תנ"ך - בני
גרשון
לבני
ושמעי
למשפחתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּנֵ֥י
גֵרְשׁ֛וֹן
לִבְנִ֥י
וְשִׁמְעִ֖י
לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:
(שמות פרק ו פסוק יז)
בְּנֵי
גֵרְשׁוֹן
לִבְנִי
וְשִׁמְעִי
לְמִשְׁפְּחֹתָם:
(שמות פרק ו פסוק יז)
בני
גרשון
לבני
ושמעי
למשפחתם:
(שמות פרק ו פסוק יז)
בני
גרשון
לבני
ושמעי
למשפחתם:
(שמות פרק ו פסוק יז)
ר' יוסף בכור שור:
וידבר
יי'
אל
משה
ואל
אהרון
-
שיתף
אהרן
עמו
,
על
שאמר:
"אני
ערל
שפתים"
(לעיל
,
יב).
לשון
"ערל"
-
כל
דבר
שאינו
יכול
לעשות
מה
שדרכו
לעשות;
כגון:
"ערילה
אזנם"
(יר'
ו
,
י)
-
ואינם
יכולים
לשמוע;
וכן
"ערלי
לב"
(יר'
ט
,
כה)
-
מי
שאינו
יכול
להבין;
ו"ערל
שפתים"
-
מי
שאינו
יכול
לדבר;
ואף
פירות
שאין
רשות
לאדם
לאכלן
,
נקראו
כמו
כן:
"וערלתם
ערלתו
את
פריו"
(וי'
יט
,
כג).
ויצוום
אל
בני
ישראל
-
עתה
חוזר
לתחילת
הדברים
,
לסדר
כל
הדבר
מתחילתו
על
הסדר.
ומתחיל
לספר
,
כי
צוום
הקדוש
ברוך
הוא
על
ישראל
-
להוציאם
,
ועל
פרעה
-
לרדותו.
ומפרש
מי
הם
ומי
תולדותם
וראש
בית
אבותם;
והתחיל
בראובן
ומנה
עד
שמגיע
ללוי
,
ומשהגיע
ללוי
מונה
זרעו
של
לוי
עד
שמגיע
למשה
ואהרון
,
ואף
בני
אהרון
ואף
פנחס
ובני
קרח
וכל
ראשי
אבות
הלוים;
ובני
חברון
לא
מנה
,
ואע"פ
שהיו
לחברון
בנים
,
כדכתיב
לחברון:
"משפחת
החברוני"
(במ'
כו
,
נח)
,
דשמא
לא
היו
ראשי
האבות.
ורבי
שמואל
פירש
(ראה
רשב"ם)
,
כי
לכן
לא
מנה
בני
חברון
,
שלא
(נזכרו)
בשום
מקום
בתורה;
שלא
מנה
אלא
אותם
שנזכרו
בתורה
,
כגון:
בני
עמרם
,
שהם
משה
ואהרון;
ובני
יצהר
וקרח
ובניו
,
שנזכרו
ב"ויקח
קרח"
(במ'
טז
,
א)
,
ואגב
קרח
מנה
אחיו;
ובני
עזיאל
נזכרו
,
דכתיב
"ויאמר
משה
אל
מישאל
ואל
אליצפן..."
(ראה
וי'
י
,
ד);
ובני
אהרון
(ראה
וי'
י
,
א
-
ב
ושם
,
ו
ואי');
וגם
פנחס
נזכר
(ראה
במ'
כה
,
ז
ואי');
אבל
בני
חברון
ובני
איתמר
ובני
משה
לא
נזכרו
-
ולא
מנאן.
וגם
פירש
,
שלכך
מנה
שנות
לוי
וקהת
ועמרם:
כי
כל
דורות
נימנו
,
עד
לוי:
ב'בראשית'
-
עד
נח
,
ב'נח'
-
עד
אברהם
,
ואברהם
ויצחק
ויעקב
נמנו
שנותם
,
ועכשיו
מנה
משה
ואהרון
[הגה"ה].
ומנה
שנותיו
של
לוי
ושל
קהת
ושל
עמרם
,
שהיו
אבותם
של
משה
ואהרון.
וגם
מנה
שנותם
של
משה
ואהרון
(ראה
שמ'
ז
,
ז)
,
ללמדך
שלא
היו
בחורים
,
כי
זקנים
היו
כבר
,
וברצונם
לא
היו
באים
לעשות
תחבולות
הללו;
אלא
שהבחירם
הקדוש
ברוך
הוא
להוציא
את
בניו.
רלב"ג - ביאור המילות:
בא
דבר
אל
פרעה
מלך
מצרים
-
רוצה
לומר:
בלא
אמצעות
אהרן;
ולזה
אמר
משה:
הן
בני
ישראל
לא
שמעו
אלי
ואיך
ישמעני
פרעה
ואני
ערל
שפתים.
והנה
הרצון
בערל
שפתים
-
סתום
הדבור;
רוצה
לומר
,
שננעלו
שערי
הדבור
לפניו
,
כמשפט
מי
שאינו
איש
דברים.
ולזה
באר
,
שאחר
זה
דבר
יי'
אל
משה
ואל
אהרן
,
בכל
מה
שצוה
לאמר
אל
בני
ישראל
ואל
פרעה
מלך
מצרים.
והרצון
בזה
,
שדבור
השם
יתעלה
היה
למשה
,
שיאמר
זה
לאהרן
,
והוא
יהיה
המליץ
בינו
ובין
מי
שישלחהו
השם
יתעלה
לדבר
אליו.
והנה
אחר
שהשלים
לזכור
תולדות
אהרן
ומשה
,
שב
לבאר
זה
שנית.
הוא
אהרן
ומשה
-
מפני
שהיה
מדבר
עתה
בתולדות
אהרן
,
הקדים
אהרן
למשה
,
ועוד:
שהוא
היה
גדול
ממנו;
והנה
אחר
זה
(פס'
כז)
,
כשתארם
בשהם
המדברים
אל
פרעה
,
הקדים
משה
לאהרן
,
כי
משה
היה
העיקר
בזה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר
תולדות
אהרן
ומשה
-
לכבודם
ומעלתם;
ולזה
החל
מתולדות
ראובן
,
כי
הוא
הבכור
(ע"פ
דה"א
ה
,
א)
,
וספר
תולדותיו
ותולדות
שמעון
הבא
אחריו
בקצור
,
והאריך
בתולדות
לוי
לכבוד
משה
ואהרן.
ולזה
זכר
כמה
שנים
חיו
לוי
וקהת
ועמרם
,
כי
הם
היו
אבותיהם.
ולזאת
הסבה
זכר
גם
כן
שֵׁם
אשת
עמרם
ומשפחתה
,
וזכר
שֵׁם
אשת
אהרן
ומשפחתה;
ולא
הוצרך
להזכיר
שֵׁם
אשת
משה
,
כי
כבר
נזכר
זה
במה
שקדם
(שמ'
ב
,
כא).
והנה
זכר
משפחת
אשת
אלעזר
לכבוד
פנחס
(בנוסחנו:
פינחס)
,
אשר
קנא
לאלהיו
והיתה
מפני
זה
ברית
השם
יתעלה
אתו
,
כמו
שנזכר
במה
שיבא
(במ'
כה
,
ז
-
יג).