תנ"ך - ואלה שמות בני־לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה: (שמות פרק ו פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: (שמות פרק ו פסוק טז)

טקסט בלבד:

ואלה שמות בני־לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה: (שמות פרק ו פסוק טז)

תיקון קוראים:

ואלה שמות בני־לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה: (שמות פרק ו פסוק טז)

תרגום אונקלוס:
וְאִלֵין שְׁמָהָת בְּנֵי לֵוִי לְתוֹלְדָתְהוֹן גֵּרְשׁוֹן וּקהָת וּמרָרִי וּשׁנֵי חַיֵי לֵוִי מְאָה וּתלָתִין וּשׁבַע שְׁנִין :

עין המסורה:
ואלה שמות - י' בתורה: ראה שמ' א , א. לתלדתם - ב' חסר (בתורה): שמ' ו , טז , יט. וקהת ומררי - ב': שמ' ו , טז; במ' ג , יז.

מסורה קטנה:
ואלה שמות - י'; לתלדתם - ב' חס'.

רש"י:
ושני חיי לוי - למה נמנו שנותיו של לוי? להודיע כמה ימי השיעבוד; שכל זמן שאחד מן השבטים קיים לא היה השיעבוד , שנאמר "וימת יוסף וכל אחיו" (שמ' א , ו) , ואחר כך: "ויקם מלך חדש" (שם , ח); ולוי האריך ימים על כולם , שנאמר: ושני חיי לוי וגו' (ראה סע"ר ג) , "ושני חיי קהת" וגו' (להלן , יח) , "ושני חיי עמרם" וגו' (להלן , כ) - מחשבון זה אנו למדים על "מושב בני ישראל" , "ארבע מאות שנה" (שמ' יב , מ) שאמר הכתוב , שלא בארץ מצרים לבדה היו , אלא מיום שנולד יצחק; שהרי קהת מיורדי מצרים היה (ראה סע"ר ג) , חשוב כל שנותיו ושנות עמרם ושמונים של משה , לא תמצאם ארבע מאות , והרבה שנים נבלעים לבנים בשני האבות.

רשב"ם:
ושני חיי לוי - לפי הפשט שפירשתי בבראשית (לא נמצא בידינו , וראה רוזין רשב"ם בר' ה , לא) , שכל שנות הדורות הוא מונה עד נח , ואחריו שני חייהם מנח ועד אברהם , ואחר אברהם שנות יצחק , ואחריו שנות יעקב , ואחריו שנות לוי בנו , ואחריו שנות קהת , ואחריו שנות עמרם , ואחריו שנות משה , ואחריו יהושע והשופטים והמלכים וגלות בבל שבעים , וגם שנות בית שני בדניאל.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
בני לוי - הזכיר אלה שני שבטים בתחלה , בעבור שהם גדולים מלוי; כי לוי הוא העקר. כי לא בא לפרש עתה , רק יחש משה ואהרן. והזכיר גרשון וקהת ומררי כאשר נולדו , והם יורדי מצרים. והזכיר חיי לוי , ולא הזכיר חיי שאר השבטים , בעבור כבוד משה ואהרן.

ר' יוסף בכור שור:
וידבר יי' אל משה ואל אהרון - שיתף אהרן עמו , על שאמר: "אני ערל שפתים" (לעיל , יב). לשון "ערל" - כל דבר שאינו יכול לעשות מה שדרכו לעשות; כגון: "ערילה אזנם" (יר' ו , י) - ואינם יכולים לשמוע; וכן "ערלי לב" (יר' ט , כה) - מי שאינו יכול להבין; ו"ערל שפתים" - מי שאינו יכול לדבר; ואף פירות שאין רשות לאדם לאכלן , נקראו כמו כן: "וערלתם ערלתו את פריו" (וי' יט , כג). ויצוום אל בני ישראל - עתה חוזר לתחילת הדברים , לסדר כל הדבר מתחילתו על הסדר. ומתחיל לספר , כי צוום הקדוש ברוך הוא על ישראל - להוציאם , ועל פרעה - לרדותו. ומפרש מי הם ומי תולדותם וראש בית אבותם; והתחיל בראובן ומנה עד שמגיע ללוי , ומשהגיע ללוי מונה זרעו של לוי עד שמגיע למשה ואהרון , ואף בני אהרון ואף פנחס ובני קרח וכל ראשי אבות הלוים; ובני חברון לא מנה , ואע"פ שהיו לחברון בנים , כדכתיב לחברון: "משפחת החברוני" (במ' כו , נח) , דשמא לא היו ראשי האבות. ורבי שמואל פירש (ראה רשב"ם) , כי לכן לא מנה בני חברון , שלא (נזכרו) בשום מקום בתורה; שלא מנה אלא אותם שנזכרו בתורה , כגון: בני עמרם , שהם משה ואהרון; ובני יצהר וקרח ובניו , שנזכרו ב"ויקח קרח" (במ' טז , א) , ואגב קרח מנה אחיו; ובני עזיאל נזכרו , דכתיב "ויאמר משה אל מישאל ואל אליצפן..." (ראה וי' י , ד); ובני אהרון (ראה וי' י , א - ב ושם , ו ואי'); וגם פנחס נזכר (ראה במ' כה , ז ואי'); אבל בני חברון ובני איתמר ובני משה לא נזכרו - ולא מנאן. וגם פירש , שלכך מנה שנות לוי וקהת ועמרם: כי כל דורות נימנו , עד לוי: ב'בראשית' - עד נח , ב'נח' - עד אברהם , ואברהם ויצחק ויעקב נמנו שנותם , ועכשיו מנה משה ואהרון [הגה"ה]. ומנה שנותיו של לוי ושל קהת ושל עמרם , שהיו אבותם של משה ואהרון. וגם מנה שנותם של משה ואהרון (ראה שמ' ז , ז) , ללמדך שלא היו בחורים , כי זקנים היו כבר , וברצונם לא היו באים לעשות תחבולות הללו; אלא שהבחירם הקדוש ברוך הוא להוציא את בניו.

רלב"ג - ביאור המילות:
בא דבר אל פרעה מלך מצרים - רוצה לומר: בלא אמצעות אהרן; ולזה אמר משה: הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. והנה הרצון בערל שפתים - סתום הדבור; רוצה לומר , שננעלו שערי הדבור לפניו , כמשפט מי שאינו איש דברים. ולזה באר , שאחר זה דבר יי' אל משה ואל אהרן , בכל מה שצוה לאמר אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים. והרצון בזה , שדבור השם יתעלה היה למשה , שיאמר זה לאהרן , והוא יהיה המליץ בינו ובין מי שישלחהו השם יתעלה לדבר אליו. והנה אחר שהשלים לזכור תולדות אהרן ומשה , שב לבאר זה שנית. הוא אהרן ומשה - מפני שהיה מדבר עתה בתולדות אהרן , הקדים אהרן למשה , ועוד: שהוא היה גדול ממנו; והנה אחר זה (פס' כז) , כשתארם בשהם המדברים אל פרעה , הקדים משה לאהרן , כי משה היה העיקר בזה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר תולדות אהרן ומשה - לכבודם ומעלתם; ולזה החל מתולדות ראובן , כי הוא הבכור (ע"פ דה"א ה , א) , וספר תולדותיו ותולדות שמעון הבא אחריו בקצור , והאריך בתולדות לוי לכבוד משה ואהרן. ולזה זכר כמה שנים חיו לוי וקהת ועמרם , כי הם היו אבותיהם. ולזאת הסבה זכר גם כן שֵׁם אשת עמרם ומשפחתה , וזכר שֵׁם אשת אהרן ומשפחתה; ולא הוצרך להזכיר שֵׁם אשת משה , כי כבר נזכר זה במה שקדם (שמ' ב , כא). והנה זכר משפחת אשת אלעזר לכבוד פנחס (בנוסחנו: פינחס) , אשר קנא לאלהיו והיתה מפני זה ברית השם יתעלה אתו , כמו שנזכר במה שיבא (במ' כה , ז - יג).
ריכוז קישורים