצאנו עד היום בזה סבה כוללת מספקת. ואפשר שנאמר , שכבר היה מנהג האנשים בזמן מתן תורה שיהיו ספוריהם בזה האופן , והנביא ידבר לפי מנהג! או נאמר , כי מפני שקצרה התורה במקומות העמוקים , האריכה זה האריכות במקומות האחרים אשר האריכות בהם בלתי מזיק , כדי שלא נחשוב , כי הקצור היה במקומות ההם לפי שמנהג התורה הוא לדבר בקצור; וזה , שכבר נראה ממנהגה לדבר באריכות , וזה ממה שיביאנו לבקש הסבה מפני מה קצרה התורה במקומות ההם , ונעמוד מפני זה על טבע הנושא אשר בו הדברים ההם , כי הוא הסבה בקצור ההוא , ונעמוד מפני זה על כונות התורה באותם הדברים הקצרים , כשיעיין בהם בכל הצדדים שאפשר לעמוד מהם על כונותיהם. ואפשר שנתן בזה המקום סבה מיוחדת; וזה , שכבר למדנו בזה ההכפל , שכל הדברים שנזכרו בזאת המלאכה הם מכוונים , ולזה לא השמיט עושה המלאכה אחד מהם; וזה ממה שיעירנו לחקור למה היו אלו הדברים בזה האופן , ונעמוד מפני זה על כונת התורה בזאת המלאכה. ועוד , כי מפני שלא היה הסדור במלאכה (ראה שמ' לו - לח) הוא הסדור אשר היה בדברי השם עם משה (ראה שמ' כה - כו) , למדנו כי הסדור ההוא שבא בדברי השם יתעלה למשה הוא לפי טבע הענין בעצמו אשר העירה עליו המלאכה ההיא; ואולם הסדור שבא בעשיית המלאכה הוא לפי טבע המלאכה , כי יחוייב שתקדם עשיית האהל לעשיית הכלים שישימו בו; וזה ממה שיישיר אותנו על העמידה על כונת התורה בזאת המלאכה הנפלאה. (שש תועלות לפרשת 'ויקהל' , חלק ראשון - בקובץ תועלות לרלב"ג). ובכאן נשלם הבאור בזה הספר , והנה היתה השלמתו בראש אלול של שנת תשעים לפרט האלף הששי ליצירה. יתעלה ויתברך יוצר הכל , אשר עזרנו כרב רחמיו וחסדיו , על כל ברכה ותהלה , אמן אמן סלה.
ריכוז קישורים